ניצרה לבודדת

נגיד שיום אחד אתם פותחים את מכסה המנוע שלכם ומגלים שם אדם כפות. ידיו ורגליו קשורות בחבל. פלסטר דבוק על פיו. בהנחה שאתם לא משתייכים לארגון פשע כלשהו זו עלולה להיות בעיה. במידה ואתם עו"ד בגיל העמידה שנוטה להשתכר ולאבד את ההכרה מידי פעם, מדובר בבעיה די רצינית. בעיה שעלולה להתפתח לבעיה חמורה יותר - בת שבע שנים לצד אנסים ורוצחים - שזהו העונש על חטיפה, כפי שיודע היטב עו"ד יואל ברנשטיין, גיבור "זוגות בודדים".

ספרו החדש של ישראל סגל, שנפטר מהתקף לב לפני כשנה, לא עוצר באדום. הדמויות כולן מבולבלות, תועות ומוצאות את עצמן מתמודדות עם מצבים בלתי אפשריים. הגיבור יואל, אשתו שלומית, חברו הטוב ושותפו לשעבר מארק גרובר, וגם שני הוריו של יואל, עורכי הדין שעבד איתם והשוטרים שמנהלים את החקירה – כולם מאופיינים בתפיסת מציאות מעורערת, בהבנה קצת דפוקה של כללי המשחק. או שאולי זה הפוך? אולי זו המציאות שמערערת וכללי המשחק שדפוקים? סגל מציין זאת מפורשות כבר בתחילת הספר - "משהו דפוק אצלך יואל, בתפיסת המציאות" אומרת אשתו של הגיבור - והמספר מוסיף "ולא הבינה שהמציאות היא זו שתופסת ודופקת אותו" (11).

"זוגות בודדים" מחולק לארבעה פרקים, אך חלקיו מתנהלים יותר כמו מופע קסמים מאשר כמערכות בהצגה. בכל פעם שהמסך עולה נחשפת עוד שכבה של אחיזת עיניים ומול הקוראים מתגלה קוסם, שמוציא מכובעו עוד ועוד שפנים. המציאות שבורא סגל היא כאמור פריכה, לא יציבה, ושפתו מיטיבה לתפוס את דקויות הקיום ופורטת את החרדות והתשוקות של גיבוריו לדקויות מדודות היטב באמצעות דימויים חדים וקשב רב לאופן הדיבור והניואנסים של גיבוריו. העורך שמעון אדף אומר באחרית הדבר שקיבל לידיו כתב יד כמעט גמור, אך המשיך לעבוד על הרומן לבדו לאחר פטירתו של סגל. באחרית הדבר מבדיל אדף בין שלושה סוגי טיפוסים אותם הוא מזהה בספר – כל טיפוס ורמת הזיוף והנאמנות המאפיינת אותו.

סצינות הארוחות ברומן מדגימות היטב את מערכי הנאמנות והזיוף ואת האופן בו שדות הקרב מועתקים למסעדות, מטבחים וחדרי אוכל. הגיבורים משתלחים אלו באלו וחושפים את הקלפים שלהם בעודם מתנהלים בצורה שהיא רק כביכול מתורבתת. אופיים השרצי, הבהמי של יואל והגרוברית – אשתו התחמנית של חברו הטוב – מתגלה במסעדת פירות ים – "רחל פיצחה במיומנות סרטן ושלפה את הבשר הרך. בין הנגיסות פירטה בפה מלא את נתוני היסוד: חשבון בנק ומוטב סודיים.יואל שטרף ראשי קלמרי מטוגנים, אמר שהוא מבין. ברגע זה העניין האחרון שהעסיק אותו היה החשבון הסודי, הזוכה האלמוני וכל שאר הדגים המסריחים" (231). בפה מלא שרצים מנסים הגיבורים לקרוא זה את זה ולחשוף סודות דרכם יוכלו לתמרן את בני בריתם.

"זוגות בודדים" מתקיים בשלוש רמות – זמן ההווה של גיבוריו שמציג לפני הקורא עולם של עו"דים ממולחים ושוטרים חריפים אך גם את תל אביב של מטה – הבארים בהם מסתובב הגיבור או אזור התחנה המרכזית. התקופה השניה היא ילדותו של יואל בימיה הראשונים של המדינה ובמהלך תקופת הצנע בה לא כולם היו חלוצים, בורגנים או אידיאולוגים גדולים, אלא גם נוכלים קטנים ומעכרים שתחבלו תחבולות וניסו לעשות מכה. ולבסוף ירושלים של שנות השישים – "תערובת של מרצים וסטודנטים, אמנים מתחילים ואמנים מסיימים, תלושים וחסרי בית, אנשי לילה ועולם תחתון. הכניסה היתה לקיצונים בלבד. ימין ושמאל, מצפ"ן ולח"י. הייד פארק במהדורה ירושלמית (30).שם הכירו שלומית ויואל, שם נקשר הקשר האמיץ והמתוסבך בין מארק ויואל.

בין אם מדובר בהווה, בשנות ה-50 או בשנות ה-60, נראה שכל דמויותיו של סגל הן רודפות ורדופות, כאלו שלעד יחפשו משהו שחסר להן, בין אם היה בבעלותם בעבר או שמעולם לא היה שלהם – בית, אהבה, יציבות, כסף, כח. כל הגברים הם אינטרסנטיים וקושרי קשרים – דופקים ונדפקים כאחד. הדמויות הנשיות, גם הן ברובן תחמניות שמנסות להפעיל את הגברים שלהן, לעיתים נקמניות ולעיתים סלחניות אך תמיד נוטרות טינה עם זכרון ארוך. אך אפיון הנשים הוא אחת מנקודות החולשה של הספר – הן תפורות בצורה פחות מוקפדת מהגברים. ואכן, מרכז הכובד של הרומן הוא במערכת היחסים בין יואל לגרובר וגם בין זו של יואל לאביו. תעלומת האיש הכפות תבוא אל פתרונה, אך אי השקט שמלווה את הגיבורים רק יגבר לצד המציאות שתמשיך להכות בהם, תופסת ודופקת אותם, לא מרפה.