בסיסטית מחפשת להקה

שנתיים אחרי מותו של ג'ון פיל יוצאת סדרה של אוספים מהתכנית שלו בבי.בי.סי בשם "The Essential John Peel Collections". כל אוסף כזה מאגד יחדיו את מיטב ההקלטות של להקה אחרת, שהופיעה בתכנית כמה פעמים במשך השנים, בינהן סוזי והבאנשיז, האוס אוף לאב ופי.ג'יי הארווי. השבוע הגיע לידי האסנשיאל פיל סשנז של פאלפ, בדיסק כפול עם עטיפת שחור/לבן אלגנטית, שיוצא במקביל לכמה הוצאות דה-לקס חדשות של הלהקה.

בעטיפה הפנימית מספר ג'ארביס קוקר על המשמעות של התכנית של ג'ון פיל עבורו, ואיך כנער מתוסכל בן 14 שינה לו פיל את החיים, כשבאמצעותו זכה לשמוע סוף סוף פאנק – תופעה עליה קרא בעיתון ולא הצליח לשמוע, כי לא היה לזה ייצוג באוסף התקליטים של אמא שלו, בתחנות הרדיו המקומיות של שפילד או במצעדים – ולגלות עולם שלם של מוזיקה חדשה. את ההרכב הראשון של פאלפ הקים קוקר באותה שנה, 1977, כשהוא וחבריו פינטזו יום אחד להשתתף בתכנית הנערצת, שמבחינת קוקר ומבחינת דור שלם של חובבי מוזיקה בריטיים הייתה תכנית הרדיו היחידה ששווה משהו, ובכלל תכנית הרדיו היחידה הקיימת בעולם. ב-81' הוא החליט להפוך את החלום למציאות. כשה ”John Peel Roadshow”הגיע לפוליטכניק של שפילד, הלך הנער המבויש לדבר עם האיש עצמו. הוא תפס את ג'ון פיל אחרי ההופעות, נתן לו קסטה והלך לדרכו. כעבור חמישה ימים התקשר המפיק של התכנית לסבתא של ג'ארביס – בבית הוריו לא היה טלפון באותה תקופה – והודיע לה שפאלפ מוזמנים ללונדון להשתתף בתכנית.

את התוצאה של אותו סשן גורלי, הכולל ארבעה שירים של פאלפ בגירסת התיכון, ניתן לשמוע כאן לראשונה, וזה לגמרי לא ייאמן! השיר הראשון, “Turkey Mambo Momma”, הוא להיט פוסט-פאנק מטריף, עם קסילופון הגנוב מ“Gone Daddy Gone” של ה-Violent Femmes (אחת הלהקות הרבות שג'ארביס גילה באמצעות התכנית). השיר הזה נשמע כמו כל דבר מגאנג אוף פור ועד ה-Teardrop Explodes, רק לא כמו פאלפ. אבל גם בהקלטות המוקדמות האלה, מסתבר, יש שיר אחד, “Wishful Thinking”, שטומן בחובו את הגרעין הדרמטי שממנו צמחה פאלפ כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. השיר הזה נכנס מאוחר יותר לאלבום הבכורה של פאלפ, “It”, מ-1983.

מה שמוזר בפיל סשן העתיק הזה הוא הגילוי, שאם הדרמטיות של פאלפ המודרניים קצת צינית ולגמרי מודעת לעצמה, אז בתחילת האייטיז נדמה שג'ארביס קוקר עוד התכוון אליה ברצינות, כמו כל האחרים. יש לזה דוגמה די מביכה אך שובת לב בנאיביות שלה בשיר האחרון בסשן הזה. בשיר “Refuse to be Blind” מנסים פאלפ להיות ג'וי דיוויז'ן, אך מקסימום מצליחים להישמע כמו איזו להקת פינגווין או גרוע מכך – להקה מהקריות! וואץ' אאוט איגי וקסמן, הנה מגיע דארק אייטיז ג'ארביס קוקר!

מאותה תקופה, אגב, מצורפת בעטיפה הפנימית תמונה מוקדמת של פאלפ, שאפשר לבהות בה שעות בהשתאות. אין לי מושג מי אלה שלושת הילדים המקיפים את ג'ארביס, אבל הם נראים בגיל בר מצווה, ואילו ג'ארוויס בן ה-18 נראה כמו ילד שהתחפש לג'ארוויס קוקר, עם הווסט והמשקפיים והכל. מה שמצחיק הוא שזה נראה אמין בערך כמו הילדים המחופשים לקיור בקליפ של “Boys Don’t Cry”.

שתים עשרה שנה עברו בין הביקור הראשון של פאלפ בתכנית של ג'ון פיל לביקור השני. הסשן השני התקיים בפברואר 93', כשנה לפני הפריצה הגדולה, וכלל שני שירים מ"His N’ Hers", ועוד שיר אחד מאותה תקופה. גירסת הפיל סשן של "Pink Glove" מן הסתם פחות מושלמת מגירסת האלבום, אבל אם מזמן לא רקדתם בחדר לצלילי הלהיט הסוחף הזה של פאלפ, זאת הזדמנות לא רעה.

בסשן הבא, מספטמבר 94', פאלפ כבר היו כוכבי בריטפופ רשמיים, והוא ממחיש את הבעייתיות של כל הפיל סשנז האלה. לשמוע שלושה שירים מ"Different Class" ברדיו שנה שלמה לפני שהאלבום יצא זה בטח היה נהדר, אבל למה זה בדיוק טוב עכשיו? שאלה רטורית, עזבו. ואנחנו מגיעים לסשן האחרון בדיסק הראשון. הוא כבר מ-2001 והוא מורכב משלושה שירים מ"We Love Life", ועוד קטע ספוקן-וורד מוזר של שש וחצי דקות בשם "Duck Diving". משהו על ברווזים.

הדיסק השני הוא פחות מעניין מהראשון והוא כולל קטעים משלוש הופעות חיות של פאלפ - הופעה מ-2001 החוגגת ארבעים שנות שידור של פיל וכוללת קאבר מיותר לנעימה האינסטרומנטלית שכתב הנרי מנסיני לסדרת הקאלט מסוף הפיפטיז, "Peter Gunn"; הופעה בבריסטול אנסון מ-95'; והופעה בבירמינגהם אקדמי מ-2001. אין ספק שלשמוע את "This is Hardcore” בהופעה זה מרגש, ואפשר פשוט להתעלף מרוב התלהבות מהמחשבה לחוות את "Babies" או "Do You Remember the First Time?” בהופעה חיה. עברו 11 שנה מאז שראיתי את פאלפ בפסטיבל גלסטנברי (בהופעה המיתולוגית שהם החליפו את הסטון רוזס שהבריזו ברגע האחרון), אז אני יודעת על מה אני מדברת. אבל עם הופעות כמו עם הופעות – זה מרגש בחיים האמיתיים וחוץ במקרים מיוחדים, לא מועיל במיוחד בדיסק.

נראה לי שאפשר היה להסתפק בדיסק הראשון מתוך השניים ולוותר על אופציית המארז הכפול. אבל שטויות, העיקר שקוקר סוף סוף אישר את הוצאת הפיל סשן הראשון, ממנו התפדח במשך שנים. חוץ מזה האוסף הזה כמובן מגביר את הגעגועים לפאלפ, אבל אל דאגה – עוד שבועיים יוצא הסולו של מר ג'ארביס.

פאלפ, “The Peel Sessions” (הליקון)