על TV

זהו, הטרנספורמציה הושלמה. החיים שלנו הפכו להיות על-טבעיים – ציצים מסולקנים, מיצים מגולקזים, אנשים מוזרים ומשועממים שמכופפים כפיות, אנשים מוזרים ומשועממים אחרים מתגרים בשוטרי התנועה ומשחקים באמצע הכביש 'פרה עיוורת'.

אורי גלר - לפני מספר ימים – ונמרוד הראל אמש, פותחים עונה חורפית (הראשונה של גלר, השנייה של הראל) ומכוונים לתת מודע שלנו. מסתבר שעלינו מדרגה. קטן עלינו דרמות, טלנובלות, סיטקומים וחדשות, המוח צריך לאכול קצת תת-מודע, פאראפסיכולוגיה. הטלוויזיה החדשה משחקת לנו בחוש השישי. ואנחנו בוחרים שיאכילו אותנו בכפית.

נראה שפתאום נכבשו כל פסגות הטבע הטלוויזיוניים ואנחנו הולכים לעבר חיי כורסה עמוסים בניסיונות להבין איך לעזאזל הם עושים את זה, לנחש מספרים, להעביר אנרגיות שליליות, לחוות תסכול שאין לנו חוש שישי ולקנח בחיפוש בדפי זהב בקטגורית קוסם/מכשף שיציל לנו את יום ההולדת הקרוב.

בישראל, בה יושבים 7 מיליון ראשי ממשלה, זה אמור לעבוד טוב יותר מאשר בכל מקום אחר על הגלובוס. אנחנו אוהבים לראות אנשים מפשלים, בטח ובטח כשיש ריח מוות וסנסציה באוויר. יש משהו מושך בטלפתיה, תת מודע, על טבעי, במיוחד בעידן השעמום בו באמת העם מתחיל לסלוד מריאליטי המושתת על ספורט אתגרי, מאמץ זוגי, כוכבות או עיסוק בעכברי מעבדה. אודטה כבר הספיקה לצאת נגד אמן הטלפתיה אורן זריף כשכינתה אותו שרלטן, אבל הרייטינג ימשיך לקבוע שאנחנו אוהבים אותם כאלה, גם על המרקע וגם בממשלה.

לפני כמה ימים תשעה אנשים עשו לנו קסמים בכל הדרגות, תחת עיניו הבוחנות של המאסטרו גלר. גלר ניגן על מיתרי הנוסטלגיה שלנו – ועיקר הצלחתו טמונה בסוד הזה, כי אנחנו זוכרים את האיש המהפנט והמוזר הזה כבר 20 שנה וכמו שנחזור לדודו טופז, נחזור גם אליו. אמש, בחר נמרוד הראל לגעת בפרה הכי קדושה של חיים הכט – החיים ללא חגורת בטיחות.

גולת הכותרת של הראל הייתה רולטת כביש – שללא קשר לנהיגה חסרת האחריות – הייתה גם פשוט לא מוצלחת. הוא השתמש בשוליה – מיקה קרני המפוחדת – כדי לייצר מתח החל משלב חיתוך הסלט וכלה בעקומה החדה ימינה, אבל בניית המתח פשוט לא עבדה. אבל אלו מכשלות זוטות - אל תדאגו לו, הוא כבר יפציץ בחושיו המפותחים בפרקים הבאים. אין ספק שאם מחפשים אורי גלר חדש, הוא האיש – פרפורמר משכמו ומעלה.