ריקי גל נגד נינט טייב

מתוך "ריקי גל"
1987
שפן אצטדיוני: הגיטרות והשירה בפזמון

אחרי כמעט 20 שנה בביזנס הוציאה לבסוף ריקי גל את אלבום הבכורה שלו ובתוכו הפאואר-באלאד הזו, בהפקת לואי להב אייטיזית אופיינית וגדולה מהחיים. המלים של יעקב גלעד על נער מבולבל (אפשר לקרוא אותן כגרסה מוקדמת של "נמס בגשם") והלחן של מתי כספי (חפשו אותו בקליפ בתור המתופף הרציני) נבלעים בתוך הבומבסטיות שמורגשת עם כל הלמת תוף, דריכה על פדאל הדיסטורשן, נקישת קלידים וכמובן הקול של גל, שמוגבה מעל כולם בצורה קיצונית.

כל המרכיבים האלה הפכו את "ילד אסור ילד מותר" לשיר טקסים אולטימטיבי, כזה שבפזמון שלו אי אפשר שלא להצטרף ולהרגיש אמפתיה כלפי כל אותם ילדים מבולבלים, או מה שזה לא יהיה.

מתוך גמר כוכב נולד 1/ ביצוע מקורי מופיע ב"ים של דמעות" של זוהר ארגוב
1985/2003
שפן אצטדיוני: ערב טוב ניצנים

אם מנסים לנתח קצת את הלולאה התקשורתית-קרייריסטית אליה נקלעה נינט טייב חייבים לבדוק את דמותה של הזוכה ההיא בגמר ההוא במקום ההוא, לבין זו של אלבום הבכורה, הקרחת ויהודה לוי. הפער התהומי בין שתי הפרסונות הללו נובע מסיבה אחת – אובדן דרך ואיבוד האותנטיות (לא במובן המזרחי, במובן הכובש). כי נינט המקורית, זו בה כולנו התאהבנו, היא נינט שמעריצה את היהודים ואת אוונסנס; רוקרית בת 20 מקריית גת, שהתמזל מזלה ובורכה בחתיכת גרון (בניגוד לנינט שמוציאה אלבום אנמי עם אביב גפן, מתרגמת את ג'ף באקלי ומג'מג'מת עם גבע אלון. גיברת, אף אחד לא קונה את זה).

"ים של דמעות" בגמר בניצנים היה הפעם הראשונה ואחרונה שהפוטנציאל הנינטי הגיע לכדי מיצוי. התאמה מושלמת בין שיר, זמרת ואירוע. אירוע שבו אכן נולדה כוכבת, לא מעט בזכות היכולת לקחת את השיר הישן של זוהר ארגוב למקומות אליהם היא התחברה – בלדה עוצמתית שבה יש ביטוי מצוין לקול הגדול שלה והצדקה להדגיש אותו. בלדה שהפאוזה ממנה היא חוזרת בזעקה אדירה, כבר הפכה לקלאסיקה. מדינה שלמה סימסה עצמה לדעת וחוף שלם עף לשמיים.

לא לחינם הפגישה ההגרלה בין נינט טייב לריקי גל; הרי במובן מסוים נינט טייב רצתה בסך הכל להיות נערת רוק, וכרגע נמצאת פחות או יותר במקום אליו הגיעה גיבורת שירו של יצחק לאור. יתרה מזאת, נינט ביצעה בעונה הראשונה של "כוכב נולד" את "ילד אסור ילד מותר", שגם הוא התאים לה ולמי שהיתה אז. עם כל הכבוד לגל ולנכס צאן ברזל שהפך השיר שלה, "ים של דמעות" הנינטי הוא לא רק ביצוע מנצח, אלא תופעה שלמה שרחוקה עדיין מלהסתיים.