וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דוקו על ג'ו סטראמר חושף פאנקיסט דיפלומט

24.1.2007 / 14:20

בסרט דוקומנטרי חדש על סולן הקלאש, Joe Strummer: The Future is Unwritten, מתגלים פרטים חדשים על הדרך בה חונך וגדל בבית ממוסד של דיפלומטים בריטים

סרטים ביתיים חדשים שנמצאו וצולמו בשגרירויות בריטיות ברחבי העולם, חושפים כי ג'ו סטרמר, לימים מנהיג להקת "קלאש", גדל במשפחה של דיפלומטים בבית הכי ממוסד שיש. תמונות ילדות שלו , כבן של דיפלומט בריטי, מייצגות תפיסת תרבות רחוקה מאוד מתנועת הפאנק של סוף שנות ה-70. למרות שדמותו של סטראמר, שהתייחס לפאנק כעניין פוליטי מצפוני, הייתה מורכבת, התמונות האלה מאוד מפתיעות.

כל החומרים האלה מופיעים בדוקומנטרי החדש של ג'וליאן טמפל, שסרטיו " The Great Rock'n'Roll Swindle" ו"The Filth and the Fury" עסקו בלהקת הסקס פיסטולז, מאנגליה.

".Joe Strummer: The Future Is Unwritten" הוצג בבכורה השבוע ב[[פסטיבל סאנדאנס]], ומציג את ג'ו הצעיר מבקר את אביו, רונלד מלור, שנשלח למקומות כמו אנקרה, מקסיקו סיטי, ברלין, קהיר, וטהרן. ג'ו ואחיו דייויד עומדים על הגבול בין איראן לעירק, בתמונה מסויימת.

שם האלבום המפורסם ביותר של הקלאש, “[[London Calling]]" למשל, נגזר מפרוייקט של ה-[[BBC]] שסטראמר הנער שמע עליו בביקור אביו ואמו הדיפלומטים באפריקה. תמונות נוספות מראות את סטראמר במדי צופים, ולבוש כמו קאובוי.

בונו: לא היתה יו2 ללא קלאש

טמפל בן ה-53 הוא במאי קליפים, שהיה אחת מהחברים היחידים של הסקס פיסטולז ושל סטראמר, ועדיין זוכר את הרגע בו נודע לה על מותו של ג'ו מאישתו המבולבלת. בצעירותו גר בסקוואט הסמוך לזה של סטראמר, ודרכיהם נפרדו כשהפך להיות מעריץ של ה[[סקס פיסטולז]], ולא של הקלאש. ואז יום אחד אשתו הזמינה חבר מהתיכון לבקר אותם, ומסתבר שהיה זה ג'ו סטראמר, שהתאהב באיזור וקנה דירה באותו הרחוב. ב-10 השנים האחרונות לחייו של ג'ו, הבמאי ומושא הסרט היו חברים טובים, וכך הוא השיג את הקטעים הנדירים.

סטראמר מסביר בסרט שלמרות גידולו הממסיד, אביו לא היה דיפלומט קונבנציונאלי, והיו לו עמדות שמאלניות. הוא גם תוהה מאיפה העניין שלו במוזיקה הגיע. "אף אחד מהורי לא היה מוזיקלי" הוא אומר.

ג'ו סטראמר נולד בשם ג'ון מלור בשנת 1952. בשנות נעוריו המאוחרות, לאחר שאחיו הגדול התאבד, הוא המציא את עצמו מחדש, בהתחלה בקולג' לאמנות שם הוא קרא לעצמו וודי, ולאחר מכן בסקוואט במערב לונדון שם הוא קרא לעצמו ג'ו סטראמר.

הדוקומנטרי על סטראמר, שמת ממחלת לב לא מאובחנת בשנת 2002, בגיל 50, כולל ראיונות עם [[בונו]] סולן יו2, [[מרטין סקורסזי]], ג'וני דפ, מט דילון, ו[[דמיאן הירסט]], המדברים על ההשפעה המדהימה של סטראמר ולהקתו עליהם. "לא הייתה יו-2 ללא הקלאש" אמר בונו בסרט. הירסט, אמר שהוא רצה להיות "הג'ו סטראמר של עולם האמנות".

במאי הסרט טמפל אמר בראיון לעיתון אוסטרלי, ש"ג'ו, בעיקר בעקבות כך שאביו היה דיפלומט, תמיד היה פתוח לתרבויות אחרות. הוא היה שמאלני אבל בלי דעות קודמות על אנשים עם דעות אחרות משלו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully