לא סתם כל מי שרפרף במדורי לילה ומוזיקה בשנתיים האחרונות נתקל במונח "דאבסטפ", שכן לא כל יום ולא כל שנה מתגבש לו ז'אנר אלקטרוני חדש, שמהדהד בכזו עוצמה. אלא שהדאבסטפ התבשל בתהליך ארוך ומאוד מסוים משנדמה לפעמים, עד לרגע שבו נחת על משבצת ההייפ התורן. זה שרבים נתקלו בו דווקא בגרסתו הדומיננטית מן השנה האחרונה, זו עם הבס הוובלי והאימתני, יצר לו מוניטין שעושה עוול מסוים לעושר המוזיקלי שבאמת קיים בו.
בדומה לז'אנרים אחרים שצוברים תאוצה, כמות היוצרים והקטעים מתרחבת, יחד עם ים הבינוניות שמפריד בין הפנינים. עדיין, כמות הריליסים החדשים והאיכותיים שיוצאים מדי חודש, כולל אלבומים שלמים, היא גדולה ומרשימה; ככל ז'אנר שחי ונושם, הוא מפתח תתי-זרמים וגבולות, כמו גם מפיקים מסוימים שמתעלמים מהם, מטיילים על הקצוות, ולפעמים אפילו מטלטלים ומגדירים מחדש את התבניות הבסיסיות. בין אם בסצינת המקור באנגליה או במגוון סצינות בעולם שמתרגמות אותו בדרכיהן ולצרכיהן (כולל זו בארץ), הדאבסטפ המתפתח הוא חזית של אלקטרוניקה עכשווית ומרתקת. השבוע נסייר בכמה ממחזותיו הפחות מוכרים, כמו גם בכמה תחנות חשובות מהעבר.
אל תפספס
Darkstar Squeeze My Lime // Hyperdub
Jamie Lidell Another Day (Rustie remix) // Warp
The Bug Freak Freak // Ninja Tune
Tiki Our Favourite Target (Devon remix) // Dirty New Zealand
הייפר-דאב, הלייבל של חלוץ הז'אנר קוד 9 הוא מהוותיקים והמוערכים בעולם הדאבסטפ, גם אם הריליסים שלו מעטים ומפוזרים. לא רק שקוד 9 היה שם בכל רגעי ההתהוות, הוא גם דואג להחתים אמנים ולשחרר ריליסים שלא מפסיקים להפתיע ולחדש. דארקסטאר וראסטי הם שני שמות חדשים יחסית, המשתייכים לגל צעיר שמביא איתו השפעות מגוונות והפקות שחורגות מהתווי הקיים.
הבאג, שביקר בארצנו כבר פעמיים, הוא דווקא דמות עם היסטוריה מוזיקלית ענפה שהולכת הרבה מעבר, אבל בשנתיים האחרונות הוא מתמסר בקביעות עם עולם הדאבסטפ שאימץ אותו בחום. אלבומו החדש, "London Zoo" (שיוצא בנינג'ה טיון), משלב את הדאנסהול העתידני והעצבני שלו עם תבניות דאבסטפיות, אך דווקא הקטע שכאן, שמהדהד את הסאונד של Burial, הוא על טמפו איטי ובאווירה מהורהרת יותר. הקטע האחרון בחלק הזה הוא בכלל מניו-זילנד הרחוקה - רימיקס דאבסטפי לטיקי, אחד האמנים היותר פופולאריים שם - ואחת מאינספור דוגמאות להתפשטות הגיאוגרפית של הז'אנר.
אל תפספס
Kode 9 vs Daddy G Sign of the Dub (War riddim VIP) // Hyperdub
2562 Techno Dread // Tectonic
Martyn All I Have Is Memories // Martyn Apple Pips
התקליט הראשון שיצא בהייפר דאב היה גרסה מעושנת ואפוקליפטית של קוד 9 והאם.סי דדי ג'י ל-"Sign of the Times" של פרינס, וכאן הוא מובא בגרסה נדירה וקצבית יותר. מאז קוד 9 מתמקד הרבה בעבודה עם אם.סיז, בעיקר שותפו הספייס אייפ, איתו הוציא את האלבום "Memories of the Future" בשנה שעברה, והדיבור על הופעות הלייב המשותפות שלהם נוטה לשאול מטפורות מעולם המיסטיקה והדת.
