חוצפה ישראלית: החגיגה נמשכת

כנראה שפראיירים באמת לא מתים, הם פשוט מתעדכנים טכנולוגית. כנראה שאני מטומטם לפחות כמו שחושבים עליי במת"ב, שהוסיפה לשמה את ה"דיגיטל" בטקס השקה מנופח מחשיבות עצמית, שני רק להבטחה של יעקב מרידור להאיר את כל ישראל בחשמל עשוי מגרעיני פיסטוק חלבי. השעה היתה אז ערב בחירות והקול הצף צריך היה קוריוז ילדותי כדי להשתכנע לשים "מח"ל" בקלפי. זה התירוץ של מרידור. מה התירוץ של הכבלים לאורגיית השעמום המשולשת שהפיצו בשם "סינמה 1,2,3"? הקרב עם הלוויינים? לא קונה, מצטער. אבל מתחבר בחפץ לב.

לפני ההשמצות, מספר שמות סרטים הלקוחים מהפריים טיים של טריו הפיהוק הקולנועי של הכבלים:
סינמה 1 יום א' 21:30 - "חתומים בנשיקה". קומדיית וידאו אומללה, עם אלק בולדווין ומג ריאן, בסרט שהם עצמם לא זוכרים. לאלה ביניכם שהחמיצו מובטחים עוד שני שידורים חוזרים במהלך הלילה.
סינמה 2 יום א' 21:30 - "מלאך במדים". זה גרוע כמו שזה נשמע וזה לא הופץ אפילו בווידאו. ספק אם הוא לא צולם במיוחד עבור חברות הכבלים. אולי אפשר לקבל עליו תקציב של הפקת מקור?
סינמה 3 יום א' 21:30 - "בעקבות הכוכבים". הסרט הבלתי נשכח על קרלוס החולם להיות שחקן, אך בינתיים מתפקד כזונה ממין זכר. דאגלס ספיין וקנדיס ג'ורדן מובילים את הקאסט המפואר. אל חשש, גם כאן יש שפע שידורים חוזרים.

בואו נעבור ליום ב', לשעת שידור אחרת, נאמר סביבות 14:00, שעתם של המאחרים להתעורר, הלומי העראק, קורבנות הפארטיות של אתמול בלילה, או תלמידי תיכון משועממים, שתקועים עם הוראות ההפעלה של ה"מאמא עוף". בכל מקרה, איזשהו קהל יעד ניתן להגדיר כאן. איזשהו, לא? והשירות המוצע? בבקשה:
סינמה 1 יום ג' 13:30 - "אחיות וזרים אחרים". סטיבן באואר, גארי גראהם, סרט טלוויזיה מפוהק. מקל על ההאנגאובר? בטח, בטח.
סינמה 2 יום ג' 14:40 - "היה היתה רכבת". מערבון עם (שופופו) ווילי נלסן, בתפקיד שודד רכבות בפנסיה שמנסה לעשות קאמבק. A MUST SEE.
סינמה 3 יום ג' 15:10 – "נשקיני לשלום". שידור שני לסרט ששודר ב7:50 בבוקר, למקרה שהחמצתם. סאלי פילד וג'ף ברידג'ס בעיבוד הכי נשכח בהיסטוריה ל"דונה פלור נשואה לשניים" של אמאמדו. שאפו על הסמיכות לפטירתו של הסופר, אבל אני מסופק אם זה מצדיק שני שידורים בהפרש של שש שעות.

וזה נמשך וזה נהייה מייגע אפילו יותר, תסמכו עלי. אז עכשיו יש לנו שבעה ערוצי סרטים בכבלים שאי אפשר, תנסו בעצמכם, למצוא בהם ולו סרט הגון אחד לצפייה, מסביב לשעון. המחסנים דלים, אני מבין. כמה סרטים טובים יש כבר באמת? לא הרבה. גם הלוויינים קנו חבילת סרטים, כך שההיצע מצומצם ממילא. ואם כך, למה לפתוח בקמפיין מגלומני של "שלושה בתי הקולנוע שכל המדינה מחכה להם?" למה להבטיח לאנשים סעודת שבע מנות ולייבש אותם עם פתי בר בתואנה שהשף בחופשה?

למה? אני אגיד לכם למה. משום שזה קל, משום שזה זמין ומשום שזה עולה להם פחות כסף מאשר לנו. אפשר היום לרוקן את כל המחסנים של "וורנר" ו"פוקס" מסרטי הזבל הכושלים שלהם ומהלהיטים הקופתיים הגדולים של שנות השישים, בחצי סנט למטר. אפשר, במקביל, לפתוח בקמפיין חוצות הזוי, להכריז על פתרון לבעיות האנרגיה של ישראל ולשכנע אנשים לשלשל "מח"ל" לקלפי או לשכור "לתקופת ניסיון" (כאילו שמישהו פעם יצא ואגורה לגופו מ"תקופות הניסיון" האלה) את הממיר הדיגיטלי של חברות הכבלים.

בקליפ של שלושים שניות אפשר למכור לכם שהדינוזאורים באמת יפרצו לתוך הסלון מתוך מסך הטלוויזיה. אפשר גם לשכנע אתכם שערוצי הסרטים החדשים של הכבלים הם באמת משהו שיום אחד נשאל איך הסתדרנו עד היום בלעדיו, אבל אפשר גם לומר את האמת ללקוח: אין לנו אפילו סרט אחד טוב במחסנית. בטח לא מספיק חומר להריץ שלושה ערוצי סרטים חדשים. אז בינתיים (ואולי לעולם) תיאלצו להסתפק בשידורים חוזרים לזבליאדה ובתעריף מוזל של התעריף היקר החדש שאנו גובים ממכם. חכו חכו מה אנחנו מכינים לכם עם הקמפיין של האינטרנט המהיר בכבלים.