ארץ נהדרת

אין הרבה תופעות מרגיזות כמו זו, בה אדם מתרעם על הבחור שמשתין לבריכה מהמקפצה, בעוד שהוא בעצמו יושב במימיה החמימים ומשתין בהסתר. השתן צהוב ומסריח בשני המקרים, אבל כשמשתינים מהמקפצה, יושבי הבריכה לפחות מודעים לכך. בחיוך מתחכם של יעני אמני ה"הפוך על הפוך" ועם תחפושת של סטיריקנים בכאילו, השתלחו חברי שלישית "מה קשור" בתוכנית הראשונה של "הישראלים" ביוצאי עדות המזרח, וכשהם נהנים מהקרדיט של היותם מזרחים בעצמם, לפחות על פי שמות המשפחה של חלקם, - דווקא הם בחרו להציג את בני עדות המזרח בצורה נלעגת ושירתו את הסטריאוטיפים הנמוכים ביותר שקיימים על הקבוצה האתנית הזו.

קשה להתעלם מהמימד הבוטה והגזעני שליווה מערכונים רבים מדי בשרשרת הדאחקות של השלישייה הלא-אשכנזית כל כך. באופן דומה, מניפים תושבי המועצה האזורית משגב את דגל הדו-קיום והליברליות על גג אותם חדרים בהם הם מקיימים ועדות קבלה מסתוריות, שבאורח פלא מותירות באופן עקבי אזרחים ערבים מחוץ ליישוב.

יממה אחרי שידור התוכנית גילינו שביישוב רקפת שבמשגב ממשיכים את הקו שהביא עליהם את בג"ץ קציר, וסירבו לאשר לאזרח ערבי לקנות בית ביישוב בטענה של "אי התאמה אישית". הניסוח הזה הוא מעקף של פסיקת בית המשפט העליון, שקבעה שאין להפלות בין יהודים וערבים בהקצאת קרקעות המדינה. אותה אוכלוסייה, שמקפידה לשמור על תדמית של מצביעי מרצ ותומכי שלטון החוק, גם הפגינו גזענות מטרידה, וגם התעלמו בצורה נפשעת מבג"ץ.

העובדה שישראל גזענית תפתיע היום רק את העיוורים ושוטים, ויש בוודאי רבים שלא יבינו כלל מה הבעיה במניעה מאזרח ערבי לגור ביישוב יהודי. מה שאולי יטריד את אותם אנשים הוא שגזענות היא חרב פיפיות: אי אפשר לאורך זמן להפגין שנאה כלפי מיעוט אחד, ולטעון שאותו יחס לא יופנה גם כלפי מיעוט אחר. אותה החוצפה שמאפשרת לתושבי משגב להצביע מרצ באחוזים שמותירים את שאר הארץ מאחור במקביל לקיום אותן סלקציות היא אותה חוצפה שמאפשרת ליוצא עדות המזרח להציג באופן מחריד מזרחים בפריים-טיים, מול עיניהם הלומדות של ילדים מעריצים.

בשני המקרים, דווקא אלו שכביכול מייצגים את נקודת המבט של השונה, לכאורה מתחשבים במקופח, ועושים קולות של הכרת מקומו ומצוקותיו של המדוכא, הם אלו שיורקים עליו את המוחטה הכי עסיסית. בהיחבא מחנכים אותנו שני המקרים לשנאה מוסתרת, כזו שאי אפשר לראותה בעין בלתי מזויינת, והיא מגיעה אליכם הביתה. תושבי משגב ושלישית "מה קשור" משתמשים בטכניקה מיתממת של פלבול עיניים, ושומרים לעצמם את הזכות להגיד "אני גזען? הרי אני בעצמי מזרחי!" או לחילופין "אני גזען? הרי אני קונה אצל אחמד כל יום שישי 10 פיתות ואפילו נשאר איתו לקפה!"

אבל גזענות היא גזענות היא גזענות. הדיון כאן הוא לא בזכותו של אזרח יהודי לרכוש בית בכפר קאסם או בקלקיליה, כפי שוודאי יזדרזו לומר אלו שתומכים באפליה המשגבית, או בזכותו של אשכנזי לבצע מערכון פוגעני על ניצולי שואה, אלא רק בדבר אחד – האם לגזען מותר לבקר גזענות של אחר. כיצד יכולים תושבי משגב להסתכל על המתנחלים מלמעלה, להזדעזע מעקירת עצי זית, להתהדר ב"יחסים מצויינים" עם "שכניהם" הערבים, כשבמקביל הם מתנהגים באותם שכנים בדיוק כמו אחיהם המתנחלים? כיצד יכולים אנשי הסאטירה לטעון שהם מציגים ביקורת מושחזת על החברה הישראלית כשהם מנציחים את אותו שיח דוחה של ריקבון חברתי?

אולי הביטוי הטוב ביותר לכך הוא העובדה שיהודים יוצאי מדינות ערב וישראלים-ערבים מוצגים בישראל בדיוק באותו אופן: כדמות אלימה, כוחנית, פרימיטיבית, שוביניסטית וטיפשה. בגיבוי הצביעות ובחשכה, הולכים ומעמיקים השורשים של שנאת האחר, וזה הולך ונעשה פחות ופחות חשוב מיהו אותו אחר.