הנהג שלנו חבר'מן

כמו ג'ק המקפץ מתוך הקופסה, מנתר החוצה רגש האשם הלאומי וצועק: "היינו צריכים לדעת שסוף כל הסכם שלום במדיניות חיסולים". בתקופה בה ועדת כהן נדמית מסמך מימי הביניים החשוכים, עסוק כל ישראלי בהכאה שיטתית על חטא, פולחן מזוכיסטי של הלקאה עצמית, עונש על עיוורון רגעי, טמטום חושים זמני הנחשף כעת בכל מערומיו ואשר היה נחסך מאיתנו אילו רק היינו מאזינים קשב רב יותר לגנדי ולאמונה אלון. בימים שעוד היתה לנו מדינה.

ומי הם כהני פולחן הסאדו-מאזו הפרוורטי שהושת על כולנו אם לא נביאי האמת, הלא הם העיתונאים מ"צדה הימני של המפה", אותם רואי אמת, נביאים מדויקים שאילו רק, אילו רק היינו נותנים להם פתחון פה בשעה המתאימה… אבל מכיוון שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, להוציא את העט מידו של רבין ז"ל ולקרוא "שמעון, עצור! אל תחתום!" בגרון ניחר, אפשר לפחות לתקן מעט מהמעוות ולאפשר לנביאי החורבן לקנות אחיזה בחיינו, בכל, אבל בכל, חלקה טובה.

לתוך משבצת "פטרון האמת מהצד הימני של המפה" השתחל כבר האורי אורבך, ועכשיו (במסגרת רשימה שנייה בסדרה) נגזר עלינו עונשו של הג'קי לוי. ג'קי (אגב, קיצור של יצחק או יעקב?) הוא משלנו. יש לו רעמת תלתלים צברית, מהודקת בג'ל ואסופה לקוקו, כיפה סרוגה בצד הנכון של הפדחת ושנינה מגובה בציטטות מהמשניא המתאימה. ואנחנו, אהבלים שכמותנו, אילו רק היינו מקשיבים יותר בשיעורי תלמוד ותנ"ך בתיכון, לא היינו צריכים לספוג עכשיו את פרשנות בוהמת הימין במסווה של דיון ב"פרשת השבוע" לכל צרותינו ותחלואינו.

לא היינו צריכים לפתוח גל"צ ולשמוע אותו מתפלמס בעברית אקראית, מסתחבקת, עם כהן השמאל הרדוד - אברי גלעד - יום יום כמעט. ובימים שהחסיר, שחלה או סתם, ככה סתם, אורבך ניצב על הדוכן, מנופף באצבעו צדקנות משופמת, כמו בגין בשעתו. אילו רק היינו עוצרים מבעד המדינאים על מדשאות הבית הלבן היתה נמנעת מאיתנו תוכנית האירוח שלו בערוץ השני לנוער החילוני, הדתי וכל מה שביניהם. היתה גם נחסכת מאיתנו פרשנותו לפרשת השבוע (איך לא?) במוסף השבת של עיתון העיתונים של מדינת המדינות. שהיא שלנו, להזכיר.

אילו רק היינו ילדים טובים ולא היה לבנו מתגבהה כל כך, משוכנעים בצדקה המגוחכת של תקוות החיים השפויים באזורנו המוטרף, אפשר לא היינו צריכים להתמודד עם תצלומי קלוז-אפ מביכים של פרצופו המתקרב אל המצלמה במבט משועשע - אך יודע כל, שהרי הוא מצדה הימני של המפה - בתוכנית הסאטירה הרפה "המצב". ברקע, מגחיך את עצמו לדעת, תומש. אין מה לומר, זהו המצב. קיבלנו בדיוק, אבל בדיוק, את מה שמגיע לנו.

ג'קי לוי אינו מתאמץ להיות בחור נחמד. הנחמדות טבועה בארצישראליות האותנטית שלו, להבדיל מגלותנו, מרוח הנכאים של מסיבות הדאנס המפגרות שאנו עורכים, עוצמים עין לאמת, מחרישים את האוזניים על העובדה הבלתי ניתנת לשינוי: אריאל שרון הוא ראש ממשלת ישראל וג'קי לוי הוא לא האלטרנטיבה, גם לא ברירת המחדל לשמאל המתנשא, אלא האמת לאמיתה, הדבר עצמו. כמעט אמרתי קודש הקודשים. כמעט אמרתי דברי אלוהים חיים יוצאים מפיו ומפיות שכמותו. עונש יאה על חלום השלום שחלם הדור שקדם לאורבך, הדור שלא ידע את ג'קי לוי, הדור שלא האמין באפשרות קיומם של מתנחלים מהלב הפועם של המרכז.