נס פח הגשר

יהודים! מעמד קידוש השם! בשורות טובות לקראת חג החנוכה. נס גדול עומד לקרות! נס פך השמן לידו ידמה כפחית מעוכה של מיץ פז ענבים. הנה עיניכם הרואות היום הזה את "נס פח הגשר", פח ופלדה יורד מן השמים ועולה מן הארץ ואורכו כמאה מטרים והוא נוצץ כעין הבדולח ברקיע, והוא ייבנה בע"ה ברחבת כותלינו אל מול כתל המזרח, לאורך חומת משכן כבודך ומעל הגן הארכיאולוגי - ימח שמו אבי אבות הטומאה - שנחפר בחלקה הדרומי של עירנו, עיר הקודש תיבנה ותשלם במהרה בימינו אמן!

אכן, גשר פח ופלדה באורך 100 מטרים, מתוכנן להיבנות בקרוב ולהוביל משער האשפות ועד לשער המוגרבים, ולהיות מעין רמפה מפלצתית ודורסת עתיקות. נדמה שהיחידים שיכולים להציל אותנו ואת הכותל המערבי מהשיגעון, הם רק הבירוקרטיה הישראלית או הווקף המוסלמי. הנה הצעת הגשה לקוסמים של אורי גלר. תאמינו לי, אתם לא יכולים להפיק משהו יותר גרנדיוזי מזה. והעניין הוא, שאין פה בכלל אחיזת עיניים. זה קורה במציאות.

במסגרת פינת ההפחדה השבועית, הזכירו לנו שלפני שנתיים הידרדרו כמה אבנים מהסוללה שמובילה לשער המוגרבים בהר הבית. היה זה ליל שלג קר, ובאמת בנס אף אחת לא נפגעה בעזרת הנשים שבכותל. אצו רצו חסידים ובנו גשר מעץ על בסיס סוללת העפר, שקיבל כמובן אישור חוקי בסמכות מפקד משטרת מחוז ירושלים שהגדיר את הזוועה האסתטית הזו כמתקן ביטחוני. אבל למה רק את העץ? אם אנו עושים זאת עם חומת ההפרדה הרי אפשר להגדיר את כל המדינה כמתקן בטחוני, וככה נוכל לקצר את כל הליכי הרישוי המסורבלים ולבנות ולהיבנות במהרה בארצנו. בינינו, לכל אחד מאיתנו יש איזה מתקן בטחוני בבית בדמות ממ"ד קטן, חדר ביטחון או מדי ב' מגוהצים.

ב"קרן למורשת הכותל" ידעו שגשר העץ הוא רק זמני בדרך לגאולה השלמה. הרי לא ייתכן שמשיח צדקינו, החמור הלבן, הפרה האדומה וטנק המרכבה סימן 5 יעלו בגשר עץ רעוע ותלול. ועתה, הגיע הזמן לגשר מכובד ורציני מפלדה ופח (להלן, "המעלה") לקראת יום תקיעת השופר הממשמש ובא. במאמר מוסגר כדאי להזכיר שה"קרן למורשת הכותל" היא עמותה ממשלתית שהוקמה על ידי המשרד לענייני דתות בשנת 1988 במסגרת כל מיני הבטחות קואליציוניות, על מנת לטפח, לפתח ולשמר את הכותל המערבי ומנהרותיו. למעשה, היא שולטת ברחבת הכותל ומאפשרת לכל אחד מכם, לערוך את בר המצווה שלו ברחבה. יש לתאם טלפונית מראש.

מה עשו בקרן? פנו לאדריכלית ידועה, מכובדת ומוערכת בשם עדה כרמי-מלמד שתתכנן את המעלה. מכיוון שהמעלה תלול מדי במתכונתו הנוכחית, היה צורך להאריך אותו. כך יצא שבתכנון החדש הוא מגיע עד לשער האשפות מרחק כמאה מטר. אפשר להבין את כרמי-מלמד. הרי איזה אדריכל לא היה רוצה ששמו יתווסף לרשימה המכובדת שכוללת את הורדוס, שלמה וקבלנים אחרים.

אבל לפני שקופצים על התכנון אולי כדאי להרהר מעט בסוגיה: ראשית, האם באמת נחוץ לנו השער, שראשיתו במאה ה- 18? יותר מזה, האם נחוץ לנו המעלה עצמו, סוללת עפר שהיא פרונקל ישן, שריד לשכונת המוגרבים שהיתה וגולחה מיד לאחר 1967? הרי אם כל השכונה כבר גולחה, למה לא לגלח הכל, ולמצוא שער אחר לעלות בו. יש עוד 8 שערים להר הבית.

אם בכל זאת לא מוותרים על השער, אז אולי כדאי לחשב על פתרון אחר. מה דעתכם שאותם בודדים שרוצים להגיע לשער הממוקם כ- 8 מ' מעל רחבת הכותל יגיעו אליו במעלית קטנה ושקופה? הרי ממילא המוני בית ישראל אינם עולים להר הבית, אם מפאת איסור רבני של טומאה ואם מפאת חשש למהומות. ואולי עדיף להגיע ברכבל שייצא מבית כנסת ברובע היהודי ויגיע היישר להר הבית? תודו שזו יכולה להיות אטרקציה תיירותית.

אם כבר הוחלט שדווקא צריך גשר, ודווקא כאן, אולי הדבר הנכון ביותר הוא לבנות מעלה בדומה למעלה המקורי שהוביל את הכהנים והמלכים אל ההר שלא דרך המוני העם, ורק תחילתה של קשת נחשפה ממנו - קשת רובינסון. הקשת בנויה נכון כלפי הטופוגרפיה וחומת ההר. במקום ללכת בצמוד לקיר הר הבית היא הולכת בניצב אליו.

הארכיאולוג מאיר בן-דב, מי שמפעל חייו היה חפירות הר הבית, מתפלץ למשמע תוכניות הגשר החדש, שיעבור מעל העתיקות תוך ביצוע עבודות קידוח וביסוס באתר החפירות. למען האמת הוא אפילו בעד הגשר הקיים, שמפריד את הכותל מאזור החפירות. לטענתו, ניתן וצריך לייצב אותו, אך בעלות זעומה. ההפרדה הזו מצילה לדבריו את אזור החפירות.

אז מי יציל את הכותל שלי? הארכיאולוגים, הבירוקרטיה, בג"צ ואולי הווקף המוסלמי? בא נקווה שמכל האופציות לא תיבחר האופציה האחרונה. בכל זאת הבורסה עוד צריכה לעלות...