רוקדים עם יהודים

ג'אגשמאש! התמזל מזלי וזכיתי לצפות בסרט "בוראט: לימודי התרבות של אמריקה להפקת תועלת לאומה הנהדרת של קזחסטן" בהקרנת עיתונאים טרם עלייתו למסכים – על חשבון הברון - וכך נחסכו ממני כל הספוילרים הנוראיים שצצים בכל פינה, ובמקרה הזה באמת יכולים לחרב את ההנאה בצורה משמעותית. לאור העובדה שהגעתי להקרנה בתולית וצחה, טאבולה רסה על כל הראש, יצאתי מהסרט באופוריה שבאמת לא איפשרה איזשהו ניתוח של החוויה. על כן תגידו תודה שלא כתבתי בשום מקום ביקורת על הסרט. אני כולה פה בשביל לדבר על הפסקול. מה שכן, בהחלט אנצל הזדמנות זו לומר לכם שאם עוד לא ראיתם את "בוראט" אתם פראיירים גדולים, ואם ראיתם ולא אהבתם אתם ראוים לסקילה.

שמרית גרשון, טוקבקיסטית מספר 59 בביקורת שפורסמה באתר זה על "בוראט", קבעה: "הסרט הכי גרוע שראיתי בחיים". המשפט הזה גרם לי להרגיש קצת עצובה. אבל ברגע שהכנסתי למכשיר הקומפקט דיסק את "הקשבות מוזיקליות סטריאופוניות שהיו במקור בסרט נע" – תרגום שלי – ואת חלל החדר מילאה הזעקה מלאת הנשמה של מלכת הצוענים - הזמרת המקדונית-צועניה והפעילה ההומניטרית, אסמה רדזפובה, הרגשתי הרבה יותר טוב.

הפסקול של "בוראט" נפתח בקטע “Chaje Shukarije” של רדזפובה הנ"ל, הדיווה של הבלקן, שמוכר לכל מ"ארץ נהדרת". מצד אחד זה קצת מבלבל. זה כמו עוגיית מדלן בריח פיסטוק, אם אתם מבינים את הכוונה. מצד שני, זה מחזק את הטענה שלי ש"בוראט" מצטרף לפסגת ההומור הישראלי לדורותיו. "בוראט" הוא בעצם סרט ישראלי – ולא רק כי הוא דובר עברית – ואת הפסקול אפשר לצרף לקלאסיקות הומור מקומי מוקלטות כמו קלטות של הגשש החיוור, הקלטות של המערכונים של שייקה אופיר או "ניקוי ראש". לא ברור איך קרה שגם "ארץ נהדרת" וגם בוראט בחרו באותו שיר – יש מצב שסשה ברון כהן או אחיו ערן, שכתב את המוזיקה המקורית לסרט, גנבו את הרעיון מ"ארץ נהדרת" (בדומה ל"ווה ווה ווי ווה" של בוראט שנגנב מדובל'ה גליקמן) – אבל זה לא משנה. העיקר שאת כולם זה הצחיק. ואם הגברת אסמה רדזפובה מתבאסת שהיא לא זכתה בפרס נובל לשלום בפעמיים שהיא הייתה מועמדת אליו, עכשיו היא יכולה לישון בשקט בלילה – היא את שלה עשתה.

בפסקול ובסרט יש עוד כמה רגעים מבלבלים, כמו הקטע המפורסם של הכוכב הבוסני גוראן ברגוביץ' שלקוח מהפסקול של "שעת הצוענים" של אמיר קוסטריצה, או הקטע הרוסי העממי המוכר למי שמשחק טטריס בגיימבוי. לאור העובדה שבוראט הוא הרבה דברים אבל קזחסטני (או קזחי?) הוא לא, הפסקול נטול מוסיקה קזחית (או קזחסטנית?). אבל שירים רומנים, בולגרים וצוענים יש בשפע, כולל קאבר משגע של תזמורת כלי הנשיפה הרומנית Fanfare Ciocarlia לקלאסיקת הרוק האמריקאי “Born to be Wild”.

אם הפסקול של "בוראט" היה יוצא לפני כמה שנים אפשר היה בכיף לצרף אותו לטרנד הצועני ולשגעת הבלקנית של גוגול בורדלו, הבלקן ביט בוקס, בום פם ודומיהם. לא רק שלבוראט יש שפם – אביזר האופנה העיקרי של חובבי הסאונד הצועני – הפסקול כולל גם לא מעט קטעים בלקנים אותנטיים, שהיו יכולים בכיף לככב באוספי ה"בוקובינה קלאב" של די.ג'יי שאנטל (שגם הוא מיוצג באוסף) ולהוות פסקול שמח ללעיסת צ'יבוריקי על הבר של ננוצ'קה. במנותק מהסרט השירים האלה כמובן כבר לא כל כך מצחיקים (מהשיר מ"שעת הצוענים" די בא לבכות), אבל השירים המקוריים בביצוע של בוראט, כדוגמת "בארץ שלי יש בעיה (זירקו את היהודי לבאר)" והרפליקות הרבות מהסרט ששתולות לאורך הפסקול, מחזירות אותך לחיקו החם והשעיר של בוראט. וגם אם הקזחסטנים אמביוולנטים לגביו (ואדים זבירקוב, שגריר קזחסטן בישראל, דווקא מבין שאין דבר כזה פרסום רע), סשה ברון כהן הוא גאווה גדולה לעם היהודי היושב בציון ודיסק הפסקול הוא פריט חובה לכל חובב בוראט באשר הוא. ברצועות הבונוס יש גם קטע נחמד של בוראט בסופרמרקט.

אמנים שונים, “Borat: Stereophonic Musical Listenings That Have Been Origin in Moving Film” (הד ארצי)