"אם אני צריכה לבחור, אני מעדיפה שהקוראים יאהבו את הספר שלי, על פני המבקרים", אומרת אחת ממחברות רבי המכר שרואיינו ל"איך לכתוב רב מכר" שישודר היום ב-22:00 ביס דוקו, וכלל לא מעלה על דעתה אפשרות שלישית, בה גם המבקרים יאהבו את יצירתה, וגם הקוראים. מספר דקות קודם לכן אמר חוקר תרבות שלא רק שמספר הקוראים ירד בחצי ב-40 השנה האחרונות, אלא שגם רשימת רבי המכר, שפעם כללה ענקי ספרות, כוללת עתה ספרות פופולרית בלבד: מתח, בלש, פנטזיה ומדע בדיוני. במציאות הזאת, אין פלא שאחת המשתתפות בגרסת ההוצאה לאור של "ספיד דייטינג", בה כותבים צעירים מקבלים שלוש דקות להציג את הספר שכתבו בפני בכירי תעשיית הספרות, אומרת שהחלום שלה הוא להגיע לרשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ולהופיע אצל אופרה, הידועה בכך שכל ספר שהיא מזכירה בתוכנית העלית שלה הופך מייד לרב מכר היסטרי. איכות? עומק? פחחחח! זה מה זה שנות השישים.
הגביע הקדוש של סופרי השטרות, "צופן דה וינצ'י", שקיבל מקום של כבוד בתור הספר בעל היחס השערורייתי ביותר בין איכותו לכמות העותקים שלו שנמכרו, הוא שגרם ליוצרי הסרט לצאת במסע צלב דוקומנטרי אחר הנוסחה לכתיבת רב מכר. האם מדובר באיכות הספר? (רמז: לא!), או שמא ביחסי ציבור (רמז: סיכוי סביר הרבה יותר)? בסרט נשאלים כותבים שצלחו את המשימה, מוציאים לאור רווחיים במיוחד, סוכנים, יחצ"נים בעלי חנויות וכולי.
זה המקום לגלות, שלא מדובר באמת בניסיון לתת עצות לכותבים המתחילים, אלא להציג את הרמה הנמוכה של הספרים שכובשים בימינו את רשימות רבי המכר. מלבד פנינים אקראיות פה ושם, מדובר בזבל טהור, זה מה שאומרים לנו יוצרי הסרט. הם גם מזהירים שהפרסים הספרותיים הולכים אחר ההמון וזונחים אף הם את האיכות ושאוטוטו יהיה ממש רע כי אנשים הולכים ומאבדים את היכולת לקרוא, וסיכוייו של מי שבאמת יודע לכתוב הולכים ופוחתים, ואף אחד לא ישלם לו אם הוא לא מוכר.
ספרות זולה
מה שלא סיפרו ליוצרי הסרט הזה, הוא שאת זה אנחנו כבר יודעים. די משעמם לחזור על המנטרות האלה של "הולך ופוחת הדור" ו"הצעירים של היום לא קוראים" (במיוחד לאור העובדה שגם המבוגרים לא). גם הפניית אצבע מאשימה כלפי הגורמים האחראים למצב המתדרדר יהיה טרחני למדי, ויצריך הרבה יותר מדי זמן ומילים. הפתעה: אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי ושטחי, והתרבות הולכת והופכת לאשפה.
הגיע הזמן שנודה פשוט, שספר, כמו כל יצירת אמנות או תרבות אחרת, ולמרות ההילה הפלאית שאנו מתעקשים לו, הוא בסך הכל מוצר. כיום מוצר צריך להימכר, אחרת אין לו הצדקה, והסיכוי של ספר למכור מיליוני עותקים עומד ביחס הפוך לאיכותו, כי הקהל היום יודע ללעוס גרבר. אלה החיים. זה עצוב אבל ידוע: חלפו להם הימים שבהם אדם נמדד לפי איכות ספרו, והאמת היא שבעולם של היום אם סופר לא מצליח למכור, לא ישלמו לו בשביל לכתוב.
לכן, כדאי להזהיר את הצופים שמתעתדים לצפות בסרט הערב: אם אתם מתכוונים לצפות בסרט כדי לקבל טיפים לכתיבה - מצפה לכם שעה אפורה למדי, שבסופה תישארו חסרי תובנות חדשות. מצד שני, מכיוון שאנחנו כבר יודעים שמצב הספרות נמצא בתחתית הבאר, ועתיד עוד למצוא דרך להידרדר אף יותר, הרי שגם בתור כתב האשמה חברתי מדובר במוצר חיוור ונוזלי. מסתבר שגם סרט דוקומנטרי הוא מוצר, ועל הדוגמית הזאת לא כדאי לשלם.
"איך לכתוב רב מכר", יום ב', 22:00, ערוץ יס דוקו