נכנס באבי אביבי

עם קונספט נחמד, דיאלוגים בעייתיים ותסריט לא מאוזן, "בשורות טובות" לא מצליחה להעלות יותר משמינית חיוך

פיני אסקל

מה אתם מעדיפים לשמוע קודם – את הבשורות הטובות או את הבשורות הרעות? הבשורות הטובות הן ניסיון אמיתי של שי אביבי ליצור ב"בשורות טובות" שלוחה תל-אביבית אותנטית של לארי דיוויד לעניים בה הוא מגלם למעשה את עצמו. הבשורות הרעות הן שהוא ממש מאכזב. אבל יש קו דמיון אחד: לארי דיוויד לא התקבל יפה עם "תרגיע" למרות הסגידה ל"סיינפלד". שי אביבי – עכשיו לבד – לא מתקבל יפה עם "בשורות טובות" למרות "החמישייה", "הבורגנים" ו"מקרה לילה" (שגם היא, בזמן אמת, לא התקבלה טוב).

ההלצה של שי אביבי עוד לפני הפתיח הגרפי (מסיבת סיום של "הבורגנים", אביבי שואל את אשתו לסדרה: "אהרל'ה חוזר?") הייתה הדבר הטוב ביותר בפרק הראשון של "בשורות טובות" ומאז זה הדרדר. אמנם לראשונה באמת נפלה לנו לידיים סדרה ברנז'אית עם מושגים כמו חוזה טאלנט, פריימים של רמת החייל ו"החמישייה הקאמרית" בלי להגיד "החמישייה הקאמרית", אבל חוץ מזה – יוק.

הקונספט של "בשורות" נחמד – לא יותר מזה, אבל נו, נחמד. דרמה לא יכולה להתבסס על קונספט, במיוחד כשהיוצרים לא המציאו את הגלגל, אלא חייבת להיות בנויה על עלילה חזקה, דמויות מאופיינות היטב ודיאלוגים טובים. וזה חסר. השיחות ציניות מדי, טון הדיבור לא תמיד נכון (ודווקא אביבי המנוסה חוטא בזה) ואין אחידות מילולית אפילו בתוך הפרק. בנוסף, הדמויות קיצוניות מדי ובנויות על תכונת אופי אחת בולטת ותו לא. ולמרות שמינית החיוך של כמה צופים אולי – הדברים מכוונים גם כלפי הילה עופר, שהתחילה כבלונדינית סטריאוטיפית וגמרה כאיינשטיין.

חוץ מהדיאלוגים, התסריט עצמו חלש ולא מאוזן. מצד אחד הוא לא יסביר מה זה חוזה טאלנט ומצד שני הוא יסביר את "הסימנים" של הנסיעה להודו. הקצב במכולת אומר "יש רק הודו", יסמין קידר תצעק: "אתה קולט? הודו!"; הנהג מאחור יצעק: "סע כבר!" וגם כאן קידר תחזור על המילים כאילו הצופים צריכים לשמוע שוב את השטות. לפעמים מספיק מבט, לפעמים לא צריך להניח את הקלפים על השולחן.

ועכשיו ללארי דיוויד המקומי. כששואלים אותי את מי אני הכי אוהב בחמישייה, התשובה היא שי אביבי. אתמול, לראשונה, פזלתי לעבר אחרים. ועכשיו לכפירה הגדולה: שי אביבי מזכיר לנו שהוא בעצם שחקן בינוני (מינוס) של שטיק וחצי, בעיקר בגלל אחרים, אבל גם בגללו. ההומור דלוח, הבדיחות נמשכות כמו מסטיק (ראבאק! חצי פרק סימנים סימנים, הודו הודו) והתסריט רע – כבר אמרנו. ומעל לכל עומד האיש היחיד שהיה צריך לעצור את היצירה, לחכות עם שחרור הסדרה עוד זמן מסוים, למרות שכבר בער בין האצבעות, לבדוק אם זה עובד, והכי חשוב – לבקש מקרן, מנשה, דבל'ה ורמי שיקפצו קצת יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully