שחק אותה, ס?קסי: על ליהוקו של יאיר ניצני לפאנל "כוכב נולד"

האופן המחורבן למדי בו הסתיימה העונה האחרונה של "כוכב נולד" נמשכה גם לתוך הרענון הראשוני שהוכנס בשורותיה. בגלל אותו סיום שהכתיר זוכה בינונית בעונה החלשה ביותר בתוכנית, קשה היה לקבל את העובדה של"כוכב נולד" יש בכלל רצון להמשיך ולהאביס את הציבור בקלישאות שקריות שגורסות שממנה ייצא הדבר הבא בשמי המוזיקה הישראלית.

גם ניתוח החירום שזרק את גל אוחובסקי, פבלו רוזנברג ודנה אינטרנשיונל מהתוכנית וצירף אליה את מירי מסיקה עודד את המחשבות האובדניות על עתידו של הפורמט: רק ימי מהפכה כמו במצרים נראים כאוטיים יותר מהמחשבה על עונה שלמה שנסמכת על טריו שופטים כה צנוני כמו מסיקה (עד עכשיו לא ברור מדוע היא צריכה את זה), צדי צרפתי ומרגול. ואז הגיע יאיר ניצני.

על פניו, ועוד בטרם נראה פריים מהדבר האמיתי, הליהוק של ניצני הוא קודם כל הברקה מוזיקלית שיכולה להציל לפחות את העונה הקרובה של "כוכב נולד". ניצני משלב גם הבנה וניסיון כיוצר ופרפורמר, וגם ידע רחב ועמוק בתעשיית המוזיקה (האיש אחראי, בין השאר, להחתמות הראשונות של החברים של נטאשה, נוער שוליים ואדם). ההליכה המתמידה שלו על הקו שבין האמנותי למסחרי (כמנהל מחלקה בהד ארצי וגם כאחד הראשונים שהבינו שעתיד התעשייה נמצא בעולם הסלולר), הופכת אותו לבר-סמכא אמיתי במה ש"כוכב נולד" צריכה ובדחיפות וזה מישהו שיאמר לאמנים את האמת בפרצוף, מכל הצדדים. קשה להאמין שניצני ייפול כמו אוחובסקי, שבמשך שנים קטל את מדיניות השידורים של גלגלצ ובסופו של דבר החמיא לאמנים שמסתכלים על הפליילסט של התחנה מלמטה.

הבחירה בניצני מעידה על כך שגם קשת וגם טדי הפקות, המפיקה את התוכנית, הבינו שלא משנה כמה מפורסם ונבון יהיה השופט מאחורי השולחן, "כוכב נולד" צריכה פיגורה שבסופו של דבר תהווה קונטרה אמיתית לתחרות ה-SMSים המגוחכת שהביאה קוריוז כמו אור גלעדי לשלבים המאוחרים של התוכנית. ניצני, והוא הראשון שיודה בכך, הוא לא בדיוק הפרצוף היפה שיהיה מועמד לשלט חוצות באיילון וגם לא דוגמן שמוכר ריבועים.

למעשה, טלוויזיונית, יאיר ניצני יכול להיות משקולת רייטינג על הרגליים של התוכנית. מישהו, למשל, זוכר כמה צפו בתוכנית הסאטירה שלו בערוץ 10? אבל הליהוק שלו, למרות כל אלו, מראה שאנשי "כוכב נולד" מבינים שהבעיה שלהם היתה חמורה ומהותית משחשבו ושהגיע הזמן להשיב את הפורמט המשפיע הזה למקום הנכון לו – לתוכנית שעוסקת במוזיקה וכישרון ולא רק בקשקושי סלנג של מרגול וקידומים אינסופיים בערוץ 24.

אלא שבזמן שמנסים להסביר את הבחירה בניצני, סוג של אנטי-טאלנט למפלצת הזהב של קשת, מסובך יותר להבין למה ניצני הסכים לכך. לא מדובר במוזיקאי ותיק אך רעב ללחם ולפרסום, אלא לאחד המוחות החדים, הציניים, העסוקים וגם - חשוב לומר - המרוויחים לא רע בכלל בתעשיית המוזיקה עצמה. הרי ממעמדו, האיש שבאמת עושה איחודים של תיסלם בשביל הכיף של לראות את דני בסן מתאמץ לשיר לא צריך להסביר לאלפי ילדים צווחנים איך באמת מעצבים כוכב פופ.

המסתורין הזה, שניצני עוד יידרש להבהיר כנראה מאות פעמים, רק הופך את הבחירה בו לנכונה יותר. אם יוצאים מנקודת הנחה שזמן פנוי הוא לא פונקציה כאן, כנראה שהאתגר בלנסות ולהרים את פאנל השופטים המפורר של "כוכב נולד" באמת מעניין ומסקרן את ניצני, שעל פי בכירים בהפקת התוכנית הגיע כשופט אורח וכל הצדדים ראו כי טוב ובחרו להמשיך.

כמו שאפשר לדמיין יוצרים כמו קוונטין טרנטינו, שכבר התארח ב"אמריקן איידול" (להבדיל, כן? תיסלם זה עוד לא "ממזרים חסרי כבוד" ועם כל הכבוד, הסטאר קוואליטי של טרנטינו גדול בהרבה משל ניצני), נשאבים לניסיון לחולל שינוי במפת הבידור, כך גם המחשבה על ניצני מגלה את עצמו בשעות צפיית השיא רחוקה להיות קשה מנשוא. למעשה, לראות אותו מנסח בהומור המאפיין אותו את הסיבות המדויקות לכך שביצוע כזה או אחר גרוע לא פחות מכמה שירים של תיסלם היא סיבה מספיק טובה כדי לתת ל"כוכב נולד" עוד הזדמנות, הזדמנות שכבר אפשר היה לחשוב שלא מגיעה לה.