האמן 17: דנה לוי

    היא נמצאת בחיפוש תמידי אחרי הבית המושלם, שומעת פופ ערבי ויש לה משיכה עזה לקהיר

    מיכל וילצקי

    איזו מוזיקה את שומעת במהלך העבודה?

    אבא שלי מוזיקאי. מוזיקה וקצב תמיד היו חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. בזמן האחרון שמעתי הרבה מוזיקה מצרית - משירי פופ ועד שירת פסוקי קוראן; מוזיקה פרסית, שמצליחה לגעת בי במקומות הכי עמוקים - ומוזיקה טורקית. מדי פעם אני מגוונת עם אזורה ריי, פיונה אפל, ובל אנד סבסטיאן. אני גם מאד אוהבת מוזיקת היפ הופ עם מילים מתוחכמות וקצב טוב.

    מה יותר מזין אותך - טלוויזיה, ספר או סרט?

    את הטלוויזיה אני פותחת בערך פעם בחודש, וגם אז זה לא ממש מזין אותי. אני מאד אוהבת לראות סרטים בקולנוע החשוך, ופחות בדי.וי.די. אני ניזונה גם מקריאה, כתיבה, הליכה ברגל, נסיעות באוטו עם מוזיקה טובה, ושיחות עם אנשים.

    בזמן האחרון קראתי את "שערי הלבאנט" המדהים של אמין מעלוף, הסופר הלבנוני- צרפתי. זהו סיפור אהבה בין לבנוני ליהודיה שמתרחש על קו ביירות-חיפה אחרי מלחמת העולם השניה, ובשנת 1948 האהבה מתחילה להתפורר בגלל המצב הפוליטי. קראתי את זה בזמן מלחמת לבנון האחרונה, בקיץ. לאחרונה קראתי גם את" איסטנבול" המצוין של [[אורחן פאמוק]], ועכשיו אני קוראת את הספר האחרון של [[אומברטו אקו]] האיטלקי, על אדם שאיבד את זכרונו ומנסה להרכיב אותו מחדש בעזרת ספרים ישנים. ספר נהדר שנותן לי השראה. יש בספר איורים מספרים ישנים, שזה נחמד.

    גם השירה של [[ג'לאל א-דין רומי]], שהוא משורר סופי, נותנת לי השראה לאמנות ולחיים. בקיץ בקרתי במקום הולדתו בטורקיה.

    טוב לדעת (מקודם)

    לחיות בלב שקט: אבחון מדויק ומהיר שחוסך זמן ומציל חיים

    לכתבה המלאה

    בכיתי מרוב התרגשות

    אילו אמנים ויצירות השפיעו עליך?

    האמנים האהובים עליי הם: ר. ב. קיטאי, מרסל ברודטרס, טקיטה דין, ג'ון בלדסרי, מרתה רוזלר, רוברט פרנק ועוד הרבה אחרים. לא מזמן ראיתי הופעה של ריקודים סופיים בקהיר ובכיתי מרוב התרגשות. זו הייתה חוויה רוחנית עצומה, נדיר למצוא את זה באמנות, אבל זה מה שאני מחפשת.

    איזה נושא חברתי יכול להקים אותך מהכורסא לפעול?

    יש לי תכונה, תמיד לקחת את הצד של החלשים. כל דבר שקשור באי-צדק וחוסר שיוויון מקומם אותי. אני תמיד מוכנה לקום מהכורסא למטרת עשיית עבודת אמנות, שדרכה אני מביעה את נקודת המבט שלי, אבל לצאת להפגנות אלימות זה בטח לא בשבילי. באופן כללי, יותר מעניינים אותי קשרים אישים. אני מאמינה שפעולות קטנות ואישיות יכולת להשפיע על דברים יותר גדולים. בעזרת המצלמה, אני מציעה לפעמים לאנשים במה לביטוי עצמי, ודואגת לכך שהמסר שלהם יעבור הלאה.

    מהם הרגלי הגלישה שלך?

    האינטרנט הוא בשבילי ספריה ענקית בה נמצאות כל השאלות וכל התשובות. אני לא מהאנשים המסודרים שיודעים בדיוק לאן הם הולכים. אני מחפשת, חוקרת, דבר מוביל לדבר. בתהליך אולי אמצא את מה שחיפשתי, ובדרך גם אגלה עוד כמה דברים חדשים. הרבה דברים טובים קראו לי בזכות הרשת: קשרים.עם אנשים, נסיעות, עבודה, פרסים מקצועיים.

    בין האתרים שאני נוהגת לגלוש אליהם נמצאים "הים", אתר נדל"ן עם תמונות של בתים ביפו; אתר של דיוויד לינץ', שיצר לעצמו אתר מצוין ודינמי; האתר "וורלדקאם", מצלמות אינטרנט במקומות משונים בעולם; אתר של קבוצת מחול שעושים גם עבודות מחול אינטראקטיביות במיוחד לרשת ואתרי צילום אמנותי.

    מה היית משנה ברחוב מגוריך?

    אני גרה ברחוב מלצ'ט. יש לי מרפסת עם נוף תל-אביבי וקצת ים באופק, שם אני אוהבת לשבת ולכתוב רעיונות. לפעמים זה מרגיש לי יותר מדי מרכזי וחשוף, כי חשובה לי תחושת הפרטיות. הייתי מורידה את הבניין מולי כדי שיהיה לי נוף פתוח לים, למרות שהוא אחד מבנייני הבאוהאוס האהובים עליי בעיר. אולי הייתי מוסיפה שכנים מעמים אחרים כדי שיהיה קצת יותר מגוון.

    למי היית מכניסה מכות?

    הייתי מכניסה מכות להגנה עצמית אם אצטרך להגן על החופש שלי, אבל אני לא יודעת אם זה היה עוזר לי, כי הפסקתי ללמוד קארטה בגיל עשר.

    מה ההתמכרות שלך?

    אני מכורה לתפוחים ירוקים באופן בלתי מוסבר, ויש לי פטיש לנדל"ן. גם באמנות שלי יש הרבה התעסקות עם בית. אני כל הזמן מחפשת דירות, מתוך חיפוש אחרי הבית המושלם. מדי פעם אני הולכת לראות בתים שנשמעים לי מסקרנים, בודקת עוד אפשרויות מחיה, עוד נקודת מבט; להישאר בתנועה, מפחדת להירדם במקום נוח מדי. מצד שני הסתובבתי הרבה בעולם בחצי שנה האחרונה, ויש עוד נסיעות לפני, אז אני מאד שמחה להישאר במקום אחד כרגע.

    את מי היית מזמינה לדרינק על חשבונך?

    הייתי מזמינה חבר טוב, או זרים מוחלטים שמסקרנים אותי, ומבקשת שיספרו לי סיפור.

    מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?

    אבא שלי, כי הוא נולד בקהיר ויש לנו דעות מאד שונות לגבי המון דברים. הדיאלוג הזה מעניין אותי. ההשקפות שלו לעומת שלי, הקהיר שלו והקהיר שלי.

    תיק עתונות:

    לפני כשנתיים התעורר באמנית הווידאו דנה לוי (33) הצורך לבקר בקהיר. נקודת ההתחלה של הנסיעה המיידית היתה תחנת האוטובוס במסוף ארלוזרוב.. לוי בחרה במעבר היבשתי, המייצר קשר ישיר ורציף בין המדינות: "נסיעת אוטובוס אחת, באמצע מדבר, וכשאתה יורד מהאוטובוס - אתה במקום אחר".

    מאז ביקרה בקהיר פעם נוספת, כחלק מפרוייקט אמנותי. את המשיכה שלה לקהיר היא מתארת כסקרנות עזה, מסוכנת כמעט. "יש שם תרבות שקיימת הרבה מאוד שנים, מיסטיות, רומנטיקה, כל אלו מהפנטים אותי".

    מאז אותה נסיעה לקהיר, בודקת לוי בעבודותיה את הקשר בינינו למדינות שסביבנו, מנסה להצביע על הדמיון וההבדלים, ולערער על המיתוסים אודותיהם עליהם גדלנו. "מאוד חשוב שאדם יידע מי השכנים שלו. ישראל מנסה להיות מנותקת מהמזרח התיכון, אבל היא חלק ממנו. אנחנו בעצם מזרח תיכוניים בהדחקה".

    במיוחד מרתקים אותה היחסים המאוד שונים בין גברים לנשים. עבודת וידאו שלה שתוצג בקרוב ב"וידאו- זון" ממחישה זאת: "בתור אשה, קשה להסתובב ברחובות מצרים בלי שגברים ינעצו בך מבטים כל הזמן. רוב הנשים שם מכוסות בבד מכף רגל ועד ראש. בעבודה זו, במקום להפנות את ראשי הצידה כפי שנהוג, אני מחזירה לגברים מבט חודרני לא פחות, ומבקשת ליצור דיאלוג".

    את סרטיה היא מצלמת בעצמה, והם תמיד מביאים סיפורים אישיים, אותם היא רואה לעיתים גם כפוליטיים. שיטת העבודה מתחילה בהתבוננות וחיפוש. היא כמעט ואינה מביימת סצינות, אלא, כדבריה, אוספת חומרים מהמציאות שסביבה. לרוב היא בוחרת לעבד את חמרי הגלם בפוסט-פרודקשן, דבר המאפשר לה להמשיך את התהליך היצירתי, לעבוד על הסרט או הדימוי כמו על ציור, ולייצר מציאות חדשה.

    בעבודת הווידאו המשותפת שלה ושל שחר מרקוס, המוצגת בימים אלה בתערוכה הקבוצתית “Normality” בגלרית "החדר", היא בוחרת "להתערב" בשגרת החיים. לתוך תורים מייגעים במוסדות בירוקרטיים שונים ביפו, ביניהם ביטוח לאומי, דואר וקופת חולים, מחדירים מרקוס ולוי רקדנית פלמנקו הפורצת באופן בלתי צפוי בריקוד סוער בין הממתינים בתור. "העבודה נקראת 'out of line' משום שהרקדנית היא היחידה שנמצאת מחוץ לתור, וגם אינה חלק מהמערכת", מסבירה לוי. "הרקדנית היא כתם צבע מרקד, מטריד ומעיר בתוך האפרוריות". הבחירה ביפו כבמה לסצינה אינה מקרית. עבור לוי, מייצגת יפו עוד היבט של המזרח תיכוניות שלנו.

    במקביל, נפתחת תערוכה של לוי בגלריה בקיבוץ בארי ב-4.11, בה תוצג עבודת הווידאו "התנתקות".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully