אם יעוף הציפור, מה אכפת לו

העובדה שאסף ציפור כותב את העונה החדשה של "השיר שלנו" היא תעודת עניות לתעשיה המקומית. ניב הדס דורש צדק

ניב הדס

קורס הכתיבה הקומית של אסף ציפור היה הדבר הכי טוב שקרה לי באוניברסיטה. מעבר לכלים הקומיים שהוא העניק, הדבר החשוב ביותר שנלמד בו היה שאסור לתסריטאי להתפשר על הכתיבה שלו. שוב ושוב היה מדגיש בפנינו ציפור, כי עלינו להאמין בעצמנו ובכתיבה שלנו, שאל לנו להגביל את עצמנו ושככל שנלך יותר רחוק עם, נחתור למקוריות, נמנע משבלונות ונעיז כמה שיותר, כך ייטב לתסריט.

בניגוד ללא מעט מרצים בחוג לקולנוע, לציפור היו את הקבלות המתאימות על מנת לחתום על הצהרות חזקות שכאלו. ה"חמישיה הקאמרית" (בה היה תסריטאי ראשי) ו"הבורגנים" (שאותה יצר ביחד עם איתן צור) הן שתי קבלות כאלו – וביחד עם "שוטטות" ו"אהבה זה כואב" – ארבע מהמוצרים הטלוויזיוניים הטובים ביותר שנולדו בעידן הטלוויזיה המסחרית, אם לא בתולדות הטלוויזיה המקומית בכלל. הן קורצו מאותם חומרים שציפור שאף להקנות לנו ככותבים מתחילים – והאמון העצמי שהוא הקנה לנו בכתיבה, היה ללא דופי. בסוף הסמסטר, אגב, הסטודנט המצטיין היה דרור נובלמן, אם חיפשתם כאן מעגלים שנסגרים (הרבה בזכות סיפור שכתב ובו סיפור איך זיין ביחד עם עוד שני חברים שלו נערה מפגרת במה שבאופן מחשיד בריאליזם שלו, היה נשמע יותר מדי כמו ווידוי. הוא גבר בקלות על סיפור ה"איך אני מאונן מול הנאום של נועה בן-ארצי בהלוויה של רבין" שלי) .

ציפור, על סמך היצירה הטלוויזיונית שלו, הוא המחונן בכותבים הישראליים של המדיום הזה. העובדה כי הוא אמון על התסריט של הדרמה היומית "השיר שלנו 4", מבטיחה כי בעונתה הרביעית, תתעלה הסדרה הזו מעל לכל מתחרה – בתוך ומחוץ לז'אנר – על המרקע הארצישראלי. היא הצלחה כבירה של אנשי הלוויין וטדי הפקות, אבל בו בזמן היא גם תעודת עניות לתעשייה המקומית. היא מראה עד כמה בזוי הוא מעמדו של התסריטאי בתוכה.

ללא כל קשר לאיכות "השיר שלנו 4", העובדה שכותב בשיעור קומתו לא מקבל צ'ק פתוח כדי ליצור את כל שעולה על רוחו – ואני בטוח שעל רוחו עלו מעט רעיונות מאז "הבורגנים" – מלמדת על הבינוניות בה שרויה הטלוויזיה והשאיפות הנמוכות שלה. איך ייתכן, שאחרי המכרז שנערך בשנה שעברה ושממנו היינו אמורים (נאיביות, אני יודע) לצאת עם טלוויזיה איכותית יותר, יש לנו כל שבוע שתי תוכניות ריקוד, שתי תוכניות קוסמות, קירח שצועק על אנשים וגוזר להם את כרטיס האשראי (אתמול בלילה חלמתי שהוא מגיע גם אלי. איזה פחד), שתי תוכניות תחקירים, תכנית אירוח של חמי רודנר ודרמה על קבוצת כדורגל מליגה ב', שגורמת ל"חברים של נאור" להיראות כמו לארי סנדרס, - אבל אסף ציפור צריך להיכנס לתוך טלנובלה בערוץ נישה בלווין?

ציפור (וגם שותפיו משכבר הימים ל"חמישייה" עוזי וייל, אתגר קרת וג'ו אל-דרור. מודי בר-און כבר מסודר) אמורים להיות בעלי מעמד על בטלוויזיה המקומית, אנשים שמקבלים תקציב גדול ואפס צנזורה, גם אם בשביל הדירקטוריון זה קצת יקר. בדיוק כמו עם ארון סורקין, לארי דייוויד, או דייויד אי. קלי (למרות שהמודלים שלו הם בטח בריטים).

אין לי, חלילה, טענות לציפור, ועזבו שנייה את הכסף. הוא מבחינתו בוודאי יחלץ מהחומרים שיש לו – ויש לא מעט כאלה – את המיטב. יכול מאוד להיות שהוא רואה ערך רב בעבודה שלו בתוך סדרה מדוברת, אותה הוא יכול להזניק לגבהים חדשים, לשנות את חוקי הז'אנר (שוב) ולהתעלל בצופים האדוקים שכבר יש לה. ייתכן, כי הצלחה של העונה הנוכחית של "השיר שלנו" תקפיץ בחזרה את מניותיו המסחריות, מה שאולי ייפתח עבורו חזרה את הדרך לערוץ השני, למרות שיותר מסביר שזה בכלל לא מעניין אותו. זה בכלל לא משנה. כל עוד הוא ושכמותו אינם מוצאים את מקומם בקנון התרבותי המקומי, ההפסד כולו שלנו.


"השיר שלנו 4" - הערב פרק הפתיחה לעונה החדשה ביס ישראלי 5, 20:20, ובימים א' - ה' מעתה והלאה ולנצח

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully