סיימון גרינברג, במאי אנגלי יהודי צעיר, מעריץ את קן לואץ'. הוא צפה בכל סרטיו, ועוקב אחרי המשנה הסוציאליסטית שלו, אולם ביולי 2006, כששמע שהבמאי הנערץ עליו תומך בחרם התרבותי והאקדמי על ישראל ויסרב להגיע לפסטיבל חיפה בה הוקרנה הבכורה של סרטו "כשהרוח נושבת", החליט להסביר לו שהוא טועה טעות מרה. "ניסיתי לחשוף מה לואץ' חושב כשהוא מדבר על ישראל" מספר גרינברג. "במשך חודשים ניסיתי להיפגש אתו, אבל הוא התחמק והאנשים שעובדים אצלו המציאו תירוצים שונים ומשונים. זה מוזר כי הוא תמיד מוכן לדבר על דעותיו, אבל איתי לא הסכים לדבר."
רגע לפני שהוא התייאש מלואץ', שהצטייר כאדם הכי לא זמין בגלקסיה, גרינברג לקח מצלמה ויצא למסע דוקו-אקטיביסטי, שתיעד את ניסיונותיו להגיע לבמאי המוערך, ולהגיש לו עוגת גבינה יהודית מעוטרת במגן דויד.
גרינברג מסביר, "עוגת הגבינה, היא עוגה יהודית מסורתית שאוכלים בחגים ומסמלת חלב ודבש. רציתי לתת לו משהו מהלב שלי, כי אני באמת מעריץ אותו מבחינה קולנועית, אבל מה שהוא אומר זה נורא, כי הוא לא אומר איזה מוסדות ישראליים טובים ואיזה רעים לדעתו, הוא פשוט רוצה להחרים את כל ישראל.
"החלטתי לעשות סרט על קן לואץ' כי הוא מייצג את קהילת יוצרי הסרטים האנגלית, ומישהו היה חייב להגיב לחרם שלו על ישראל. דברתי עם חבר שלו, שבמשך 30 שנה ערך את כל סרטיו, והוא הגן לגמרי על לואץ'. כשדברתי איתו בטלפון הדבר הראשון שהוא שאל אותי זה אם אני מנסה להציג את לואץ' כאנטישמי. עניתי לו שאני קורא לו אנטי ישראלי, לא אנטישמי, וחשוב להבדיל בין השניים. הוא בתגובה הדגים כמה קן לואץ' אוהב את היהודים, בכך שהוא שמח שהבן שלו התחתן עם יהודיה ויש לו ממנו נכדים יהודים.
החלטתי לתת את עוגת הגבינה - כפעולת גרילה - הישר לאולפנים בהם לואץ' עובד על סרט חדש. נעזרתי בקצין משטרה ישראלי לשעבר, גולן לוי, שמלמד בבריטניה קרב מגע. הוא עזר לי להתפלח, ולהתחמק מאנשי הביטחון. פשוט פרצתי פנימה ואמרתי ללואץ': 'קן, יש לי מתנה מהקהילה היהודית בלונדון, עוגת גבינה. הייתי רוצה שתשקול מחדש את החלטתך להחרים את ישראל ולא להגיע לפסטיבל בחיפה'. ואז שוחחנו.
הוא פחד מהשיחה הזאת, ולבסוף הוא בעיקר תקף את ישראל, על כל המוסדות הישראלים. אני ניסיתי לדחות את הטיעונים שלו והוא כל הזמן חזר אחורה. ואז שאלתי את השאלה שהכי בערה לי, למה הוא מחרים את הפסטיבל בחיפה, עיר בה חיים זה לצד זה ישראלים וערבים, אליה הוא יכל לבוא ולבנות גשרים ולדון על כך בפלטפורמה של דיאלוג בין הערבים הישראלים. הוא גמגם קצת ואז עוזרת הפקה גררה אותו מחוץ לחדר לפני שהוא הספיק לענות על כך."
כמו עלי ג'י
הגרסה הזאת היא גרסה המיועדת לטלוויזיה ואורכה 15 דקות. לקח לגרינברג רק שלושה שבועות להפיק את הסרט הזה. "זה סרט בסגנון ריאקציונרי, שיוצרים מהר, ואז לא לוקח הרבה זמן להפיק אותו; אין תוכנית מקדימה פשוט הולכים על זה. בעבודה שלי אני מטשטש את הגבולות בין הדוקומנטארי לבין פיקציה, אז יצא סרט מאוד מצחיק, זה כמו התוכנית המשודרת גם בישראל "בולדוג". אני רוצה להביא לישראל ספין חדש, שקשור ליצירת סרטים דוקומנטאריים, כמו מייקל מור ועלי ג'י."
ביום שישי ה-10 בנובמבר יוקרן בארבע אחר הצהריים בסינמטק תל אביב הסרט "אסטרטגיית עוגת גבינה". בתום ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאי סיימון גרינברג, שלא שוקט על שמריו, הוא נמצא בארץ כדי לעשות תחקיר על החיים המודרניים בישראל העכשווית. יהיו שם מלכות דראג וקיבוצים שעבר זמנם. "אני כאן במשימה, להיות הבמאי הזר הראשון שיוצר סרט על החברה הישראלית, עם ערכים של הפקה לונדונית, שיצליחו בעולם."