גולדן מאיר

יחסי הגומלין של קהל חובבי הקולנוע והשואו-ביז בכלל עם טקס "גלובוס הזהב" הם נושא מעניין לבדיקה. איך בעצם הפך גוף שאינו בר-סמכא לשום דבר ועניין למעשה (חברי תא העיתונאים הזרים בהוליווד), המונה בסך הכל 93 חברים, למפיקו של טקס פרסי קולנוע - שני בחשיבותו (בעיני הציבור) רק לאוסקר - ושני בחשיבותו כטקס פרסי טלוויזיה רק לאמי?

ההבנה של הגוף הזה את הסביבה בה הוא פועל, השילוב של שני המדיומים (קולנוע וטלוויזיה) - מה שמביא ערבוביה המונית ועליזה של סלבס לאולם הטקסים – מנצח, והיומרה להיות מעין תיכון בליך של הוליווד ולנבא את תוצאות האוסקרים, הופכת את המשדר הזה לפריכית אורז סבירה לפני המנה העיקרית, שתבוא בעוד חודש וחצי. בכלל, קשה לדעת עד כמה משוקלל אצל חברי התא אותו רצון לקלוע להצבעתם של 6,000 חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, בבואם לבחור. יודעים מה, גם אם הוא גורם אבסולוטי, מי אנחנו שנלין?

הנה הימורינו (טוב, הימוריי) בקטגוריות המרכזיות

לארון אקהרט וצ'יווטל אג'יפור אין סיכוי של ממש; המועמדות של ויל פארל, שנותן דווקא את הנופך הדרמטי ל"מעבר לכל דמיון" נראית דמיונית לכשעצמה והתחרות האמיתית היא בין ג'וני דפ לסשה ברון כהן. ובואו נודה באמת - מועמדויותיו של דפ על "שודדי הקאריבים" הראשון לגלובוס ולאוסקר היו מוצדקות. זו ממש לא.

הימור: סשה ברון כהן (בוראט)

על מריל סטריפ פעם אמרו שגם אם היא תפליץ, היא תקבל מועמדות לאוסקר או לגלובוס. אנט בנינג היא כבר לא מאוכזבת טקסים סדרתית, אחרי שזכתה על "להיות ג'וליה" בגלובוס של 2004; רנה זלווגר איבדה את הקרדיט שלה כפחזנית איכותית ומצחיקנית וטוני קולט אמנם נהדרת ב"מיס סאנשיין הקטנה", אבל זה סרט שכוחו באנסמבל. הנעלם הגדול: ביונסה ב"דרימגירלס".

הימור: מריל סטריפ (השטן לובשת פראדה)

ליאונרדו דיקפריו מתחרה כאן נגד עצמו ("לגעת ביהלום" ו"השתולים"). גם אם לא היה קיים הפיצול הזה, לא סביר להניח שהוא היה זוכה, למרות ההופעה המעולה שלו אצל סקורסזי. אם לא תהיה הפתעה מצד פורסט וויטאקר, שכוכבו סוף-סוף זורח בהופעה מדוברת ("המלך האחרון של סקוטלנד"), סביר להניח שהתחרות תהיה בין ויל סמית, שקונצנזוס הוא שמו השני, לבין הנפיל פיטר אוטול, שכבר התחנן פעם שלא יתנו לו אוסקר על מפעל חיים – כי הוא לא רוצה להיחשב כמישהו שזמנו עבר. אבל ה"הוליווד פוריין פרס" לא אוהבים ריח של פורמלין בטוקסידו.

הימור: ויל סמית (המרדף לאושר)

לא בלתי הגיוני להמר שהעיתונאים, שהביאו כאן מגוון מועמדויות מעניין (ספרדיה, שתי בריטיות, בריטית אחת בסרט אמריקאי ואמריקאית אחת), יפרגנו לפנלופה קרוז, שחזרה לשורשים אצל אלמודובר, אחרי הסיבוב ההוליוודי. קייט וינסלט אכן מצדיקה את קיומו של "ילדים קטנים" וג'ודי דנץ' תמיד מוסיפה הדר לכל מעמד. אך כאן צריכה להיות רק זוכה אחת.

הימור: הלן מירן (המלכה)

לסטיבן פרירס לא מגיע שום פרס. אולי מעולם לא הגיע. קלינט איסטווד נאבק כאן בעצמו עם שני חלקי האפוס שלו, והקרב האמיתי הוא בין אלחנדרו גונזלס איניאריטו לבין מרטין סקורסזי. סביר להניח שמכאן תצא בקול תרועה רמה תחינה לחברי האקדמיה: תנו לו כבר את הפרס המזוין שלו.

הימור: מרטין סקורסזי (השתולים)

שתי מועמדויות של כבוד (תודה שעישנתם, השטן לובשת פראדה); אחת (מיס סאנשיין הקטנה) שעשויה להפתיע – גם בהשתחלות לחמישייה באוסקרים (ואם לא לסרט הטוב, בוודאי לפרס התסריט); ותחרות אמיתית בין שני סרטים מדוברים, והו – כה שונים. האם "נערות החלומות" יצדיק את הבאזז המתעצם, או ש"שנת בוראט", כפי שהתבטאה היטב באמצעי המדיה ששלחו את אותם בוחרי גלובוס, תגיע לסיום הולם?

הימור: בוראט

"בבל" הוא המועמד הטבעי לזכות; ל"ילדים קטנים" אין ממש סיכוי; וב"השתולים" התסריט אינו המרכיב החשוב ביותר – בוודאי לדידם של בוחרי הפרס הזה. אבל שימו לב: רבים מדברים על "Notes on a Scandal" של פטריק מרבר ("קרוב יותר"), ומכיוון אחר לגמרי, התיעוד הכמו-עיתונאי שבבסיס הסיפור ב"המלכה" יכול לדבר לחברי התא.

הימור: בבל

חמישייה מוזרה. לצד מועמדים ברורים (The Lives of Others מגרמניה ו- Pan's Labyrinth ממקסיקו) נמצא זה שהיה אמור לגרוף את הפרס בהליכה – "לחזור" לבית פדרו. אך שוד ושבר – שני סרטים אמריקאים למהדרין השתרבבו בשל כללים כאלו ואחרים לרשימה: "אפוקליפטו" של מל "משיגינע" גיבסון ו"מכתבים מאיוו ג'ימה", החלק השני באפוס האמריקאי-יפני של קלינט איסטווד, שמתן פרס עבורו יהיה כפרס עבור שני חלקי הפרויקט המדובר.

הימור: בכל זאת, "לחזור"

"המלכה", "ילדים קטנים" ו"בובי" לא באמת בתחרות. אם אנחנו נותנים מעט קרדיט לאותם עיתונאים נהנתנים, ומצפים שיבחרו בבוראט, גם בשל המבט מבחוץ על החברה האמריקאית, מעמד שגם הם נמצאים בו פחות או יותר (גם בוראט הוא עיתונאי זר, אל תשכחו, ומי יוותר על נאום תודה של סשה ברון כהן?) – אז למה שלא נצפה מהם להפנים את שק המשמעויות והמסרים של אלחנדרו גונזלס איניאריטו ב"בבל"? הרי הם כולם מדברים שפות שונות (ג'ודי סולומון מדברת קומוניקטית, למשל) וכו' וכו'. ובכלל, סקורסזי יסתפק בפרס האישי שלו.

הימור: בבל

אנימציה: "תזיזו ת'רגליים" (כי "מפלצת של בית" זניח ו"מכוניות" אמריקאי הרבה יותר מדי);

שחקן משנה: בראד פיט (למרות שאדי מרפי עשוי לרשום סופית את הקאמבק שלו);

שחקנית משנה: רינקו קיקוצ'י (ווישפול גמבלינג, כי היא שברה לי את הלב ב"בבל");

סדרת דרמה: "אהבה גדולה" (כי "אבודים" כבר איבדה את ההייפ ול"הירוז" עוד צריכים להתרגל כנראה);

קומדיה טלוויזיונית: "העשב של השכן" (כי אם הם לא נתנו בשנה שעברה ל"הפמליה", אין סיבה שזה יקרה עכשיו, ו"עקרות בית נואשות" כבר הגיעה לגיל הבלות).

טקס פרסי גלובוס הזהב ישודר הלילה בערוץ E, החל מהשעה 01:00