בתחת של אברם

צופית יודעת, הוגי התוכנית יודעים וקברניטי ערוץ 10 יודעים – הדרך הכי אינטליגנטית לנסות לגנוב פירורים מ'ארץ נהדרת' היא מודעות עצמית ושימוש בהומור כדי להמחיש את הלא-כוחות. לכן מתחילה 'צופית' כשצופית נקברת עמוק באדמה במטרה משנית של בחינת הגבולות אבל בעיקר באמירה ברנז'אית: "כולכם קוברים אותי מבעוד מועד כי נדפקתי מול 'ארץ נהדרת'? זין! אני כבר קוברת את עצמי" – הוה אומר: תמחקו את השמחה לאיד, אני לא אתן לכם את העונג לנעוץ בי את סכיני הביקורת. אם זו הייתה הבעיה של צופית, ניחא, אלא שאחרי הפרומואים הנפלאים והמעברון המשעשע בו צופית מנשקת את שלמה שרף, הצ'ילבה של בעלה אברם גרנט, על השפתיים, הדאחקות נגמרות והביזיון מתחיל.

צופית מפסיקה להיות צופית הטובה והמוכרת, זו שמפחידה את מרואייניה ומהווה פרובוקציה הצמאה לשתן, והופכת לגרסה דהויה יותר של מיכל זוארץ. קרובה מדי פיזית למרואיינים, נוגעת מדי (שוב פיזית), קוטעת אותם בגסות דווקא כשהם מדברים על משהו אישי, אבל עקב האכילס שלה בעיקר היא העובדה שהיא מתחנחנת ומתלקלקת באופן מבחיל (אחרי שהעלתה את קרן פלס לדרגת קדושה - מדד הפופולריות נקבע על סמך שישה טוקבקים שאספה צופית לאחר עבודת תחקיר מעמיקה - באמת שאין מילים לתאר את המבוכה הגובלת בהטרדת הצופים) ומפגינה חום מוגזם ומעורר אנטגוניזם. לאן הלך הפאסון? איפה הדיסטנס? המושג הזה כבר לא נמצא בלקסיקון המונחים של צופית.

אחרי זוארץ, מגיע תור ההומאז' לדודו טופז. מוטי, נכה צה"ל בכיסא גלגלים, עומד ללכת לראשונה מאז נפצע – וכל זאת בזכות אדם עם חשמל בידיים. מאז ימי הראשון בבידור לא היה מפגן אטימות שכזה על המסך. בשביל רייטינג הכל הולך, גם במחיר של הסיכוי לניפוץ התקווה של החייל המסכן שחייב להזיל דמעה אחרי לחץ מתון של צופית: "אתה בוכה עכשיו?". בשבוע הבא קבלו את נטליה אוריירו, אבל קודם קבלו את להקת ילדי שדרות המופגזים.

אין גבול לאינפנטיליות. שחר חסון, סטנדאפיסט בשקל, עולה לבמה כדי להצחיק את הקהל המשולהב, בסאטירה נוקבת על הסופגניה והמיקרוגל. ואז חוזרים לקבר של צופית. במערכון הזה, החבר'ה של צופית שוכחים אותה בארון המתים ורצים לראות 'ארץ נהדרת' (ערוץ 10, סחתיין על האומץ), היושבים על אותה משבצת. מודעות עצמית, זוכרים? אותה צופית, המודעת היטב למגבלות השעה אבל ידעה לנצל את השתן שלה היטב, חייבת לצפות בהתנהגות שלה – שפת הגוף, הדביקות, החנפנות – אחרת היא לא תספיק לקבור את עצמה. אנחנו כבר נקריא קדיש.

צופית גרנט, ערוץ 10, ימי שישי, 21:00