(צילום: דייב שחר, עריכת וידיאו: רן צימט, , טכנאי אולפן: דניאל ברנע, תודה לאולפני גל קול)
מבלי לשים לב, באחרונה חלפו 30 שנים מאז ניסו לעשות לברוס ספרינגסטין עלייה בדמותו של מני בגר. הזמר בעל הקול המחוספס הוציא אז, ב-1980, את "רוק תל אביב" בהפקת ירוסלב יעקובוביץ' והיום מה שנשאר ממנו זו התמה של השיר הפותח, "אף פעם לא מאוחר לרוקנרול". כך, בגיל 57, מצא את עצמו בגר בהופעה חדשה עם שלושה נגנים ומבצע את אותם השירים, כפי שיעשה ב-7 בינואר במתחם ערים music בכפר סבא.
"זה בהחלט מרגיש כמו 30 שנים", אומר בגר בשיחה עם וואלה! תרבות. "אולי יש כאלו שלא יודעים, אבל עשיתי מאז עוד הרבה אלבומים, אבל אני מרגיש שהשירים האלו בהחלט שרדו את הזמן. זה לפחות האימפקט שאני מקבל מאנשים ברחוב ששואלים אותי איפה אני. אנשים אוהבים את החומרים הישנים ואני חושב שהם שרדו את מרחק הזמן".
אבל עם כל הכבוד, הגיע הזמן קצת לחדש, לא?
"יש לי מלא חומרים חדשים. אני עכשיו בונה את האולפן שלי בתל אביב והדבר הראשון שאני אעשה בו יהיה להקליט את החומרים החדשים שלי. עם זאת, אני קצת בדילמה, כי אני לא יודע אם יש טעם להוציא אלבומים כי אתה יודע מה מצב התעשייה. אני בטוח אוציא סינגלים כל הזמן כך שאני לא מתכוון להיעלם".
עם יד על הלב מני, לא באמת מיצית את הפוטנציאל שהיה לך.
"מטבע הדברים, אני לא יכול להמציא את עצמי מחדש. יש לי איזשהו קו ואני אמשיך באותו קו. לא מיציתי את עצמי ואני אומר את זה ממרום גילי, עדיין לא עשיתי את האלבום האולטימטיבי ואפילו לא את השיר האולטימטיבי שלי, אפילו לא 'זה היה ביתי'. אני לא מסוג האמנים האלו שמחליטים שעכשיו הם כותבים שיר לרדיו או עושים אלבום כי הגיע הזמן. אני עושה דברים באופן ספונטני. אני לא שומע את הדברים הישנים שעשיתי ואומר כמה טוב היה וכמה חרא עכשיו. יש עתיד, אולי לאדם יש גיל אבל למוזיקה אין. כל שעה יפה לעשות מוזיקה שאנשים רוצים לשמוע. בסך הכל, החיים יפים".