היום אתה מבין שזו לא אשמתך

ראוי לפתוח בהדגשה והבהרה של הציפיות הנמוכות שאיתן הגעתי לצפייה ב"טיפול אישי", הרצועה היומית של ערוץ הבריאות, בה מדי יום מטפל מומחה במטופל אחר. חשוב לדקדק בכך כיוון שרק הפקה גרועה כמו "טיפול אישי" הייתה מסוגלת לאכזב צופה עם ציפיות כשלי.

הפשע הראשון הוא בכלל באחריות היחצ"נים, שבתעלול נבזי העזו להגדיר את השיקוץ הזה כגרסת החיים האמיתיים של סדרת המופת "בטיפול". הרכבת החובבנות הזו על גב אחת מתוצרי המקור המוצלחים שנעשו כאן אי פעם, שהפורמט שלה חדשני ויישומו מעורר השתאות גם ביחס להפקות מיליוני דולרים בארצות נכר, הוא לא פחות מחוצפה. ההשקעה, המקצוענות והדייקנות, שאפיינו כל פריים ב"בטיפול", אבדו כאן כבר באנימציית הפתיחה, שמתיימרת לחקות את זו של הסדרה המועתקת.

הפשע השני הוא באיכות של התוכנית כמוצר טלוויזיוני. ושוב, ראוי לציין שהציפייה היחידה שלי הייתה לקבל טעימה של חמישה טיפולים שונים, שמוצעים לאדם הסובל, העומד נבוך מול אלפי השיטות שאמורות לתקן אותו. הקשר בין 15 הדקות הזריזות והבלתי מספקות שכל טיפול קיבל, לבין טעימה מטיפול אמיתי היה כמו הקשר בין מק'דונלדס להמבורגר. כלומר, כמו הקשר בין שעתוק סמרטוטי וחסר צבעים למקור עסיסי וטוב מראה, שהפער החזותי בינם מתגמד רק לנוכח ההבדל הבלתי נסבל בטעם.

אבל זה מוביל אותנו לעוון החמור מכולם. טלוויזיה גרועה אפשר למצוא בכל מקום והפקות השקל וחצי שערוץ הבריאות מספק ל-0.1% הרייטינג שלו אינן עילה לכתבה שלמה. הדבר המטריד ביותר הוא הסרסור שמבצע ערוץ הבריאות בגברות הנכבדות וטובות המראה של הפסיכולוגיה, התזונה והסקסולוגיה, ששמרו על תומתן במשך שנים רבות - מי בהצלחה פחותה ומי בהצלחה גדולה יותר - עד שהגיעה "טיפול אישי" והורידה אותן אל הכביש.

שבעת מדורי הגיהנום עברו עלינו עד שטיפולי האינסטנט של חסידי הניו-אייג' ירדו מהכותרות וטיוהר הפסיק להיות שם דבר להארה מנטאלית. נדמה היה שחלפו הרגעים הקשים שבהם השתכנעו פתאום כולם שמרכיביו של טיפול נפשי מוצלח הם מלבוש לבן והקשבה פעורת עיניים וסתומת מבט לדבריו חסרי הפשר של אושו, הגורף רולס רויסים כאילו היו מחצלות במבוק. אז חדרה למסך "בטיפול" והחזירה עטרת שעות קשות של התבוננות פנימית אמיצה, שמבצעים בהדרכת מומחים שלמדו שנים, ליושנה. לרגע היה נדמה שפס זמנה של הרדידות, ולוואקום שנוצר אפשר להחזיר קצת, ממש טיפה, תוכן אמיתי ועמוק.

אלא שערמומיותה של הרדידות בכך שהחזרה ממנה קשה. מהרגע שבו התרגלנו לכך שאפשר לפתור כל קלקול נפש וגוף רק בזכות פירוש קשקשני של פילוסופיית הפוסט-מודרניזם לפיו "אין אמת", או על ידי "השעיית כל הרצונות", כבר קשה יהיה לשכנע אותנו בנחיצותן של תשובות מסובכות מאלו. אם חיוך אווילי מרוח על פניהם של כל אלו שחוזרים מהודו, ואם הם מספרים לך שהם קיבלו את החיוך ואת ההארה בזכות נגיעה קלה של איזה קשקשן מניפולטיבי במצחם, איזו סיבה יש להשקיע 50 דקות שבועיות במשך שנתיים שלוש, במקרה הטוב, כדי להגיע לחצי מהקסם?

לכן, ייצרו עבורנו בערוץ הבריאות את גרסת הדיאט של הטיפול האמיתי, שיכול להתחרות בשטחיותו גם במסרי ים המלח והבאס של הניו אייג'. בין אם זו הפסיכולוגיה של "ביירון קייטי", הדרכת כושר ותזונה, גמילה מעישון או סקסולוגיה, הפירוש של ערוץ החיים הטובים ל'טיפול' הוא עבודה בעיניים. הם מנסים לשכנע אותנו, שוב, שניתן לתקן את הנפש, את הכרס, את הריאות או את אברי המין בזכות רבע שעה שבועית של קלישאות נבובות, ומי שיאמין להם עומד להתאכזב מרה.

הטיפולים האלה אמיתיים כמו הציצים של גיבורות "המראה". אין פלא, שבתחתית המסך רצים במשך כל הטיפול ציטוטים שרירותיים, החל מחוקי מרפי, דרך מנטרות בודהיזם ועד אמרות שפר של דוד בן גוריון ואיינשטיין: אין כמו ציטוטים רנדומליים כדי להיראות חכם בזמן שאינך יודע כלום. בעצם השימוש בציטוטים האלו מוכיחים יוצרי הסדרה את הכל – אין הם מבקשים דבר מלבד לשכנע אתכם שכישופים ולחשים עובדים, וכדי לעשות את זה הם מוכנים להפוך טיפולים אמיתיים ומוכחים לממבו-ג'מבו קל לעיכול וריק מערכים תזונתיים.

"טיפול אישי", ערוץ הבריאות, ימים א'-ה', 18:00