פרק ראשון: "אחרי השיר הזה אני הולך"

"כשאנחנו רבים עם אנשים אחרים - זאת רטוריקה.
כשאנחנו רבים עם עצמנו - זאת שירה."
ו"ב ייטס

בטירונות בצנחנים, כשכל חברי למחלקה ניצלו את שעות התרדמה הספורות שקיבלנו לשנת ישרים, אני ישבתי על מיטת השדה הרועדת, התכסיתי בשמיכת הצמר הדוקרת וכתבתי שירים במחברת שחורה לאור נר שהצמדתי לקסדת ההסוואה שלראשי. לילה אחד, בשלוש לפנות בוקר, היתה "הקפצה". כל המחלקה היתה צריכה להתייצב בשלשות בחוץ "עם כל הציוד" - השעונים מוסווים, שום דבר לא נוצץ או מרשרש, מוכנים לקרב. אני זוכר בבעתה את דמותו הגבוהה והמאיימת של המ"פ שלנו, סרן מתן וילנאי, ואת קול הבס השואג בחשכה: "יש כאן איזה חייל פדלאה בולט במיוחד. מישהו יכול להגיד לי מי זה החייל הזה?"
"גפן, המפקד," אמר ג. שהיה החבר הטוב ביותר שלי בפלוגה. "יש לו נר על הראש."

המ"פ פקד עלי לרוץ ארבעים פעם מסביב למחלקה והצמיד אותי לבזוקה למשך חודש שלם שבו גם לא דיברתי עם ג.
אבל לא הפסקתי לכתוב.

לא מזמן עברתי דירה, וכשפתחתי את אחת הקופסאות שאשתי הראשונה שמרה בשבילי, התנפלו עלי שירים מתחילת שנות השבעים.

השירים האלה - על ניירות שהצהיבו - ובצדק, נכתבו בשנים הקרביות של השירות הצבאי שלי. רוב השירים היו שירי בוסר.
אחת הסיבות שבגללן אני שמח שלא נפלתי באיזה קרב, היא שבאי-נפילתי למען ארצי מנעתי ממשרד הביטחון אפשרות פרסום של השירים האלה בחוברת זיכרון ואת חשיפת החומר המעורפל הזה לקוראים שלא עשו לי כל רע. נשארתי חי כדי לבחור כמה שירי בוסר שנראו לי טובים מן האחרים והחלטתי לפרסם אותם בפרק הבא.

לילה רותח

ל?ח?י?יו ר?קו?מו?ת נ?ש??יקו?ת א?ד?מ?ו?ת,
הו?א ש??קו?ף ו?בו?ר?ח?, רו?ד?ף פ??ר?פ??ר?ים.
ל?י?ל?ה רו?ת?ח?, חו?ר?ש? מ?ז?מ?ו?ת,
מ?ז?מ?ז?ם מ?ס??ב?יב?י כ??ע?ד?ת ד??ב?ו?ר?ים.

י?ל?ד??ה נ?פ?ל?א?ה מ?מ??מ?ל?כ?ת ס?יו?ן
יו?צ?את ו?או?ח?ז?ת ב??ב?ג?ד ה?ל??י?ל?ה.
א?נ?י?ו?ת ע?נ?נ?ים מ?ש??נ?ו?ת נ?ת?יב?ן
ו?עו?ג?נו?ת ל?כ?בו?ד?ה? כ??ש??נ??ש??ל?ח ל?ה?
י?ר?ח? ב??ה?יר כ??מו? ד??ג?ל ל?ב?ן,
ו?כ?ל צ?ב?א ה?ש???מ?י?ם
עו?צ?ר ו?נ?כ?נ?ע ל?ה?.

י?ע?ר ק?רו?ע?, רו?ח?ש? א?סו?נו?ת,
ב?ו? י?ד?ע?ת??י כ??ל ע?ץ מ?ג?ד??ע ו?כ?ל ש??יח?,
ו?ר?ש??מ?ת??י א?ת ש??מ?ך? - או?ת?י?ו?ת ל?ב?נו?ת
ע?ל ג??ז?ע פ??צו?ע?, ש??ח?ר כ??פ??יח?.

ש??ם, ב??ל?י?ל?ה רו?ת?ח?, ל?ח?ש??ת??י
מ?ל?ו?ת א?ה?ב?ה ר?אש?ו?נו?ת
כ??כ?ש??ו?ף נו?ר?א?י
ו?גו?א?ל
ו?מ?ד??יח?.


ביקורת על הלווייתו של מבקר תיאטרון

ז?את ה?י?ת?ה ה?צ??ג?ה ע?צו?ב?ה ב??א?מ?ת,
ע?ם ק?ה?ל ש??ש???ב?ר א?ת ק?פ?ו?ת ה?א?רו?ן,
א?ת ת??פ?ק?ידו? ש??ל ה?ג??ב?ר ה?מ??ת
ג??ל??ם, כ??מו? ת??מ?יד, מ?ב?ק??ר ת??א?ט?רו?ן.

א?ח?ח?! ה?ד??ר?ך? ש??ב??ה? הו?א ע?צ?ם א?ת ע?ינ?יו
ו?ש??ת?ק ש??ע?ת?י?ם כ??מו? א?פו?נ?ה,
ו?ה?ש???יא - כ??ש??נ??א?ס?ף א?ל ש??נ?י א?בו?ת?יו -
ז?הו? ר?ג?ע מ?ב?יך? ש??ב??י??ם ב??ת?בו?נ?ה.

הו?א ה?י?ה ו?יר?טו?או?ז ו?ז?כ?ה ל?ת?ש?ו?או?ת,
ת??ג?ל?ית ר?ב-ש??נ?ת?ית ש??י??ר?ד?ה א?ל ה?ב?ו?ר.
ה?ק??ה?ל ש??ש???ח?ק א?ת ת??פ?ק?יד ה?ד??מ?עו?ת,
ה?ת?א?פ??ק ל?א ל?צ?ח?ק, כ??י ה?י?ה ג??ם הו?מו?ר.
ע?צ?י א?יק?ל?יפ??טו?ס ה?יו? ת??פ?או?ר?ה,
מ?ב?ק??ר?ים ח?י??ים ש??מו? ז?ר ל?ע?מ?ית.
ר?ק ה?ק??ב?ר?ן ה?ז??ק?ן ה?י?ה ר?ע,
ו?ר?או? ש??א?ינו? מ?ת?ח?ב??ר ל?ת??פ?ק?יד.

ג??ם ל?ר?ב??י ה?י?ה מו?נו?לו?ג מ?י?ג??ע?,
ו?א?פ?ש??ר ב??ה?ח?ל?ט פ??ה ו?ש??ם ל?ק?צ??ר.
ה?ש???ח?ק?ן ש??ה?ס?פ??יד א?ת ה?מ??ת ל?א ש??כ?נ?ע?,
א?ב?ל ע?ד ה?ב??כו?ר?ה הו?א ו?ד??אי י?ש??ת??פ??ר.

כ??ב?ר ר?א?ינו? ה?ר?ב??ה ה?צ??גו?ת נו?ע?זו?ת,
א?ב?ל ז?את ה?י?ת?ה מ?קו?ר?ית ו?ש?ו?נ?ה,
א?ם ת??ה?י?ינ?ה ה?ר?ב??ה ה?צ??גו?ת כ??מו? ש??ז??את,
עו?ד י?ה?י?ה ת??א?ט?רו?ן א?יכו?ת?י ב??מ??ד?ינ?ה!


שיר לזכרנו

ב??ש??יח? ה?ו??ר?ד?ים ר?א?ית?י א?ת ש??פ?ת?י?ך?,
ת?ו?ת?י ש??ד?ה צ?ב?עו? ח?י?ו?ך? מ?כ??ר.
ר?צ?ית?י ל?ל?ט??ף א?ת ל?ח?י?י?ך?,
פ??ת?או?ם ה?ב?נ?ת??י ש??נ??ש???ק?ת??י כ??ר.

ב??ש??ב?יל-ה?ח?לו?מו?ת ש??מ?ע?ת??י צ?ע?ד?י?ך?,
ע?ל?י ה?ס??ת?ו נו?ש??ר?ים מ?ש???מ?ל?ת?ך? ה?א?ר?כ??ה.
ב??ב?ק?ר ס?ת?ו ש?ו?ב ה?ת?עו?ר?ר?ת??י ב??ל?ע?ד?י?ך?,
ל?עו?ד יו?ם ת??פ?ל ש??ל א?ה?ב?ה ס?דו?ק?ה.

ב??כ?ל ע?נ?ן צ?י??ר?ת??י א?ת פ??נ?י?ך?,
ו?א?ת ע?ינ?י?ך? - כ??ח?ל ש??ל ג??ח?ל?ים.
או?ל?י או?תו? י?ר?ח? ק?ר מ?ב??יט ע?כ?ש??ו א?ל?י?ך?,
כ?ו?כ?ב נו?פ?ל,
ש??מ?י?ם נ?עו?ל?ים.

"להיות משורר זה מצב, לא מקצוע."
רוברט גריבס

בגיל עשרים ושש ראה אור הספר השני שלי, "מקום לדאגה",
עם איורים נפלאים של הצייר יוסל ברגנר. הספר יצא ב-7691 בהוצאת ש' שרברק ואזל מהמדפים לפני יותר משלושים שנה.
יום אחד נתקלתי בו בחנות לספרים ישנים. שילמתי עליו שלוש מאות שקל. השקעתי בעצמי. כשקראתי את השירים האלה, נזכרתי בסוף התקופה המשוררית האובססיבית שלי, בוויכוחים הליליים עם דוד אבידן, מאיר ויזלטיר ויאיר הורביץ המנוח על הנושא "האם למשורר מותר להזנות את עצמו, ואם כן, כמה ובאיזה מחיר?".

הייתי חייל אחרי שתי מלחמות ואב לשני ילדים חומריים. מהר מאוד הבנתי שהשירה לא תפרנס אותי, ועלי לרעות בשדות זרים, לכתוב בעיתונות ולהופיע עם השירים והמונולוגים שלי - שאכן מדברים ברובם על המקום ועל הדאגה. תאמינו לי שהיו לי תוכניות להיות משורר מיוסר ורעב כמו המשוררים הרוסים הגדולים, אולי אפילו להתאבד כמו מאיאקובסקי ולכתוב בדם שיר על הקיר לפני שאני נפרד מקוראי באופן סופי, או לפחות למות משחפת כמו משוררים רעבים במאה אחרת. אבל היו לי ילדים, אישה אוהבת ודירה, ורציתי להיות משורר מיוסר בתנאים טובים.

היום אני חושב שההופעות שלי מול הקהל וכתיבתי העיתונאית והס?טירית דווקא הועילו לשירים שלי, או לפחות לי. בעוד כתיבת הפרוזה והס?טירה שלי פונה למוחם של הקוראים או למצפונם, השירים פונים לנשמה שלהם ולרגש שלהם.

"השירים האלה," אמר דילן תומס על שיריו, שהם כמובן מעולים הרבה יותר מהשירים שלי, "למרות כל הספקנות, האכזריות והמבוכה, נכתבים מתוך אהבת האדם וכתפילות הלל לבורא העולם, ואתה לא משורר אם אתה כותב את השירים שלך מסיבות אחרות."

כמה משירי "מקום לדאגה" נראו לי ראויים לשכחה, ולשירים שאני עדיין עומד מאחוריהם בדאגה, מצאתי מקום בעמודים הבאים.


שיר אהבה

כ??ש??ל??א ה?י?ה ל?י ב??י?ת,
י?ד?י?ך? ה?יו? ב??ית?י.
כ??ב?ש??ים ל?ב?נ?ים י?ד?י?ך?,
י?ד?י?ך?, א?הו?ב?ת?י.

כ??ש??ל??א ה?י?ה ל?ך? ב??י?ת,
ב??כ?נ?ף מ?ע?יל?י כ??ס??ית?יך?.
כ??ש??ל??א ה?י?ה ל?י א?ל,
מ?מ??ע?מ?ק??ים ק?ר?את?יך?.

כ??ש??ל??א ה?י?ה ל?י ב??י?ת
ו?ל?א ה?י?ת?ה ש??ע?ה,
ט?י??ל?נו? י?ח?פ?ים
ב??א?ר?ץ נ?פ?ל?א?ה.

כ??ש??ל??א ה?י?ה ל?נו? ב??י?ת,
ש??פ?ת?י?ך? ה?יו? ב??ית?י,
ת?ו?ת?ים ח?מ??ים ש??פ?ת?י?ך?,
ש??פ?ת?י?ך?, א?הו?ב?ת?י.


אני לא אוהב את המאה הזאת

א?נ?י ל?א רו?צ?ה ע?ת?יד טו?ב,
א?נ?י רו?צ?ה ע?ב?ר טו?ב.

