הנאה מובטחת

תמוהה בעיני החלטת אנשי YES לשדר את הפרק הראשון של הסדרה שהוצבה, לפחות על פי כמות הפרומואים שנחשפנו אליהם בשבועות האחרונים, כסדרת הדגל של החורף בלויין, באותו ערב בו צוין יום השנה ה-11 לרצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין. התמיהה שלי אינה נובעת משיקולי רייטינג, אלא דווקא בשל הלך הרוח הלאומי בימים מעין אלו. במיוחד לאור התקופה האחרונה, מזמין יום השנה הזה חשבון נפש נוקב – נוקב כמעט כמו נאומו של גרוסמן אתמול בכיכר. מי שהיום הזה עורר בו רצון לשבת עם חבריו ולתהות ביחד על קנקנה של נפשנו הקולקטיבית, נאלץ להסתפק בקלישאות על הגבר הישראלי ומערכות היחסים שהוא מנהל. ביום אחר, בו התשוקה שלנו לאמת חברתית בפרצוף הייתה רגועה יותר, אפשר היה למצוא בקלות הרבה סיבות טובות לצפות בסדרה.

אם לשפוט על פי הפרק הראשון, וכמובן שעדיף שלא, אז על מנת הפלאפל של דרמת המקור הראשונה של יס לא היה אפילו צל-צלו של תבלון חריף אמיתי, שיהפוך אותה מעוד סדרה ישראלית לסדרה על ישראליות. כדי להכניס מידה של הקשר ישראלי בפרק הראשון השתמשו כותבי הסדרה באזכור "אסקימו לימון" בדיאלוג הפתיחה, בסדנת כתיבה שבה המדריך רואה "אנשים שרוצים להתפוצץ" ממה שמתחולל בלבם, ובעוד מספר הבלחות של קרעי מחשבות על צבריות נוסח שנות האלפיים, שנועדו לכיסוי תחת ולא לשם פיתוח ממשי. לבוגרי "בטיפול", "הבורגנים" ו"מילואים" זה כבר לא מספיק.

וחבל, כי אם הסדרה הייתה עולה בשבת שעברה או הבאה, והמלנכוליה הציבורית הייתה שוככת במקצת (הרי בישראל אורך החיים של התעמקות פנימית קטן מזה של פרפר לילה), היינו מגלים שהדרמה הקומית הזו בכלל לא מבקשת להיות "הבורגנים" או "בטיפול". זו סדרה קלילה ומקסימה למדי, שדנה בשטחיות אוניברסלית מקובלת במערכות יחסים, ומחוזקת בכימיה מוצלחת בין אלי פיניש לגורי אלפי שמייצרת רגעים קומיים מעולים.

שלושה גיבורים יש בסדרה, ושלושתם, זה כך וזה כך, גברים חדשים; איציק מכור לטיפוח הגוף, תומר הוא חנון היי-טק שלא מתבייש בכך שהוא גומר מהר לפעמים, ואודי הוא עקר בית שרוצה עוד ילד בעוד אשתו הקרייריסטית נחרדת מעצם המחשבה על כך. שלושתם גם גברים ישנים במובן הרע של המילה: איציק בוגד בזוגתו ושוקל לעזוב אותה אם לא תעבור ניתוח "קטן" להגדלת הציצים, אודי משחק אותה רגוע אבל בעצם מאוים על ידי הישגיה של אשתו ולתומר יותר חשוב ליהנות במיטה מאשר לענג את זוגתו.

נכון, קצת מעליב את האינטלקט כשבניסיון להגדיר חברות גברית בעידן החדש התדרדרו הכותבים לניסוחה כ"עושים מילואים יחד, חברים ללייזר", ונכון, כשאודי חוקר החרקים בוחן שטח אדמה ואומר שהיה יכול "לחקור חצי מטר על חצי מטר כל החיים ועדיין לא להבין מה קורה" ברור מדי שזו אבחנת אוטומט על רגישותו לחייו שלו ועל חוסר ההבנה הגברי הבסיסי, אבל בסדרות כמו זו, האינטלקט הוא רק מכשול בדרך להנאה.

בסופו של דבר, השורה התחתונה היא שהצפייה בסדרה, כמה מרענן לומר את זה, היא כיף חסר משקעים, שמשולב ברגעים של צחוק אמיתי, ממתק שהמקור הישראלי כמעט לא מספק. עם צוות שחקנים מרשים בכל קנה מידה, בראשות גורי אלפי המחונן, עם סיכוי להשתפרות במימד הפסיכולוגי בפרקים הבאים, ובמיוחד לאור שתי החברות המרדימות של הסדרה בערוץ YES ישראלי ("פעם בחיים" ו-"Y בעשר"), "לא הבטחתי לך" דווקא כן מבטיחה. עכשיו נותר לראות אם היא תקיים, ובשבועות הבאים, כשנשכח שוב מרבין, ונמשיך להתעלם מהמלחמה, זה יהיה הרבה יותר קל.

"לא הבטחתי לך", ימי שבת, 22:00, ערוץ יס ישראלי