צליל מיותר: על ספיישל אייל גולן של "כוכב נולד"

בטקס המוני, אל מול עיני האומה, הוצאו אתמול להורג שיריו של אייל גולן. את תפקיד התליינים מילאו בקור רוח משתתפי "כוכב נולד 8", שערכה אתמול (רביעי) תוכנית מיוחדת שהוקדשה לזמר. בסיומו של הטקס אפשר היה לנשום לרווחה כשהצדק יצא לאור – כפיר אוחיון עף. האפיזודה ההזויה הזאת נגמרה הרבה אחרי זמנה. במקום שאוחיון ייעצר בשלב האודישנים המגוחכים וייכנס לרשימת ההזויים לצד ההיא מכוכב נולד 3 שצווחה את "חורשת האקליפטוס", הוא הצליח להשתחל לנבחרת. מה שבעצם מעיד על חולשת העונה הנוכחית – המשך ישיר לשתי העונות הקודמות.

אתמול אפשר היה לראות את האנמיות של "כוכב נולד 8" במלוא הדרה. ערימה של קישוטים שמכסים מינימום של מוצר. השתתפותו של אייל גולן רק חידדה את התחושה הזאת. המרחק בינו לבין הכוכבים הפוטנציאליים ממחיש את מה שבעצם חסר בה – כריזמה. לאייל גולן יש את זה בכמויות. הוא קודם כל כריזמה. עוד לפני שהוא שר, הקהל כבר שלו. את זה תמיד היה לו וזה מה שאפשר לחפש בכל כוכב, בכל שלב בקריירה. זה משהו מולד. לא פלא ששלושה משתתפים - ליאור עקיבא, נאור אלבז ואור גלעדי – שכחו את המילים וזייפו. גולן פשוט גרם להם לשקשק מפחד.

מהבחינה הזאת, אייל גולן לא הועיל אתמול ל"כוכב נולד 8". להיפך, הוא רק גרם למשתתפים להיראות יותר רע ופתאום אפילו שיריו נשמעים לא כל כך גדולים. אחרי אתמול, התיאוריה הגורסת שגם אם אייל גולן ישיר "עוגה עוגה" זה יהיה להיט מתבררת כנכונה. זה לא שהשירים שלו כל כך טובים, זה הוא שעושה אותם כאלה. היכולת שלו לסחוט את השירים עד טיפת הרגש האחרונה לא מותירה מקום לשיפורים או שינויים. הביצועים המאולצים הסתמכו יותר מדי על ההפקה המוזיקלית ופחות על הווקאליות שהיא מהות המוזיקה של גולן. ומכיוון שמאוד קשה להתחרות עם קולו, אפשר היה לצפות שהרגש יתפוס מקום משמעותי בביצועים. זה לא קרה.

שיריו של גולן נשמעו סתמיים והצדיקו את הטענות שהם לא יחזיקו מעמד לאורך שנים. לדעתי, העובדה הזאת רק מחזקת את גדולתו. מה שיישאר מצוואתו המוזיקלית אלו לא השירים שלו אלא הוא בעצמו. התרומה שלו למוזיקה הישראלית היא בקולו הפנטסטי, בדיקציה, בטונים הגבוהים ובסלסולים. כל היכולות האלה הופכות את אייל גולן לזמר הישראלי הגדול ביותר בכל הזמנים. אם הוא הצליח להגיע לפסגה עם שירים כאלה, אין ספק בכך.

בדיוק בגלל זה, השתתפותו של גולן אתמול ב"כוכב נולד 8" לא ברורה. הוא ניסה לפרגן ויצא לקקן שמנסה לצאת בסדר עם כולם. גם כשהזיופים זעקו לשמיים, הוא שיחק אותה מתעלם. קשה לי להאמין שהעיניים בבית קנו את זה. חוסר האמינות הורגש היטב. בעמדתו העכשווית ככוכב בלתי מעורער, בייחוד כשהוא על תקן שופט אורח, אפשר היה לצפות שהוא ישחרר אמירות חדות יותר ולא מפוחדות. אחרי הכל, הוא כאמור הזמר הישראלי הגדול ביותר בכל הזמנים וחבל שטרם הפנים את הציפיות שמעמדו זה מעורר.