ל?ה?יו?ת ר?ע?ב ל?א?ה?ב?ה ג??דו?ל?ה ו?ל?ה?ת??ק?ל
ב??ס?רו?ב?ים י?פ?ים ש??ל רו?ז?נו?ת ע?ת??יקו?ת,
מ?ל?או?ת ע?ש?. רו?צ?ה א?ה?ב?ה ק?ש??ה כ??א?גו?ז
ו?ר?כ??ה מ?מ??ש??י.

א?ם ל?ה?ל??ח?ם, כ??י א?ז ר?ק ל?מ?ע?ן ה?מ??ל?ך?,
ו?ג?ם א?ז, ר?ק א?ם א?ד?ע ש??הו?א ע?ת?יד
ל?ה?ר?צ?ח ב??יו?ם מ?ן ה?י??מ?ים ע?ל י?ד?י
ח?ב?ר טו?ב ע?ם ר?ק?ע רו?מ?נ?ט?י.

א?ם מ?ל?ח?מ?ה, כ??י א?ז ר?ק ב??ש?ו?רו?ת
א?ר?כ?ו?ת, ב??פ?ל?נ?ג?ו?ת, ו?ל?א ל?ב?ד,
ב??ה?ר?ים ו?ב?ת??ע?לו?ת,
כ??מו? פ?ו?ש??ע? נ?מ?ל?ט
ע?ם מ?כ?ש??יר ק?ש??ר ב??י??ד.

א?ם ל?מו?ת, כ??י א?ז ל?א ב??מ?ל?ח?מ?ה,
א?ל??א ב??א?ה?ב?ה ק?ש??ה כ??א?גו?ז ו?ר?כ??ה
מ?מ??ש??י, ב??ל?י י?ס?ו?ר?ים נ?ד?יר?ים
ו?ע?ם סו?ף טו?ב.
ל?כ?ת??ב ש??יר?ים מ?א?ל??צ?ים ל?א?הו?ב?ת?י
ב??או?ס?ט?ר?י??ה ו?ל?ש??ל?ח?ם ע?ל י?ד?י ר?צ?ים
מ?י?ח?ד?ים. ה?ב??ל?ד??ר?ים ש??ל ה?מ??ל?כ??ה
יו?ד?ע?ים ל?מו?ת ב??ש???ל?ג ו?ל?א?כ?ל
ב??ר?כ??בו?ת.
א?נ?י רו?צ?ה ש??י??מ?צ?יאו? א?ת ה?ט??ל?פו?ן
ו?א?ת ה?ר?ד?יו? ו?א?ת ה?או?טו?ב?ו?ס
ב??פ?ע?ם א?ח?ר?ת.

א?נ?י ל?א רו?צ?ה ע?ת?יד טו?ב. א?נ?י
רו?צ?ה ל?ח?ז?ר. א?נ?י מ?ת?ג??ע?ג??ע? ר?ק
ל?ה?יס?טו?ר?י?ה. ב??מ?י?ח?ד ל?א?ל?ף ש??ב?ע
מ?או?ת ת??ש??ע?ים ו?ש??מו?נ?ה: ל?א?ר?ח? א?ת
נ?פ?ו?ל?יו?ן ב??א?ר?ץ י?ש??ר?א?ל, ל?ר?או?ת
ש??הו?א נ?מו?ך? יו?ת?ר מ?מ??נ??י ו?ל?מו?ת.

או?, ק?רו?ב יו?ת?ר, ל?ה?יו?ת נו?כ?ח?
ב??ה?ל?ו?י?ה ש??ל ס?ט?ל?ין. ס?ת?ם כ??ד?י
ל?ה?יו?ת ב??טו?ח?. ו?ל?ה?ר?כ??ין ר?אש?,
כ??מ??ה ש??צ??ר?יך?, ע?ם ה?ע?ם ה?רו?ס?י
ה?מ??ת?א?ב??ל.

א?נ?י ל?א או?ה?ב א?ת ה?ע?ת?יד.
א?נ?י כ??ב?ר רו?א?ה מ?ג?ד??ל?ים ב??ל?י
פ??ע?מו?נ?ים ו?מ?ל?ח?מו?ת ב??ל?י מ?ל?כ?ים
ו?א?ה?בו?ת ל?ל?א י?ס?ו?ר?ים. א?נ?י רו?צ?ה
ל?ה?ת?ר?ח?ק ק?צ?ת,
ל?פ?חו?ת ע?ד נ?פ?ו?ל?יו?ן,
ו?ל?ע?ש?ו?ת ר?ש??ימו?ת
ל?ע?צ?מ?י,
או? ל?ה?יו?ת ע?ם א?ב??יר?ים,
או? ב??תו?לו?ת,
או? טו?ר?ק?ים.
ר?ק ל?א כ??אן ו?ל?א ע?כ?ש??ו.
ז?ה יו?ת?ר מ?ד??י, מ?א?ה ע?ש??ר?ים,
ל?א?יש? א?ח?ד.

ה?ר?ח?יקו? או?ת?י מ?ש???נו?ת ה?ש???ב?ע?ים,
כ??כו?כ?ב ש??נ?ו?פ?ל ל?מ?ע?ל?ה ל?מ?ע?ל?ה.
ל?ה?יו?ת ה?נ??א?מ?ן ב??מ?ש??ר?ת?י ה?א?ל?ה?ים
ו?נו?ש??א כ??ל?יו ה?מ??סו?ר ש??ל ה?ל??י?ל?ה.


הייתי ציפור

ה?י?ית?י י?ל?ד ב??ק?ר?ק?ס,
מ?ע?ל ז?יר?ה ה?י?ית?י ט?ס,
צו?ע?ד י?ח?ף ע?ל ח?ב?ל?ים
ב??צ?מ??רו?ת ה?א?ה?ל?ים.
עו?צ?ם ל?א?ט א?ת ש??ת??י ע?ינ?י
ו?ה?ז??ר?קו?ר מ?א?חו?ר?י,
ר?ק נ?ק?ד??ה ק?ט?נ??ה ש??ל או?ר
ב??תו?ך? ה?ג??ב?ה? ה?ש???ח?ר.

ה?י?ית?י צ?פ?ו?ר, ה?י?ית?י צ?פ?ו?ר,
צ?פ?ו?ר ב??ן ח?מ?ש?, ב??ל?י כ??נ?פ?י?ם,
ו?לו?ל?א ה?יו? צו?ע?ק?ים ל?י: ע?צ?ר,
ה?י?ית?י מ?מ?ש??יך? ל?ש???מ?י?ם.

א?נ?י זו?כ?ר א?יך? ז?ה ה?י?ה
ב??א?מ?צ?ע ה?צ??ג?ה ש??נ?י??ה,
א?נ?י ל?מ?ע?ל?ה מ?עו?פ?ף,
פ??ת?או?ם ה?ח?ב?ל מ?ת?כ?ו?פ?ף.
ה?ק??ה?ל צ?ע?ק, נ?ר?ג??ש?,
ח?ש??בו? ש??ז??ה ת??ר?ג??יל ח?ד?ש?.
ה?ח?ב?ל ה?ד??ק?יק נ?ק?ר?ע,
א?נ?י נ?פ?ל?ת??י ל?ז??יר?ה.
ה?י?ית?י צ?פ?ו?ר, ה?י?ית?י צ?פ?ו?ר,
צ?פ?ו?ר ש??נ?ו?ר?ת?ה ב??ש???מ?י?ם.
ו?י?ר?ד?ת??י כ??מו? ז?ק?ו?ק?ין ש??ל או?ר
א?ל ת?ו?ך? מ?ח?יאו?ת ה?כ??פ??י?ם.

ה?ר?ג??ש??ת??י א?יך? ה?או?ר נ?ש??ב??ר
ו?א?יך? ה?ג??ב?ה? ל?א נ?ג?מ?ר,
ש??ל?חו? ל?צ?ן א?ל ה?ק??ה?ל
(א?ב?י, א?נ?טו?נ?יו? ה?מ??ה?ל??ל)
ו?כ?ש??ש???מ?ע?ת??י א?ת ה?צ??חו?ק -
י?ד?ע?ת??י ש??א?נ?י ר?חו?ק
ו?א?ין ז?יר?ה ו?ח?ב?ל?ים,
ר?ק ע?נ?נ?ים ע?פ?ים, כ??ח?ל??ים.

ה?י?ית?י צ?פ?ו?ר, ה?י?ית?י צ?פ?ו?ר,
צ?פ?ו?ר ב??ן ח?מ?ש?, ב??ל?י כ??נ?פ?י?ם.
ה?י?ית?י עו?ל?ה ב??ס?ל??ם א?ל ה?או?ר,
ו?ע?כ?ש??ו א?נ?י ע?ף ב??ש???מ?י?ם.