"אנחנו רק רוצים לעשות כיף"

איך מתעדכן המפיק של "Glee" בהצלחתה של הסדרה בישראל? הוא פשוט מתקשר לאמא שלו. "אמי, ננסי פלצ'וק, היא הנשיאה של ארגון הדסה, כך שהיא מבקרת בישראל לעתים תכופות ודואגת לדווח לי על התגובות לסדרה", מספר לוואלה! תרבות בראד פלצ'וק, שיצר את קומדיית הנעורים המוזיקלית "Glee" עם ריאן מרפי. "אני שמח לשמוע שגם בישראל אוהבים אותנו, וזאת משתי סיבות – קודם כל, כי המדינה הזו חשובה לי במיוחד. חוץ מזה, העובדה שפרי היצירה שלנו מצליח גם מחוץ לארצות הברית מלמדת שהשכלנו לעשות כאן משהו אוניברסלי, שהאמירה שלו חוצה גבולות".

בניגוד לאמו, פעילה ותיקה ובולטת בקהילה היהודית בארצות הברית, פלצ'וק ביקר בארץ פעם אחת בלבד – לפני שנים רבות, בבר המצווה של אחיו. "אני רוצה מאוד לשחזר את הביקור ואפילו תיכננתי לעשות זאת לרגל עליית הסדרה בישראל (הסדרה משודרת בערוץ yes Stars Next בלווין - א.ש) מוקדם יותר השנה, אבל נאלצתי לבטל את הנסיעה", אומר פלצ'וק, שפותח את השיחה בברכת "שלום" נלהבת. "הצרה היא שאני גר ופועל בלוס אנג'לס, ולוקח המון זמן להגיע מכאן לישראל. זה ממש קצה העולם, וגם ככה בקושי יש לי זמן ללכת לאנשהו. ההצלחה העצומה של הסדרה תפסה אותי קצת לא מוכן, והשתלטה לגמרי על סדר היום שלי".

ואכן, מאז שעלתה בספטמבר האחרון מיצבה את עצמה "Glee" כלהיט הטלוויזיוני הגדול ביותר של עונת הסתיו האחרונה, וגם זכתה בגלובוס הזהב ובעוד שלל עיטורים. עתה, לאחר הפסקה של ארבעה חודשים, היא חוזרת להשלים את עונתה הראשונה באמריקה, ואם שום דבר לא יתקלקל זאת תהיה אחת מעונות הבכורה המוצלחות שחזינו בהן בשנים האחרונות. חשוב מכך, "Glee" הפכה לתופעה תרבותית, שמפזרת את קרני האושר שלה גם מחוץ למסך הקטן. למעשה, לטוב ולרע, בשבועות האחרונים אפשר לשמוע על "Glee" בכל חור ובכל הקשר. בין השאר, פורסם כי כוכבי הסדרה ייצאו למסע הופעות תקדימי למדי ברחבי ארצות הברית, ואמריקאים רבים מספור כבר מסתערים על האודישנים ההמוניים לעונתה השנייה.

כל אלה כבר עובדות מוגמרות, אך השמועות על גרסאות קולנועיות ובימתיות שלה ככל הנראה מעט מוקדמות מדי – "אנחנו לא פוסלים את הרעיונות הללו על הסף, מה עוד שהפרויקט התחיל כסרט ולא כסדרה", מודה פלצ'וק, "עם זאת, אנחנו צריכים לסיים עכשיו את העונה הטלוויזיונית הראשונה, ונותרנו לנו עוד תשעה פרקים כדי לעמוד באתגר. חשוב שנבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר, אחרת לא יהיה ערך לכל מה שעשינו עד עכשיו".

משימה נוספת שעומדת בפני יוצרי "Glee" היא אלבום גרסאות כיסוי לשבעה משיריה של מדונה, שיגיע לחנויות בארצות הברית בעוד כשבועיים. הפרויקט הזה מגיע לאחר שני אלבומים שליקטו את מיטב הלהיטים מפרקי הסדרה, וכמעט מיותר לציין שהם היו לאלבומי זהב. כל זה מעורר את השאלה כיצד מתנהלים קשרי הגומלין בין הכוח המוזיקלי של "Glee" והעוצמה הטלוויזיונית שלה – בתחילת הדרך, כשאיש עוד לא ניבא את ההיסטריה סביבה, סביר להניח שאיש גם לא ניסה לקבוע איזה שירים יבוצעו בה. אבל עתה, לאחר שהסדרה הפכה למקפצה רבת ערך, עולה התהייה אם מישהו מנסה לכפות על פלצ'וק ושותפיו לקדם בה את שיריו.

"אי אפשר להמריץ אותנו לקדם קטע מוזיקלי כזה או אחר, מהסיבה הפשוטה שזה יעשה רע לכל הצדדים", טוען המפיק. "כל השירים שכבשו את הקהל ב'Glee' היו טובים כשלעצמם, אבל הם עבדו היטב אך ורק מפני שהשתלבו היטב בסיפור, וזה הקנה להם ממד מרגש. לא הגיוני לאנוס שירים על הסדרה וזה יהיה טיפשי לכפות עליה להיטים בצורה שרירותית. אף אחד לא המליץ לנו או עודד אותנו להקדיש בקרוב פרק שלם לשירים של ליידי גאגא – עשינו זאת כי זה היה נכון לנו. הכל בתסריט מחושב ומדוקדק מאוד".

את התסריט הזה כותב פלצ'וק עם ריאן מרפי, שאיתו עבד בעבר על "ניפ/טאק" המשובחת גם היא, ועם איאן ברנן, שהיה אלמוני לפני כן. שלושתם חצו כבר מזמן את גיל הנעורים – פלצ'וק בן 35 – ובכל זאת הם השכילו לעצב דמויות תיכוניסטיות אמינות ביותר, ולשים בפיהם דיאלוגים שנשמעים כאילו נערים אמיתיים אמרו אותם באמת. האם התסריטאי המשופשף נעזר בסופר צללים צעיר בימים? "חס וחלילה. אמנם אני כבר זקן, אבל לא שכחתי מה זה להיות נער", מגיב על כך פלצ'וק. "למעשה, אני חושב שהטעם של הגיל הזה נשאר לך על הלשון לאורך כל החיים. באופן אישי, גם אני מרגיש לעתים קרובות בן 16. בסופו של דבר, כל תיכוניסט חש דברים דומים, לא משנה איפה ומתי הוא נולד, ואלה דברים מספיק חזקים כדי לעצב את המשך חייך. בגלל זה, אם יש לך אומץ להתחבר למעמקי נשמתך, אתה יכול לעסוק בנעורים גם ממרומי בגרותך".

ההגינות העקבית בתסריט של "Glee" מעוררת ציפיות גם לגבי מהלכים פחות מובנים שלהם. מדוע, למשל, בוער להם להעניק בהמשך העונה תפקיד לג'ניפר לופז? האם הזמרת לא מיצתה את זמן הטלוויזיה שלה כשהופיעה לפני חודש ב"איך פגשתי את אמא", שבה לא הותירה רושם מיוחד? "אמנם, ג'ניפר לופז היא כוכבת שחוקה", מודה פלצ'וק. "עם זאת, אנחנו נרענן את הדמות שלה – היא תגלם ב'Glee' עובדת קפיטריה ממעמקי הצווארון הכחול. מלכתחילה לא ליהקנו כוכבים גדולים לסדרה, ואני מאמין שאם כבר נוהגים כך, צריך להפוך את הפרסונה הציבורית שלהם על פניה. זה עבד יפה עם מריה קארי ב'פרשס' ואני מאמין שזה גם יעבוד עם לופז. בכל מקרה, אין מה לדאוג, הכלל שלנו קובע שלא תהיה בסדרה ולו פיסה אחת של בולשיט, וזה נכון גם במקרה הזה".

המחלוקת האמיתית סביב הסדרה התעוררה בעקבות החלטתו של פלצ'וק לשלב בה את חוויותיו האישיות. לפני שנתיים הוא סבל מפגיעה בעמוד השדרה שלו, שגרמה לו לנכות זמנית ואיימה לשתק אותו לצמיתות. פלצ'וק, בנו של פרופסור לרפואה באוניברסיטת הארוורד, זכה לטיפול הטוב ביותר והבריא, אבל הוא ידע כי לא כל האמריקאים נהנים מפריבילגיות שכאלה. לכן, שילב בסדרה את דמותו של ארטי, נער המרותק לכיסא גלגלים, וכתב את הפרק "Wheels", שעסק בקשיים של הנכים בארצות הברית. אך אף שהסדרה העלתה את הסוגיה הזו לדיון הציבורי, ארגוני הנכים בכל זאת זעמו על פלצ'וק – הם נעלבו מכך שאת דמות הנכה מגלם דווקא שחקן בריא בכל רמ"ח איבריו, קווין מקהייל. "אני חשבתי הפוך לגמרי מאשר הארגונים שהשמיעו קול זעקה", אומר על כך פלצ'וק. "זה היה מעליב דווקא אם היינו מלהקים לתפקיד מישהו אך ורק בגלל הלקויות שלו, ולא הודות לכישרונו. לקחנו את מקהייל מאותה סיבה שבחרנו בכל השחקנים האחרים – מפני שהוא שיחק טוב, שר טוב והיה המתאים ביותר. מה רצו שנגיד לו, 'אתה מעולה אבל אתה לא נכה אז לך הביתה'? אם כבר משהו יכול להעליב מישהו, אלה אמירות מהסוג הזה".

"Wheels" שודר שנה ושבוע לאחר בחירתו של אובמה לתפקיד. לאור העובדה שהפרק מראה כיצד מתגייס הכלל כדי לתמוך כספיות בצרכיו של אחד מחברי הקהילה המוגבלים, אפשר לראות בו מעין תשדיר עידוד לרפורמת הבריאות, שבינתיים כבר הספיקה לקרום עור וגידים. בכלל, קשה שלא לקשור בין עידן אובמה ועידן "Glee". אחרי הכל, זו סדרה קוסמופוליטית וליברלית, שבה יש מקום לכולם, בלי קשר לגזעו, מינו או נטיותיו המיניות, וחשוב מכך – יצירה שמנשבת בה רוח אופטימית ואוהבת אדם, שממש זועקת בכל שיר ובכל ריקוד 'כן, אנחנו יכולים', או כמילות הלהיט הגדול ביותר של הסדרה – "Don’t Stop Believin'"

לרוב, אנשי טלוויזיה משתדלים לחמוק בראיונות מדיונים פוליטיים, אבל פלצ'וק דווקא משתף פעולה עם הקישור – "אפשר ואפילו צריך לכרוך בין אובמה ל'Glee'", הוא מצהיר. "אמנם התחלנו לעבוד על הסדרה לפני הבחירות, אבל כבר אז נשבה בארצות הברית אווירה של שינוי הולך ומתקרב. לאנשים נמאס מהתקופה האפלה שבה חיו, והם רצו משהו אחר. הדבר הזה בא לידי ביטוי גם אצלנו: קודם לכן, הטלוויזיה האמריקאית צחקה על האיש הקטן. לעומת זאת, אנחנו מכריזים 'כולנו אנשים קטנים, וטוב לנו זה עם זה'. בסדרות הקומיות של העשור הקודם, ההומור רצה להצחיק את הצופים, אבל לא לגרום להם להרגיש נוח עם עצמם. ב'Glee', המטרה היא קודם כל לשמח את כולם. זה היה הקו המנחה שלנו מלכתחילה וזה מה שמנחה אותנו גם עכשיו – אנחנו רק רוצים לעשות כיף".