בית התקליט עם אסף אבידן והמוג'וז

"אלבום מופת שמתאים לכל מצב רוח, יום, שעה או עונה".

"וכל מילה מיותרת. לא משנה כמה פעמים אשמע את כל אחד מהאלבומים, תמיד אגלה משהו חדש".

"בתור עולל הייתי אחוז דיבוק סביב האלבום הזה. שנים אחר כך הבנתי ששם פגשתי לראשונה את הרוקנרול. מבלוז ועד בלדות מורכבות. הכול שם".

"Less is more. שיר טוב לא זקוק ליותר מגיטרה חבוטה. לחישה יכולה להרעיד עולמות".

"אחד הדברים שהכי עושים לי את זה אצל להקות שאני אוהב, זה לשמוע את ההתפתחות שלהם מאלבום לאלבום. האלבום הזה תמיד מסמל עבורי את הצורך הזה. גם 'אוקיי קומפיוטר' שהגיע לפניו מוכיח התפתחות, אבל 'קיד איי' היווה צעד ענק קדימה ללהקה הזאת, עם מלא מוסיקה שלא מהעולם הזה, סאונדים שלא מפסיקים להפתיע ולעניין, ומילים... גאוניות!"

"במילה אחת: תופים!!! אי אפשר לשמוע את האלבום הזה ולא לרצות להיות מתופף, או לפחות סתם לדפוק על משהו".

"אפתח בציטוט של המפיק האהוב עליי בעולם, אורי וינוקור:
'אחי, שמעת את החדש של קזבלנקס? זה פאקינג מוזיקה מהעתיד!' סולן להקת הסטרוקס מוציא אלבום סולו ואכן מדובר במוזיקה מהעתיד, לא פחות. הגיע הזמן שבשנות האלפיים משהו יהיה מהעתיד. חיכינו לזה מתחילת שנות השמונים".

"איכשהו אני מוצא את עצמי חוזר לאלבום הזה די הרבה, Modest Mouse הם...הם... הם Modest Mouse . לא הרבה דברים נשמעים ככה ואני מודה שבשלוש הפעמים הראשונות שהקשבתי להם לא ממש הצלחתי להבין מה הם רוצים וזה אפילו קצת עיצבן אותי. אבל אז הגיע אותו רגע של בהירות והכול נהיה מובן. ג'וני מאר, גיטריסט הסמיתס, הצטרף להקלטות, מה שעושה את הגיטרות באלבום הזה למטורפות למדי. מומלץ לכל גיטריסט שעדיין מחפש סאונדים מגניבים".

"אם רוקנרול היה התנ"ך, סביר להניח שג'וני קאש היה אחד משלושת האבות. כן, זו מוזיקת קאנטרי, אבל זה הרבה יותר מזה. זה אמן שעשה את המוזיקה שלו בדרך שלו. יש לקאש את היכולת לכתוב קלישאות הכי קלישאתיות ביקום ועדיין לגרום להם להישמע אמיתיות ומרגשות. בגידות, סקס, סמים וחיים ארוכים ופוריים. יחי הרוקנרול. ההופעה בסאן קוונטין היא תרכיז הפטל של קאש. תמצית מתוקה של האגדה. כשיגיע המשיח – אני רוצה דואט!"

"כל מה שאי פעם חלמתי ודרשתי מעצמי בתור מוזיקאי נמצא בעירום היפיפה של האלבום המושלם הזה. הטקסטים הכנים עד כאב, שילוב בלי מאמץ של אינטליגנציה פיוטית עם רגש מיוסר אבל מלא חיים. כל פריטה ומילה ומטאפורה ופזמון הם כמו כרית רכה לשים עליה את הראש ברגעים שכבר עייפתי מלסחוב אותו".