וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עמי איילון

דקל גודוביץ'

26.12.2006 / 10:01

תאונות הדרכים בנתיבי איילון לא נגרמות מנהגים שחפשו את הפטמה של יעל בר-זוהר. דקל גודוביץ' מפרסם בחוצות

בעתירה נגד פרסום חוצות לאורך נתיבי איילון, שהוגשה ע"י "התכנית לצדק סביבתי באוניברסיטת ת"א" ו"פעולה ירוקה", פסקה החודש השופטת המחוזית ד"ר דרורה פלפל נחרצות: "נראה שלא יקום האדם שיחלוק על קיומו של קשר ישיר בין שלטי פרסום המוצבים ברחבי הכבישים והסכנה הבטיחותית הטמונה לנהגים הלוטשים עיניהם בעל כורחם בשלטים אלה".

תסלח לי כבוד השופטת, אבל עוד לא שמעתי טענה פוזלת מזו על הכביש. אמנם היא מבוססת על חוק הדרכים (שילוט) - התשכ"ו, תקנות דרכים דרכים (שילוט )- התש"ם, וסעיף מיוחד בחוק שמירת הנקיון - התשמ"ד, שקובעים כי הפרסום בצדי דרכים בין עירוניות אסור. ואמנם היא מגובה במחקר שערכה "פעולה ירוקה", שמראה כי החוק אכן נאכף בכל הארץ רק לא לאורך האיילון. ואמנם היא נסמכת על מחקרים, שהוכיחו זאת לטענת פעולה ירוקה במישיגן, איווה וקליפורניה שבארה"ב. ואמנם, כבוד השופטת פלפל - חוק זה חוק, אבל לא חייבים לפסק באוטומט!

בואי נעצור, נביט בזהירות לכל הצדדים, ונכניס לראשון. שחררי את הקלאצ' גב' פלפל, אנחנו יורדים לאיילון.
עכשיו תספרי לי כמה תאונות היו בנתיבי איילון? לא במישיגן, ולא בקליפורניה אלא פה ב"איילון רואד". וכמה מהן היו בגלל שראו לדודי בלסר את הפטמה הימנית, וכמה בגלל לוטשי עיניים, שחשבו שראו ליעל בר זוהר את הפטמה השמאלית? ורק אל תשכחי לספר לנו כמה היו בגלל שכמה שנים עמד באמצע הנתיבים מתחת לגשר השלום עמוד בטון! וכמה בגלל שהנתיבים צבועים רוב הזמן בצבעי כתום זמניים? וכמה מהנתיבים צבועים באפור, חצי אפור, שחור כמעט כהה ולבן מלוכלך? וכמה מהנתיבים נמצאים בתהליך קרצוף מתמשך? ואל תשכחי לספר לנו כמה זמן, כל זה עוד יימשך בגלל הוספת נתיב אגרה חדש, וכמה בגלל הטעות החלמאית שבה לא השאירו מקום לתוואי הרכבת הפרברית לראשון לציון, ובגללה צריך יהיה לבנות את כל הגשר בקיבוץ גלויות מחדש!

כדרך הצבע

יופי, עכשיו, קלאצ' ושני, גברת פלפל. אני מבין שהשתכנעת שאסור לעטוף בפרסומות בניינים לאורך האיילון. אבל מה רע להכניס קצת צבע לאותם בתים שהאיילון דאג להשחיר לאורך השנים. אלפי משאיות, רכבות, אוטובוסים ומכוניות עברו שם מאז היה נחל פסטורלי ושוקק חיים. הם והזמן הפכו את הבניינים שלאורכו לאפורים יותר ותעשייתיים יותר. אמנם יש בעלי בתים, שכבר הצליחו להפוך את נכסיהם למגדלי זכוכית בוהקים, אבל הרוב נשארו עם הבטון האפור, שהזמן והאיילון דאגו להאפיר עוד יותר. וכן, מה שמנצנץ לך עכשיו בתוך הרשתית, זה הזכוכית של מגדלי עזריאלי ולא האיפור של בוהדנה.

הטורים, הטורים. הטורים! פלפל, תכניסי כבר לשלישי! ועכשיו נזכר ביחד מאיפה הכל התחיל. היה היו פעם כמה דיירים שגרו לאורך האיילון ורצו לשפץ את הבית שלהם. הבעיה, שלא היה להם כסף ועוד הם היו צריכים (על פי החוק) לשלם עבור רשת בניין כדי למנע אבק ולכלוך ואפילו נפילת חומרי בניין בזמן הבנייה. ואז היה למוישל'ה מהוועד רעיון. למה שלא נפנה לחברות שילוט ופרסום? הן בטח ישמחו להחליף את הרשת הקרועה והירוקה שהקבלן רוצה לשים ברשת פרסום.

פעם שתלו בצדי הדרכים אקליפטוסים. עד שאלה הרימו עם שורשיהם את האספלט, הסתירו את הנוף ויצרו נוף מונוטוני שגרם לנהג לנמנום ולתאונות. לכן החליטו שצריך מדי פעם להעיר את הנהג ולהסיט את מבטו גם לצדי הדרך. פסיקתך, גברת פלפל, מעודדת את המונוטוניות והשבלוניות של בניינים לאורך כבישים בינעירוניים, ובגללה מחר לא נוכל לבנות בתים בעלי צורות מוזרות או צבעים מיוחדים כי הם גם יגרמו לתאונות. אבל הדרך הבינעירונית כבר מזמן אינה רק מחוץ לעיר כפי שהיה בשנת 1979 עת נחקק החוק. הדרך הבינעירונית לאורך האיילון כבר מזמן נכנסה לתוך העיר- וטוב שכך. כי היא עוברת בין בניינינו מחייה אותם וניזונה מהם, ואיננה עוד "עוקף רמלה", שמייצר ערים חדשות לאורכו, שייצרו בעצמן עוקפים חדשים. אז לחשוב שמישהו שנוסע היום במכונית, שומע רדיו, יוצא לפרסומות ומדבר בטלפון הסלולארי, יעשה תאונה מעוד חתיכת בד לאורך האיילון, זאת מחשבה קצת מיושנת מעולם טרום אינטרנטי. כי הרי הסיבה, גברת פלפל, שאת יכולה עדיין לקרא אותי כאן בחינם, היא בדיוק בגלל הפרסומת שמצד שמאל, ימין ולמעלה. לכן, הבעיה שלנו בחיים היא לא הפרסום המיושן של חברות שעדיין חושבות ששלטים גדולים גורמים לנו לקנות יותר. הבעיה שלנו היא עם פרסום סמוי, עם תוכן שיווקי ועם נבחרי ציבור שנשתלו ונקנו על ידי בעלי הון. השורשים של אלה מרימים כאן לצערי לא רק כבישים, אלא מחלפים שלמים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully