בעוד שניה וחצי איימי וויינהאוס תטחן לכם את הפלייליסט. כולי אמונה, שלפחות שלושה שירים מתוך "באק טו בלאק", אלבומה החדש, הולכים להתנגן אצלכם ברדיו בתדירות שלא תבייש אף בוגרת רימון ממוצעת. אם הסינגל הראשון, "ריהאב", לא נכנס עדיין לטופ 20 של גלגל"צ, משהו באמת רקוב במדינה הזו רק שכבר די הרבה טקסטים בנושא עברו פה בערוץ אז פשוט נניח לזה ונתרכז באיימי וויינהאוס.
בעוד שניה וחצי איימי וויינהאוס תחרוך לכם את הנשמה ויש סיכוי גבוה שגם תפרק לכם את הזוגיות. אם אתם גברים, יכול מאד להיות שתתעוררו בקרוב לצד אמזונה רותחת עם שחור בעיניים, שיש לה הרבה מה לומר על הביצועים שלכם (ולא ידעתם), בעוד שאם אתן נשים יש מצב שממש בקרוב תתעוררו לבד. כן, הוא חזר לאקסית. נו, החיים קשים.
בקצרה:
ווינהאוס, בת 22 ולונדונית השיגה לעצמה כבר יופי של יח"צ לאחר אלבום ראשון בשם "פרנק" מ-2003, איתו זכתה בכמה פרסים נחשבים ובמועמדויות לבריטס ולמרקיורי.
"פרנק" הוא אלבום סול ביכורי מוצלח, מלא בהשפעות חיוביות כגון אל גרין, דאינה וושינגטון, ריי צ'ארלס, מייקל ג'קסון בתקופת קווינסי ג'ונס וגם TLC , נאס ומוס דף.
שירים כמו "Take This Box" ו-" In My Bed" הרגישו מאד בנוח אצל ג'יילס פיטרסון ודומיו. האחרון אפילו קיבל מאסג' מפנק מחבורת באגס אין דה אטיק, שזה קצת כמו לקבל את אביב גפן כמפיק של אלבום הבכורה שלך, רק מגניב.
הרבה כותרים שקשורים לאורבניות, עכשוויות וג'אז נקשרו בשמה של וויינהאוס לאחר "פרנק", אבל היא רצתה שהאלבום הבא יהיה כבר משהו אחר. וויינהאוס מספרת על האהבה ללהקות הגירליז של שנות ה-50 וה-60 במוטאון ועל שירים מובני שלוש או ארבע דקות. על פשטות מלודית וקצב ועל פופ, ולשם בדיוק היא רצתה ללכת. טלפון קטן למפיק של "פרנק", סאלאם רמי והשכל להזמין לאולפן את אחד האנשים הכי עסוקים ביקום כרגע מארק רונסון - הולידו את "באק טו בלאק".
שלושים שניות על רונסון מבלי לרייר על המקלדת:
הוא מה שקוראים אצלנו די ג'יי פצצות, הוא אחראי לאחד הפודקאסטים הכי מורדים באינטרנט (מה"איסט ווילג' רדיו" קישור למטה), הוא האיש שעשה את לילי אלן (כלומר, את האלבום שלה. אולי גם אותה), את קריסטינה אגילרה האחרון ובקרוב תשמעו גם את מה שנהיה עם רובי ווילאמס בזכותו. הוא אשכרה גרם לי לחבב שיר של רדיוהד והוא עושה לי נעים באופן כללי. ממש בקרוב אלבום משלו עם גרסאות כיסוי מטורפות לסמית'ס ולג'אם
ו-טוב אני צריכה טישו, תיכף אשוב.
ובחזרה לעניינו:
זה זמן מה ש"ריהאב" מתנגן בתכניות הרדיו הנחשבות ברשת ובתחנות המובילות (רדיו 1 ואחותה 1אקסטרה הכניסו אותו ל-B ליסט של שתיהן מבלי לחשוב פעמיים) ומספיקה האזנה אחת להבין למה. היא נשמעת בו כאחותה הסוררת של ארית'ה פרנקלין - זו שהיתה מבריזה מהמיסה של יום ראשון והולכת לעשן עם החברה.
הסינגל הבא "I Am No Good" ממשיך עם הקו המתוסבך ונותן תשובה נשית אבל הכי לא מהמקום הקרן פלסי לכל אותם בנים שמזהירים מראש על התערבות איתם ("אמרתי לך שאני גוש של צרות"). Wake Up Alone ו-Love is a Losing Game יפרטו לכם על נימים שכבר שכחתם, וגם "Me and Mr Jones הפייבוריטי.
"באק טו בלאק" רשמית בחוץ כבר מה-30 לאוקטובר, וניתן להשגה מיידית בחנות של איי-טיונז, או אצל היוזרים החביבים עליכם בסולסיק, לצד הרמיקס של הוט צ'יפ ל"ריהאב" (כאילו תמצאו חותמת מגניבות גדולה מזו כרגע). יש בו 11 שירים מצוינים, טקסטים חכמים, סאונד שעדיף למות עבורו וים, ים של נשמה. מספיק בשביל כולם.
איימי וויינהאוס, "Back to Black"
(Island)