אחד הסאונדים היותר מעניינים בדאבסטפ של ימינו הוא זה שמגיע מקבוצת מפיקים שכוללת את 2562 ומרטין ההולנדים, ו-Peverlist, Applebim ו-Shackleton הותיקים יותר. אלו יוצקים להפקותיהם מינימליזם, תופים טריבאליים ותפיסה מלודית שמתמסרים עם הנעשה באזורים מסוימים של עולם הדיפ-האוס והמינמל-טכנו, ולא בכדי הפכו שקלטון לשותפים כמעט קבועים (החלפת רמיקסים וכו') של אביר הטכנו ריקרדו ווילהלובוס.
אל תפספס
Whistla Heaven // Ox Rider
Wookie Down On Me // Man Chu
עם כל האופל הזה שנפוץ בדאבסטפ של ימינו, ישנה גם מגמת חזרה לשורשיו ה-2-סטפיים/ גאראז'יים, בעצם הסאונד שממנו התפתח הדאבסטפ, סביב ההפקות האפלות יותר של מפיקים כמו זד ביאס, אוריס ג'יי ואל-B בחלוף המילניום. הקטע כאן של Whistla הוא דווקא ממש מהחודשים האחרונים, אך זה שאחריו הוא ההפקה הראשונה של ווקי מ-1999, אחד המפיקים המצליחים בסצינת ה-2-סטפ גאראג' (שכיום בכלל קרוב יותר לפאנקי האוס עוד טרנד קונטרסטי לאופל של הדאבסטפ).
"Down On Me" הוא דוגמה לימים שבהם עוד לא ידעו בכלל איך לקרוא לסאונד החדש (המונח דאבסטפ החל לצבור תאוצה רק מ-2002 ואילך), והדי ג'ייז שניגנו אותו באו מסצינות מגוונות כברוקן ביטס, ברייקביט והגאראג'.
Skream 2-D // Tempa
Reso & Roguestar No Such Thing as Fate // Urban Grafitti
המפיקים סקרים ובנגה, שביקר בארץ לפני שבועיים (וזכה לקבל פנים חמה בדמות קומפורט מפוצץ אדם), הם הבולטים והמוצלחים מבין הדור הצעיר שגדלו על הסאונד של המפיקים שהוזכרו מעלה, כמו גם מינונים בריאים של ג'אנגל ושאר טובין של הרדיו הפיראטי האנגלי. הסאונד שלהם, שכולל טווח רחב של וריאציות, הפך למיינסטרים של הז'אנר בשנתיים האחרונות, בעיקר מאז "Midnight Request Line" ההמנוני של סקרים. "2-D" הוא בעיני אחד הקטעים המושלמים שיצאו במהלך השנה האחרונה, והוא גם היה השיא המוזיקלי של הסט של סקרים בקומפורט לפני שנה (וזו בדיוק הנגיעה המוזיקלית יותר שחסרה לי בסט של בנגה).
רוסקו (ושותפו קאספה, שחוזרים ביחד לישראל בקרוב) הם שני דיג'ייז/מפיקים המשתייכים לגל האחרון שסחף את עולם הדאבסטפ, שלוקח את הוובל והאופל לאינטנסיביות קיצונית. עם איכותם האנרגטית של חלק מהקטעים ותיקלוטיהם של השניים קשה להתווכח, אלא שלאורך זמן האפקט שלהם קצת כבד ומגביל. אבל גם הם יכולים להיות עדינים יותר, כמו שניתן לשמוע בקטע של רוסקו שכאן, שמהדהד השפעות של רייב מוקדם (ואפילו נשמע כמעט כמו מובי).
Rusko Love is Real // Sub Soldiers
Alicia Keys Feeling U, Feeling Me (Mala remix) // white label
ולסיום, פנינה קטנה ונדירה, הרמיקס של מאלה מדיגיטל מיסטיקז לזמרת הא אנ' בי אלישיה קיז (ותודה למי שנתן לי אותו על תקליט!). דיגיטל מיסטיקז, או בקיצור DMZ (שזה גם שם המסיבות שלהם, שיחד עם ערבי FWD היו מהערבים החשובים בביסוסו של הז'אנר במועדונים), הם מהכוחות הבולטים לצידם של סקרים ובנגה.
מאלה הוא אחד המפיקים האהובים בתחום, ובדומה לקוד 9 הוא אינו חושש להלך במחוזות עמוקים ומהורהרים מחבריו הצעירים. הסאונד העמוק של הפקותיו אפילו פתח את אוזניהם של תקליטני האוס וטכנו חשובים כמו פרנסואה קיי המיתולוגי, שאירח את מאלה בערב ה-Deep Space שלו בניו-יורק, לצידו ת'יאו פאריש, ועם מחשבות על ליין אפ מרתק שכזה נסיים את מהדורת השבוע.