פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הופעה למען הצלת תיאטרון הפרגוד

      המוסד הירושלמי הותיק שנתן במה לנושאי המגבעת, הדג נחש והברירה הטבעית עומד שוב בפני סגירה, בגלל החלטת הרשויות להרוס את המתחם ולהקים במקומו בנין מסחרי. אריה מארק: "המאבק שלי נהיה חלק ממהות העשייה"

      במוצאי שבת יתקיימו בתיאטרון הפרגוד הופעות חיות של שילה פרבר, להקת טרנטינה, נועה פידלר והילה וייס, במטרה לעורר מודעות ציבורית למאבקו של מייסד התיאטרון, אריה מארק, ברשויות המקומיות והחלטתן להרוס את המתחם על מנת להקים במקומו בנין מסחרי. כל האמנים משתתפים בערב ההצלה בהתנדבות, כמובן.

      הפרגוד הוקם ב-1969 על ידי אריה מארק בירושלים. מאז הקמתו נתקל בחוסר תמיכה ממסדית וניסיונות סגירה. במהלך השנים הופיעו בו אמנים בתחילת כמו סי היימן, דנה ברגר, הברירה הטבעית, נושאי המגבעת, והדג נחש. משוררים כמו יהודה עמיחי וזלדה קראו במקום משיריהם ובזמנים מסויימים הפרגוד היה המקום היחיד בו היה אפשר להאזין לג'אז בעיר. במהלך שלושים השנים האחרונות, הופקו ב"פרגוד" עשרות מחזות פרינג' דלי תקציב כמו "עכביש על מצחו של הרצל", "על המפתן" והצגת היחיד האוטוביוגראפית של אריה מארק "המהלך האחרון".

      כיום מנהל מארק מאבק במישור הציבורי והמשפטי על הצלת הבניין בו פועל התאטרון ועל השגת תקציבים שוויוניים בהשוואה למוסדות התרבות האחרים בעיר. הוא מוצא את עצמו במקום בתיאטרון בבתי המשפט, נלחם על הנכס שלו. " המאבק שלי נהיה חלק ממהות העשייה. " הוא מודה.

      "בזמנו אמרו לי חברי השחקנים הסטודנטים: אריה, אם אתה רוצה להציג את החומר שלך, חביבי, תקים תיאטרון משלך! הטרגדיה שלי היא שהצלחתי. אכן הצלחתי להקים תיאטרון ציבורי, ובמשך כל השנים האלה כל המרכיבים האלה של תרבות קיבלו אצלי ביטוי. אני הלכתי ופתחתי תאטרון, תרמתי אותו לציבור, ואני משרת אותו ואני רוצה שימשיך לשרת את הציבור לעולמי עד, גם אם אפרוש. אני עובד למען הקהילה." הוא מספר.

      בשנים האחרונות החברה שקנתה בעלות על הנכס הוציאה את התיאטרון מהאולם המיתולוגי שלו, מארק שיפץ חלק אחר של התיאטרון והפך אותו לאולם, אבל הגעגועים לנכס לא נותנים לו מנוח. "אנחנו נלחמים שיחזירו לנו את האולם שמזה שנה עומד ריק מלא בזבל ועכברושים שמזדווגים. שיחזירו לנו את האולם המיתולוגי שכל ישראל מכירה והאמנים מתגעגעים אליו מבקשים להופיע בו.

      האולם היה באיכות מיוחדת ובאקוסטיקה מצוינת שנשארה בזכרונות של כל האמנים שהופיעו פה במהלך השנים, אלה שהופיעו פה טוענים שהמקום הזה הוא חלק מהזכרון שלהם והזכרון הקולקטיבי של ירושלים ואי אפשר למחוק אותו ככה. שירדו מאיתנו מהמאבקים המשפטיים ויתנו לי בחזרה את האולם"

      מארק יוצא בקריאה נרגשת: "אנחנו מבקשים להמחיש לציבור ולאבות העיר שישנו מקום כזה יפהפה בלב ליבה של ירושלים שהופיעו ויופיעו בו גדולי האמנים. הגיע הזמן שאבות העיר יבואו בעצמם, ויבואו לראות מה אנחנו והצעירים עושים פה. ולמנוע מכך שיזרקו אותנו מהחלק שנותר לנו."