וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שומר את הריקוד האחרון

טל מסינג

25.12.2006 / 14:13

לא מעט דברים טובים השנה גרמו לטל מסינג להתנועע. אחרי שנתנו לו קצת כסף הוא הסכים לשתף גם אתכם

חמישה סינגלים יוצאים מן הכלל:

Simian Mobile Disco - Hustler // Kitsune

סימיאן מובייל דיסקו עשו השנה פריצה מדהימה לתודעה, הרבה בזכות הקטע ההוא עם ג'אסטיס (שבכלל יצא מזמן), אולם ללא ספק גם בזכות היכולת שלהם להרים כל מסיבה לשמיים. מדהים איך שני ילדים עם כמה סינתיסייזרים מיושנים ותוכנת אבלטון שולטים באופן מוחלט במדיום החמקמק הזה שנקרא "רחבה". חלפו הימים בהם היית צריך סטודיו ששווה מיליונים ושנים של ניסיון כדי לחדש ולרענן. 'האסלר' הוא בין הקטעים היחידים אשר הולמים את אותו מותג ניו רייב מדובר ומשעשע, שכולם מנסים לחכות היום ללא הצלחה. יחד עם ההחתמה המתבקשת ב-Kitsune, יש לנו בידיים מאסטרפיס של ממש.

Stefan Goldamnn - Sleepy Hollow // Innervisions

Innervisions, הלייבל הברלינאי הצעיר שבו חתום סטפן גולדמן, דואג להחזיר את ההאוס האמריקאי ואת הדטרויט טכנו - שנהיה מינימליסטי לעייפה - לספרה מוזיקלית. הוא מנוהל על ידי אמה (הזכורים מ-'Rej' המונומנטלי) ודיקסון, וכמי שהתחיל כתת-לייבל של סונאר קולקטיב (והתפצל ממנו בהמשך) כל ריליס שיוצא בו מדויק. 'סליפי הולו', היציאה השמינית בלבד שלו, הוא קטע האוס נמוך-BPM, ספוג בליפים א-לה רדיו סלייב ועם קלידי אורגן, שבהחלט מנסים ומצליחים להוריד את הלב לרגליים. על הויניל תמצאו בי-סייד של אותו קטע, אבל הפעם בגירסה יותר ארוכה ומחוספסת בעזרתם של Ame. שנאמר, מה עוד יכולנו לבקש וגו'.

Delia Gonzales & Gavin Russom - Relevee (Carl Craig Remix) // DFA

מאז שטים סוויני, האיש מאחורי תוכנית הרדיו הניו יורקית ביטס אין ספייס, ניגן את הקטע הזה מתישהו בסוף שנה שעברה, הדיבורים אודות התקליט הזה קיבלו מזרק הייפ אימתני. ג'יימס מרפי, כמעריץ קארל קרייג מושבע (מי לא?), הגה את החיבור בינו לבין דליה גונזלס וגאווין רוסום, הרכב הארט-אלקטרוניקה החתום ב-DFA. התוצאה? הייפ שמצדיק את עצמו לחלוטין: קטע עמוק-עמוק, שמחזיר את C2 לכס מלכותו ב-2006 בין כל עוללי הטכנו ואלקטרו הרבים.

Peter Bjorn & John - Young Folks (Beyond The Wizards Sleeve Re-Edit) // Wichita

אז כך, בעידן הרמיקס, אפשר לחסוך מקום אחד בחמשת הקטעים כדי לדבר על שני הרכבים שונים. פיטר ביורן וג'ון, שלישיית אינדי-פופ (ועכשיו כבר סתם פופ) מוצלחת משוודיה הוציאה השנה אחלה תקליט. הסינגל הראשון מתוכו, 'Young Folks' הוא אינסטנט-קלאסיקת שריקות, שהיה גורם אפילו לבוב סינקלאר לקנא קצת. בזמן שכולנו היינו עסוקים בלשרוק, ארול אלקן וריצ'ארד נוריס (ההוא מהגריד), להלן צמד הרה-אדיט - אותה תנועה ענפה שלוקחת קטעי דיסקו, רוק פסיכודלי וכל תקליט מעלה אבק משנות השבעים והשישים, ומתאימה אותם לאוזן שלנו ב-2006 - Beyond The Wizards Sleeve לקחו את השיר הזה, הגבירו לו את המהירות, הוסיפו כמה רשרושים פסיכודליים וכך, למעשה, הוגדל פקטור הכיף בעשרות מונים. למטיבי הלכת, נסו את הרימיקס של BTWS מהשנה ל-'A House Is Not a Motel' של Love, שכן מדובר במחווה יפהפייה לארתור לי המנוח.

