ארתור ראסל - "Another Thought"
"לארתור ראסל יש קול ייחודי, אפל, עגום, חמור סבר ולא יציב. זה הולם היטב את שיריו הרגשיים והמלנכוליים, את כתיבת השירים הייחודית שלו, את העצבות המוזרה".
אל תפספס
אדי גייל - "Eddie Gale's Ghetto Music"
"מקהלת הנשים, ולעתים הגברים, מחוספסת באופן מכוון, אבל כל קול בה מצלצל כמו פעמון נקי ואמיתי. זה מוסיף תחושה אורבנית. זה כועס עד כדי כך שזה מתריס: אנשים מביאים אותה ב-Fאנק עם "סופה" של התנועה לזכויות האזרח. זה אלבום עשיר ומיוחד".
אל תפספס
יאנג אנד סקסי - "Life Through One Speaker"
"אלבום נבון ומלא רגשות מלהקה יפהפייה שנשמעת כמו להקה קלאסית של אמצע שנות השמונים, רק בלי הטכנולוגיה הקיטשית של התקופה".
אל תפספס
הוולווט אנדרגראונד וניקו
"הגיטרות האלה והו - הויולה הזו, הם חודרים לך לדם במובן המילולי של המילה. יש באלבום הזה קפיצות גדולות משיר לשיר, אבל כל השירים מחוברים יחדיו באסתטיקה של דקדנטיות ושל סטייה - עולם שמאוכלס בסמטאות אפלוליות מלאות מחטים משומשות, בתי זונות, אורגיות ארוטיות, סכיוזפרנים בודדים".
אל תפספס
"The Go-Betweens - "16 Lovers Lane
"מבחינתי, האיחוד של הלהקה האוסטרלית הזו היה מהחדשות המוזיקליות הטובות של העשור האחרון. הגו-ביטווינז הם אחת מלהקות הפופ הטובות והמשכילות של שנות השמונים. הם עשו מוזיקה אלגנטית ממילים עם איכות של סיפור קצר, ועם יכולת טובה לתפוס דרמה וכיף".
אל תפספס
גל קוסטה - "גל"
"מילים לא יכולות להכיל את האהבה שלי לקול שלה. זה אולי האלבום החלק ביותר בכל הזמנים (עם כמה קצוות מחודדים ביותר). באלבום הזה קוסטה הוסיפה לראשונה חום אורבני לנשמה החמה גם כך שלה".
אל תפספס
"The Field Mice - "For Keeps
"לא פחות מיצירת מופת בת זמננו".
אל תפספס
בובי ג'נטרי - "The Delta Sweete"
"תמיד אהבתי את אלבומים שבהם שיר אחד זורם לאחר וביחד הם יוצרים סוויטה של שירים, והאלבום הזה חביב עליי במיוחד. החלק שדורש כישרון זה יצירת מעבר חלק בין העדין למחוספס ומה שיש באלבום הזה באמת נע בין שני הקצוות האלה, ועושה זאת בצורה יפהפייה למדי".
אל תפספס
"The Housemartins - "London 0, Hull 4
"לא משנה אם הם מערסלים את הגידופים שלהם במתיקות של מקהלת נערים או שוזרים את המלודיות השקטות בחומצה גופרתית - החתרנות שלהם שבתה את לבי. ניסיונות הדיכוי לא החלישו את הליריות שלהם".
אל תפספס
קפטן ביפהארט - "Safe as Milk"
"האלבום הזה הוא ק-ל-א-ס-י. המסע הראשון לעולם המוזרויות הנפלא של קפטן ביפהארט. פסעו בדרך הלבנים הצהובות, שבה כל שיר ושיר לוקח אותך לטריפ פחות צפוי מקודמו. זו יותר מסתם מוזיקה זו חוויה".