טיפול קרקפת

הבטחנו אחרי הלילה הראשון לשוב ולדבר על שליין והנה אנחנו מקיימים את ההבטחה. וראו זה פלא, נס גדול היה פה. רק שבועיים חלפו מפרוץ הלייט-נייט היומי של שליין וכבר הבחור שמגדל שיער מצמר פלדה מתחיל לשדר נונשלנט. הוא אמנם ממשיך להפגין חרדה לקיומו הטלוויזיוני, אבל הפעם בחינניות מפתיעה. הוא מריח מבושם איכותי, חנוט בחולצה מגניבה יותר מבעבר, נפתח כפקעת רקפת תחת גשם הראשון למחיאות הכפיים הסוערות של הקהל, שומר על פאסון מרוחק ומצליח (כלומר לא, אבל זה כל הקונספט) לשבור שיאי גינס אחד אחרי השני.

קבלו יפה את הסטאר האמיתי של הלילה עם ליאור שליין – נדב בושם. בווווו, ינהמו כלפיי המטקבקים, עבדת עלינו בעיניים. אבל מכיוון שליאור שליין לעולם לא יירפא ממחלותיו המקצועיות, הסתפקו בבקשה באיש שמחזיק את התוכנית על הכתפיים. נדב עושה היסטוריה בכך שהוא עושה פינה לא חשובה שגונבת את ההצגה, כמו ימיו כמתנחלת ב"ישבנים קוראים שירה".

אבל עזבו את בושם, קבלו את אפטרשייב. ליאור שליין עבר גילוח בעשר התוכניות הראשונות שלו. למרות שהוא עדיין חוטא בדיקציה רובוטית של יונית לוי ביום שיער רע, הוא מתאמץ פחות, עובר את רבע הדרך החיובית בין ה"לחוץ" ל"נינוח" ובעיקר משאיר את הבמה לאלו שיודעים להצחיק. שליין מוכשר, זה לא חדש, אבל רק אם ייגמל מתחושת הפרומפטר שרודפת אחריו ויתמקד בדיאלוג פשוט – אולי כמו שהוא מדבר עם מרב בבית? – עם האורחים, המרואיינים, הגרייניקים והבשמים, הוא יצליח לא להפריע.

לגבי התוכן, אין חדש תחת התלתלים. הפינות עבשות, נטולות פאנץ', ארוכות כמו החיים שלאחר המוות. אם מישהו אחר – אפילו יצפאן, טופז או אדיר מילר, כלומר חיית במה מנוסה – היה מקריא את מונולוג הפתיחה, יש מצב שהייתה נרשמת שפיכה מוקדמת על הספה, אבל שליין מספר בדיחה כמו שאודטה מקריאה רצפטים לגביניות. דלוח מדי. ברצינותו וכובד מחשבתו, שליין היה יכול להיות בקלות מקוממת השיננית, האחות המסייעת, הסייד קיק, הווטסון של שרלוק, שוליית הקוסם (נדב בושם!), אבל לעולם הוא לא יצליח להנחות כראוי את "הלילה". הוא פשוט מתוחכם מדי בשביל הדרעק הזה.