Justin Timberlake - My Love // Jive

לא קל לתמצת שנה מעולה למוזיקה כמו 2006 ב-5 קטעים בלבד. בכל זאת, ברור שרשימה כזו לא תהיה שלמה בלי הפנינה הבוהקת הזו. ההתלבטות קשה: אמנם זו היתה שנה חלשה לפופ המסחרי, אך נלי פורטודו ו-'Promiscuous' שלה (שלעומת 'My Love', לא זכה לרמיקס של מגניבולים כמו DFA) ההם לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. בשורה התחתונה, ברור שקומבינציות חכמות כמו האישיות הכריזמטית של ג'סטין טימברלייק וטימבלנד - המפיק הדגול שיושב על הביט בקטע הזה - או כמו, ראו זה פלא, טימבלנד ונלי פורטדו באלבום שלה - הם הדבר הכי נכון במיינסטרים פופ, במיוחד כשרוצים למכור כמה שיותר. טוב, לפחות עד שג'אסטיס יפיקו את בריטני.

וחמישה אלבומים שכדאי לקחת הלאה:

Lindstrom - A Feedelity Affair // Feedelity

האנס-פיטר לינדסטרום הוציא השנה סוף-סוף אלבום ראשון על דיסק. לאלבום הבכורה שלו יש את כל המוטיבים הדרושים להעניק לו ייחודיות ושוני בנוף האלקטרוני. הוא הגיע לדאנס יחסית מאוחר ולכן ההשפעות שלו הן שונות: מרוק, לקאנטרי וגוספל. ועם זאת, עיתונות הדאנס לא פספסה והעניקה לנורווגי המנותק הזה תשבוחות גורפות. אם בשנה שעברה 'Wearemonster' התקליט הגאוני של איסולי הגדיר תקופה במוזיקה אלקטרונית, הרי שהשנה הזכות הזו שייכת כמעט בלעדית ללינדסטרום.

Hot Chip - The Warning // DFA

כמו סימיאן מובייל דיסקו, כשחבורה של חנונים אנגלים עם הבנה עמוקה בסינתיסייזרים של רולנד, מיקרו-קורגים וסוגים אחרים של מקלדות מטפחים הערצה להיפ הופ, פרינס ויו לה טנגו - הפוטנציאל להיות אחד ההרכבים הכי מעניינים ומקוריים שיצאו מהממלכה המאוחדת זה זמן רב הוא גדול. וכמובן, לאחר ההחתמה הלא צפויה ב-DFA בסוף 2005, ועם אלבום שני מהוקצע ורמיקסים מעולים לרוב - העתיד של הוט צ'יפ מתוק כמו השירים שלהם.

Booka Shade - Movements // Get Physical

הדרך הכי טובה לתפוס את הסאונד של Get Physical היא להאזין לאלבום המדהים הזה של בוקה שייד. ל-Get Physical יש רקורד מרשים של לייבל עם סאונד טכנואידי חמים ונעים כל-כך, שזה משונה שהם בעצם גרמנים. הסאונד שלהם הוא כמעט אנטיתזה למינימל-טכנו הקריר והאינטלקטואלי המאכלס את ברלין עד זרא. כל מי שמעורה טיפה בהמנוני דאנס או קפץ לאיביזה לפני זכה לשמוע את 'Body Language' ו'Manadrine Girl' של בוקה שייד, בעלי המלודיות המתוקות וההאוס המיקרוסקופי החם והמלטף. כשנגמרת השנה וסופרים את המלאי, לבוקה שייד יש גיוון ועוצמה לחלוטין משלהם להציע - ועל זה בדיוק אנחנו מדברים.

Fujiya & Miyagi - Transparent Things // Tirk

פוג'יאה ומיאגי, שאינם יפנים כלל אלא אנגלים, הוציאו השנה תקליט שמפוצץ בהשפעות מרתקות: מהקראוטרוק של קאן (בעיקר קאן), לFאנק של סליי & פאמילי סטון, לפרוטו-Pאנק של וולוט אנדרגראונד וכמובן בלי אינו ואפקס טווין הרשימה הזו היתה לוקה בחסר. העניין הוא, שגם אני יכולתי לטעון שאלה ההשפעות שלי, אבל אצלם באמת ובתמים שומעים כל השפעה והשפעה ולכן נוצר בליל מעט לא הגיוני בהתחלה אך מושלם לבסוף. 'Transparent Things' הוא אלבום דאנס מקורי, חדשני וחכם - הוא אינו 'גדול' כמו שאר האלבומים ברשימה הזו, שכן 2006 לא היתה שנה כל-כך גדולה לאלבומים (ולכך סיבות רבות שקצרה היריעה וכו') אך הוא שווה אזכור ואף שם את טירק, הלייבל בו יצא (אשר גילה את ניו יאנג פוני קלאב) על המפה בקלות.

The Knife - Silent Shout // Brille Records

שנת 2006 היתה ככל הנראה השנה של סקנידנביה. לינדסטרום, טוד טרייה, פרינס תומאס וכל שאר אושיות הנו-דיסקו/דיסקו רה-אדיט הבכירות, פיטר ביורן & ג'ון וג'ני וילסון, וכמובן דה נייף. דה נייף הוציאו השנה אלבום שלישי (אך השני החשוב שלהם) וחזק במיוחד. צמד האחים השוודים האלה זנחו את האלקטרוקלאש (בוא נודה: זה מה שזה היה) המוצלח מהאלבום הקודם, 'Deep Cuts', ועברו להפיק טכנו כואב, חד, מדוייק, גותי ואפל. למרות הפופיות המוגזמת של האלבום הקודם שלהם, לדה נייף יש מספיק כישרון כדי לרענן את הנוסחה ולהרעיף עלינו בשורת טכנו חדשה.

השכן שלא ישן

כמו שגוגל הפך לשם נרדף למנוע חיפוש, פריג'ידר למקרר ו-ווב 2.0 למשהו לא ברור באינטרנט - כך רדיו סלייב, אחד מכינוייו הכה-רבים של מאט אדווארדס, הפך לשם נרדף להאוס מינימלי, בליפי ונקי. במייספייס של מאט אדווארס כתוב שהשכנים שלו שונאים אותו כי הוא עושה המון מוזיקה. האמת? זו לא עוד אחת מבדיחות המייספייס העלק-מתוחכמות האלה. אני, למשל, מאמין לו לגמרי.

הוא כנראה היה האדם הכי עסוק ב-2006 עלי אדמות (אולי חוץ מכמה שמאים בצפון הארץ לאחר המלחמה), ולכן עדיף שלא אמנה את כל הרמיקסים והריליסים האישיים שלו - אני עוד עלול להיסקל בקריאות 'ניימדרופר!'. על כל פנים, מאט כנראה יודע את מה שכולנו יודעים: כיום מכתירים מלך חדש כל יומיים. הוא מתאמץ לא לחמוק מהתודעה, כמעט מתחנן שלא נשכח אותו. אל תדאג מאט, לא נשכח אותך. במיוחד לא אחרי 'My Bleep' ו'Secret Base' העצומים שיצאו בלייבל Rekids (המילה רקורדס במבטא אנגלי כבד), הבית הכמעט בלעדי שלך. ובוודאי שלא נשכח את פרוייקט הרה-אדיטים Quiet Village Project שבו הוא משתתף ומהווה חלק גדול מזרם הקוסמיק דיסקו. כך שיש לנו עסק עם אדם שהוא הכל ביחד - גם חפרן תקליטים קיצוני, גם מחובר בעורקיו הראשיים לסאונדסיסטם של הרחבה, וגם יצירתי בטירוף. אולי כדי להוסיף על כל זה, הוא אפילו הוציא השנה אלבום מיקרו-האוס שלם בלייבל האיכוצ'י סול-ג'אז רקורדס.

לסיכום, למרות שהוא הוביל את כולנו לשם, מאט אדווארדס - על שלל כינויו הרבים: רקיד, רדיו סלייב, Matthew E - הוא האיש שלי ל-2006.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully