יויו אכס מכינה

כל העונה הזאת פשוט לא מספיק מעניינת, והבילד-אפ לקראת פענוח התעלומה הממרחית "מי ירה בתמרה וייס (וקרין קורן, אבל למי אכפת ממנה)" היה כמעט חסר ערך. במהלך הפרקים, מועמדים רבים ירדו מרשימת החשודים – חלקם נמחקו עוד בסיום העונה השלישית, כי פשוט לא היה סיכוי להפליל אותם. דובה - כי היה בקומה, נינט - כי זה השיר שלה, רני - כי היה על הבמה בעת האינסידנט, לילי - מכיוון שכיוונו אליה בפרק שלפני, טל - כי הוא מהטובים, וכל השאר סתם לא מספיק מעניינים.

לכן, לא מפתיע שיויו הוא המתנקש. על כך העידו פרצי האלימות, האידיוטיזם והמניע – קרין היחידה שידעה על בקשתו של דובה שיויו לא יהיה רמטכ"ל – קרדיט וריספקט לאלעד יקירי מהפיצוציה, שעלה על זה אחרי הפרק הראשון. אבל מי שלא הבין שרא"ל ברקת הוא הרוצח כבר אחרי שלושה פרקי "השיר שלנו 4", ראוי לו שיאשפז עצמו במיטה באיכילוב (אולי ליד שוקי סטאר) שכן יש חשש שהוא סובל מקצר חשמלי במוחו.

ובכן, מי הוא יותם ברקת? יויו הוא הגבר הטיפוסי. קשה לו לעמוד בפני פיתויים אך הוא מנצל עד תום את עמדת התמים/רגיש שאובד בין העיניים הירוקות של נינה למדים ירוקים של קרינה. הוא מלא אהבה ויודע להעניק, אבל בקלות נופל לבורות של חוסר שליטה עצמית, תסביכי אגו ואפילו אלימות רכה (ראיתם איך הוא חופן בעצבנות את ידיה של נינט בכל פעם שהיא מפנה לו גב?). כמו אנטיגונה בכבודה ובעצמה, הוא מייצג קיצוניות כדי להמחיש את חולשות המין האנושי כולו – ואולי לא המין האנושי – אלא המין הגברי.

כי במשוואת הרצח קיימים עוד שלושה פקטורים: קרין, נינט ותמרה. ואם יויו מייצג את הגבר הממוצע, אך החוטא - קרין היא הבחורה הרעה שקיימת בכולנו. בכל אחת יש קרין קורן קטנה, ושקרנית מי שתגיד אחרת. קרין עושה את מה שאנחנו אפילו לא מעזות לספר עליו לחברות הכי טובות. אין לה אף אחד, אז היא לא דופקת חשבון. במערך המרובע של כל הנוגעים בדבר, היא יושבת טוב לצידו של ברקת, על ספסל הנאשמים, החוטאים, הרעים. אבל בניגוד ליותם, איתו אפשר היה להזדהות העונה- כבר דנו בעמדת הנער התם והמאוהב – קרין קורן היא ללא ספק המרשעת המלוכלכת, כזו שאי אפשר לסבול בשום צורה.

מאזני המדונה והזונה העתיקים לא נפקדים מ"השיר שלנו 4". נינט ותמרה הן, כמובן, הטובות והמיטיבות, המלאכיות (תמרה חזרה למוטב מהר מהצפוי) – שאין בהן טיפת טומאה – ואלו שאסור לפגוע בהן. קרין מייצגת את האישה הרעה – זו שמגיע לה בדין מוות בייסורים (כמו שהתבטאו כמה מהדמויות במהלך העונה) - היא מענה, מאהבת פתיינית, הורסת משפחות, חסרת מעצורים, מקור לתחלואי הלהקה – מישהי שהיעלמותה מהסט תהיה מבורכת. יש כל כך הרבה סיבות לפגוע בקרין, שהמעשה של יויו פתאום לא נראה כל כך נורא – הגבר, במובן מסוים, אמנם אשם, אבל המעשה הנורא שעשה הוא מוצדק. אחרי הכל, אם הוא היה מצליח במעשה הרצח – מערכת היחסים שלו עם נינט הייתה מתנהלת על מי מנוחות ולא סובלת ממפגעי קורן – ומה שטוב לנינה (טייב) טוב לצופים.

לבד מכך – שימו לב לאנשים שנמצאים במשוואה בצד של "הרעים" – שני האנשים שהכי מזוהים עם כוחות הביטחון בסדרה. המתנחלים (הראל ואחיו) וההומואים (טל ששון, אברי ז'טה ושוקי סטאר) נוקו מאשמה עוד לפני שתמרה התעוררה מהקומה – שכן כותבי הסדרה לא היו מסתבכים עם האשמת מגזר שלם בכוונות לרצח. הרי אנחנו ליברליים (וגם פוליטקלי קורקט) ולא נהין להומו רוצח, ומתנחלים באופן כללי מלאים רק במחשבות טובות ("אנחנו אנשים מאמינים" אמר עותניאל). אבל בכירים בצה"ל – הם מושחתים, זונות בני זונות, כוחניים, מרושעים, ובכלל – הציבור אוהב לשנוא אותם. הם המגזר היחידי שאפשר להפליל בנוחות, אחרי ראשי ממשלה ושרים, ולצאת מזה עם רייטינג גבוה.