שתהיה לסבית כמה שהיא רוצה, העיקר שבסופו של דבר תתחתן

הפריים טיים הוא לא מה שהיה פעם. פעם, בחזה הפועם של 8:30, היית מקבל את ארצ'י באנקר ושנאת המיעוטים שלו, את דודו טופז ותיעוב הנשים שלו, את טומי לפיד ותיעוב החרדים שלו, את אביהו מדינה ותיעוב האשכנזים שלו, את ארז טל ותיעוב האדם-באשר הוא אדם-שלו. אבל היום (כאן יש מקום להיאנח) אין אפילו מיזנטרופ אחד לרפואה, אשכנזי אליטיסט פלצן אחד לשנוא, אפילו לא איזה מיני הומופוב, גם באריאל זילבר סייז אקסטרה סמול היינו מסתפקים.

היום – ובלי להתנצל על כך – אונס הפוליטיקלי קורקט כל חלקה טובה ומרים את ראשו - כדי לנשק במהוגנות את בן מינו שמנגד – בפרצופה של האומה. ועוד איפה? בערוץ 3! הלא הוא "ערוץ המשפחה" (להבדיל מ"ערוץ של סרטים/ערוץ של סוטים"). ועוד איפה? לא בפיהוקוני הלילה של 23:30, כי אם ב-20:50 של העולם, החלקה הנחשקת מכל. השעה לכ-ל המשפחה.

תחילה מרים את עיניו ג'ק השווה, על סיפון ספינת טקס הסיום ב"דוסון קריק", רק כדי להיתקע בפרצופו המגולח למשעי של טובי טוב הלחיים. קבל צופים תיכוניסטים רעבי מין הוא מפשק את שפתיו ומרפרף קלות על אלה של טובי. בשיניים קפוצות – אל חשש – בעיניים פקוחות – מפני המשטרה – בידיים אחוזות היטב על מעקה הספינה – לבל תחליק לו איזו לטיפה מחורמנת – ובכל זאת: נשיקה הומוסקסואלית בלב הסדרה הכי לכל המשפחה שאמריקה מסוגלת להפיק מאז "חבורת בריידי".

וב"חברים", חלון הראווה של NBC, ספינת הרייטינג של מכונת הכסף הטלוויזיונית, מנשקת – מעשה שגגה מטורף – ג'ניפר אניסטון את וינונה ריידר – כמי שכפאה שד, אמנם, אבל בכל זאת – שפתיים הוצמדו! נשים התנשקו! אלוהים אדירים, סבים וסבתות צופים בסדרה, לצד נכדיהם הרכים! לא נשמיט גם את "גרוס פויינט" הנפלאה, שם זוכה שרה מישל גלר לנשיקה קפוצת שפתיים, כשהבעה של גועל על פני שתי המתנשקות. על פניו, אין כל חדש תחת השמש: ג'ק ואית'ן התנשקו גם התנשקו בסיום העונה שעברה של "דוסון", "אלן" הייתה סיטקום מצליחה בארה"ב (עד שאלן יצאה מהארון) ואפילו בילי קריסטל לא התבייש בגבריותו הנחנחית ב"בועות" הוותיקה. אפילו אצלנו הביאו אותה אורי בנאי ואבשלום פולק באיזו צרפתייה רעננה.

אולם בפועל, נפל דבר! קברניטי הפריים טיים, מנהלי התוכניות ויוצרי הסדרות עשו יד אחת, תוך נטילת סיכון מחושב, עם תסריטאי הסדרות (כולם הטרוסקסואלים, ללא יוצא מהכלל, בדומה לכל גבר מצליח באמריקה ובישראל), להראות לציבור, דקות ספורות לאחר שיחת סיכום היום בארוחת הערב המשפחתית, את פניה האמיתיים של קהילת ההומואים והלסביות. והחדשות האמיתיות הן: מדובר בבני אדם שלא יודעים להתנשק.

לא, אל תגבה נפשכם בהתנשאות. שהרי לא מדובר בבני אדם רגילים, זאת אומרת, סבירים. במקרה של ג'ק מ"דוסון", אמנם מדובר בבן טיפש עשרה בעל נטיות הומוסקסואליות, אבל הוא שונה ממני ומכם בכך שאין לו כל יצר מיני, ווט סו אבר. אני מתכוון, כלום, אבל ממש, אפס עגול. הבנאדם עבר ניתוח לכריתת הליבידו ברגע שגילה שהוא נמשך לגברים. הפנטזיה המינית שלו מסתכמת בנשיקה – בשפתיים מהודקות ונוקשות – עם יפיוף שחבל על הזמן (הומואים הם תמיד יפיופים שחבל על הזמן) ובאיזו שיחת נפש טובה על זהות מינית וצביעות חברתית.

תאמרו: ככה זה ב"דוסון" (וזו סדרה שיוצרה – קוין וויליאמסון – הוא גא מוצהר), ככה זה באמריקה. אשיב: חרטא ברטא. הרי העונה הבליחה לחיינו גרטשן, פצצת הסקס להתפקע, וטמטמה אפילו את דוסון נער המקהלה, שלא לדבר על דרו ולנטיין, בועל הקטינות הסדרתי, וכמובן, הדובדבן שעל קצף הגילוח: ג'ואי מאבדת את בתוליה והופכת לניפומנית משורללת! אבל רק ג'ק, ג'ק האומלל, נדון להתייסר, טיפוס מצפוני שכמותו, בשל ההומופוביה ממנה הוא סובל בכל אשר יפנה. לאורך כל העונה לא הצלחתי להבין במה בדיוק מתבטאת הומואיותו של ג'ק זה? הוא לא מזיין, לא מאונן, לא זוקף איבר בחלוף כל יפיוף בסדרה. זקפה, חברים, היא נחלתם של הטרוסקסואלים בלבד. זו גם הסיבה שעד שעומד לו מגבר, הוא לא מצליח אפילו להתנשק כמו בנאדם. אבל כשעמד לו מאשה (שהרי בתוך כל הומו נחבא הטרו שרוצה לחזור למוטב) 0הוא דחף את האמאמא של הלשון לג'ן ולא שכח להתרומם במעלה המותניים עד שהבמאי נאלץ לצאת לפרסומות. ככה זה עם הומואים, כשהם פוגשים אשה, הם יודעים בדיוק מה לעשות.


ורייצ'ל, הקלפטע האנורקטית, חלומו של כל מוסכניק בסוף יום עבודה, האם לאחר הקשר הפקידותי עם רוס החנון המלוקק, תפציע באיזה לוק קינקי, תציף מתוכה איזו לסביות חבויה (שהרי כולנו אנדרוגינוס, ידעו כבר הקלסיקונים לומר) ותפצח ברומן סוער עם (השווה בבנות תבל, יש לומר זאת כאן ועכשיו) וינונה ריידר? ירחם השם, לא ולא! מדובר בנשיקה מקרית, בטעות מצערת שמקורה בחולשה רגעית, בחוסר יכולת לעמוד בפני לחיי האפרסק ושפתי המרמלד של וינונה, בוודאי לא משהו קבוע, איזו – חס וחלילה – נטייה. רייצ'ל התנשקה עם וינונה, כי "זה פשוט קרה". בדרך בה כל הדברים האחרים קורים, קרה גם הדבר הזה – עבר לידה מלאך האלוהים בדמות אשה, והיא נתפסה בחולשתה וקפצה לנשקה. מיד אחר כך מיהרה ל"סנטרל פרק" להישבע באבותיה שהיא לא לסבית. היא תשכב עם חייזרים אם צריך, אבל לא עם אשה. כאילו שמישהו (גבר או אשה) יכול להעדיף את דייויד שווימר על וינונה ריידר. אל חשש לתדמיתה של ריצ'ל, חיש מהר תשוב גם היא לעשתונותיה ולגופיית הלייטקס המבליטה שלה ותשוב להרהר באיזה פקיד מעונב, נאמר, ג'ורג', סמנכ"ל בכיר אצל "ראלף לורן". כשזה ינשקה, היא תפער לועה לבולעו, על אפו וחמתו של בראד ותראה לכולם איך עושים זאת נכון, עם בן המין הנכון. את וינונה היא נשקה קצר ותכליתי, אוחזת בכתפיה, כמו מורה המנער תלמיד שסרח. יש אנשים שמכורים לאלימות בטלוויזיה.

הומוסקסואליות? בוודאי ובוודאי, אנחנו הרי חברה מתוקנת! מין? תעבור לשאלה הבאה בבקשה. אולי מערכת יחסים משמעותית ללא כיסוי מוסרני וצדקני לשם שינוי? (כן, גם בזמן השידור היקר של הפריים טיים). אה, זה לא אני, זה פופטיץ. אז בינתיים אפשר להזדהות בסתר עם טוני סופראנו שאמר "הבעיה של העול