וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עוד מעט היא תתעורר

ליבי גלבר

29.1.2007 / 8:23

לא זה לא אותו "השיר שלנו". ליבי גלבר, צופה מתמידה בדרמה המוזיקלית של יס, מאוכזבת מהעונה החדשה

בסוף העונה הנוכחית של "השיר שלנו" יהיו כמה פרקים טובים. כך עובדת הנוסחה, כבר שלוש עונות. זה מתחיל בהפצצה, ממשיך בפשרה מנומנמת, ונגמר בכמה פרקים טובים. העונה הראשונה הפתיעה בהומור עצמי שלא נראה כמותו על המסך. הסדרה הרשתה לעצמה לצחוק על הכל - על היוצרים, על חברת הלווין המממנת אותה, על השחקנים הנולדים ועל כוכבי העבר הלוויתניים שזכו לקאמבק. איזה כיף. הפרק הראשון של העונה הרביעית והנוכחית נתן הרגשה ששוב מישהו שם מתאמץ, אבל התבדינו מהר מדי.

היכולת לרכב על גל ההצלחה לא מחזיקה יותר משתי עונות, אבל כמו גולשים אמיתיים, נדמה תמיד שקשה לנו לשחרר, ואנחנו מוצאים את עצמנו יוצאים לים גם כשהוא שטוח. ואין שטוח יותר מהדמויות בעונה הרביעית, להוציא נורה ספקטור כמובן, כי רק גילה אלמגור מרשה לעצמה להפיח חיים בדמות. רני מיוסר תמידית, נינט נשארה פלקטית ועכשיו גם חסרת נשמה, ותמרה וויס בגרסת השרלילה לא באמת מצדיקה את המהפך. רק קיצוניות תתרץ דמויות שטוחות כל כך, אבל כאן הכל בינוני, מנותק. הטוויסט של סדרה בתוך סדרה היה תירוץ טוב ומשעשע בתחילת העונה הקודמת, אבל השימוש החוזר בו מהווה מיקרו-קוסמוס של מכלול הבעיות בדרמה המוזיקלית הזו. זה לא שאין עם מה לעבוד, פשוט נדמה שהם בוחרים בדרך הקלה.

כשלשרותך מקבץ שחקנים כמו לאורה ריבלין, ליאור אשכנזי, אניה בוקשטיין, הגבות ואושרי כהן, בתוספת כמה פסבדו-טאלנטים ודנה עדיני אחת, אפשר להוציא מזה קצת יותר מלשמוע את נינט מחקה את הדיקציה של גלית גוטמן (כן, זה הצחיק בפעם הראשונה). הדיאלוגים מייגעים, נדמה שכל האנרגיות המוזיקליות בוזבזו בפרק הראשון ועכשיו כמעט שאין יותר שירים ישראלים ישנים וטובים, ואם אגם רודברג תזיל עוד דמעה אחת זה בוודאי יהיה מתחושה עזה של רחמים על הצופים.

אם כבר הבטיחו לנו שיהיה ממכר, אז שיהדקו את החוסם, יחממו את הכפית ויתחילו להזריק, כי בינתיים זה מרגיש כמו ג'וינט מלא בחול. ערב ערב, במקום עקיצות פוליטיות, בדיחות ביצה על התעשייה או סתם הפגנה מבורכת של מודעות עצמית לז'אנר, אנחנו מקבלים את "אהבה מעבר לפינה". לא חבל על אסף ציפור? הרי אם זה עבד ברמה המוניציפלית, אין שום סיבה שזה לא יעבוד ברמת ועד הבית.

בכל אופן, פה זה לא גן נעול, וכמה טוב היה אם במקום הרגשה חמוצה של סקס לא מספק עם האקס, היינו מקבלים אורגיה של מקוריות, יצירתיות ונשמה - כמו שהיה אז, כשעוד ראו לנינט את הנמשים.

"השיר שלנו", ימי א'-ה', 20:20, ערוץ הקולנוע הישראלי של יס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully