אז מה, יוצאים לטראק בטרויה?

1. היוכל אלכס אפשטיין לחשוף את מי מהכותבים הישראלים היה לוקח איתו למסע איליאדי חדש לטרויה?
תשובה: אלונה קמחי, דן צלקה, אורלי קסטל בלום, אתגר קרת, דויד גרוסמן ועוד היד נטויה.

2. היוכל אלכס אפשטיין להבהיר את מי מאושיות הסצנה הספרותית המקומית היה בכלל מעדיף להשאיר שם?
תשובה: לא, לא אוכל. הרשימה שאתה מבקש כאן ארוכה יותר מרשימת הספינות ב"איליאדה"...

3. היוכל אלכס אפשטיין להתוודות האם כתיבה אסקפיסטית היא הסם המועדף עליו?
תשובה: אין כיום חיה כזאת, "כתיבה אסקפיסטית", בדיוק כמו שלא יכולה להיות היום "כתיבה פוסט-מודרנית". אבל זה ויכוח ישן, ואף פעם לא נצליח לשכנע זה את זה.

4. האם "האל המנלכולי", שם ספרו החדש שבכתובים, רומז שאלכס אפשטיין באמת ובתמים מאמין בקיומו של האל?
תשובה: מאמין, אבל באיזה אל? להלן דוגמה מתוך הרומן שבכתובים, "האל המלנכולי":

"כשהיה ילד, ערך האל ניסויים רבים. יום אחד, בפעם הראשונה בחייו, הכניס את כף ידו אל תוך מי אגם. המים קיבלו את ידו בשלווה כזו, שהוא החליט לחזור אל גדת האגם גם למחרת. כך זה נמשך חודש. בוקר אחד, בדיוק כמו שאפשר היה לצפות, הופיעו בפרק ידו של האל סימנים זהובים של חלודה".

5. כסופר יליד פטרבורג, האם נכון יהיה למקם את אלכס אפשטיין לצידו של גוגול, או דווקא של דוסטוייבסקי, במלחמת טייקוני הפרוזה הנודעת?
תשובה: אם הייתי רואי וולמן, הייתי עונה: "גוגול. בשל אלף ואחת סיבות. אחת מהן היא החלק השני של 'הנפשות המתות'".

6. וכסופר לענייני מכבי ת"א יליד פטרבורג, היוכל אלכס אפשטיין לשחזר האם שמח או נעצב ב-77' כשצסק"א אכלה אותה?
תשובה: בשנת 77', בגיל שש, לא ראיתי אפילו משחק כדורסל אחד. אבל אם הייתי רואה את המשחק המיתולוגי נגד צסק"א, אין ספק שהייתי עולז פעמיים. פעם אחת כסופר עתידי לענייני מכבי ת"א, על ניצחונה של מכבי ופעם שנייה כיליד סנט-פטרסבורג, על תבוסתה הניצחת של קבוצה מוסקבאית.


7. לקראת סיום, היוכל אלכס אפשטיין לספק את פרשנותו לסו קולד "מצב הספרות"?
תשובה אסקפיסטית: כיוון שאני בטוח שאתה מודאג עד מאוד מירידת מיפלס הכנרת, הרשה לי, רואי, לעודד אותך. ככל שקו המים נסוג, כך מתגלה שבתוך הקרקעית שקועים אוצרות רבים (הסירה של ישו הדייג, מיג סורי, המעדר של א.ד גורדון ולך תדע מה עוד, הייתכן, רואי, שניחשת מראש שכך אענה ומשום כך התחלת את שאלתך השמינית עם המילים "ובתוך כל הבלגן?"…)

8. ובתוך כל הבלגן הזה, היוכל אלכס אפשטיין להצביע על ספר עברי אחד יחיד ומיוחד שאהב השנה?
תשובה: "לוסי" מאת רועי רוזן.

9. היוכל אלכס אפשטיין למחוק את המיותר: סרוונטס / פייר מנאר?
תשובה: בצער רב וביגון קודר, אין ספק שחייבים למחוק את פייר מנאר. יש לו טעות בסיסית אחת, הוא מתנגד לפרולוג ה"ביוגרפי" של חלקו השני של "דון קיחוטה", בנימוק שכך תיכנס לספר דמות נוספת, דמות המחבר, סרוונטס. בעשותו כן, פייר מנאר מונע בעצם מדון קיחוטה שלו את העונג הגדול מכולם, העונג שבידיעה כי בשעה שנלחם בטחנות רוח וכולי, נמצא הסופר שכתב את עלילותיו, והפך אותו לגיבור ספרותי שכולם מדברים בו. לי עצמי אין ספק שבהתחלה מנאר כלל לא התכוון לוותר על הפרולוג, עד שספרן עיוור אחד מבואנוס איירס הכריחו באיומים, על מנת שהוא, פייר מנאר, לא יהפוך לגיבור ספרותי בפני עצמו, גיבור ספרותי המאפיל על יוצרו.

10. ואם כן, ורק אם כן, היוכל אלכס לעמוד במבחן המבחנים: הומרוס / אפשטיין?
תשובה: בהתאם לתשובתי לשאלה הקודמת, באודיסיאה שלי, אודיסאוס פוגש את הומרוס. אודיסאוס שלי, אם כך, יודע שהוא גיבור ספרותי. כיוון שרצה הגורל והוא פגש את הומרוס ולא את אפשטיין, אין ספק שבבחירה אפשטיין/הומרוס, יש להעדיף את מי שמתקרא באחד מסיפוריו הקצרים של גבריאל גארסיה מארקס בשם הכל כך נכון: "הומרוס המלך!"