אלון אבוטבול יצר סרט על לובה אליאב

נמצא במגעים עם אחת מהזכייניות לשידור "האידיאליסט" בטלוויזיה. על התהליך הוא מספר: "זה היה יותר קשה אפילו מ'רוקדים עם כוכבים'" הוא מספר

דפנה ארד

אלון אבוטבול הוא מולטי טאלנט אמיתי. גם שחקן מוצלח ועסוק, גם יוצר סרטים, גם אב לארבעה ילדים וגם רקדן מתלמד (בתוכנית 'רוקדים עם כוכבים'). עם כל הכובעים האלה, אין פלא שלקח לו חמש שנים לסיים ליצור סרט על הפוליטיקאי לובה אליאב.

זוכה פרס ישראל, [[אריה 'לובה' אליאב]] כיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י ומפלגת העבודה החל משנות ה-60, ואף התמודד לכנסת ברשימה עצמאית, ולא עבר את אחוז החסימה. ספרו "ארץ הצבי" שיצא בשנת 1972, בו הוא מגולל את רעיונותיו על השלום עם הערבים והחברה הישראלית, זכה להצלחה רבה בישראל ובעולם.

הקשר בין אבוטבול לאליאב נמשך שנים רבות. בנו של אליאב הוא חבר טוב של אבוטבול עוד מהתיכון. אבוטבול עבד במטה הבחירות של אליאב בשנת 1984. "רציתי לעשות סרט אישי על דמות חיובית, ועל דור שאפשר לומר שהוא בימיו האחרונים, על אדם שהיה שם, בכל הצמתים החשובים של ההסטוריה. ומתישהו, אחרי מלחמת ששת הימים הוא ויתר על המעמד הבכיר שלו במפלגת העבודה לטובת עמדה שהיא אולי העמדה השולטת היום, של הבנה של שתי מדינות לשני עמים."

"במסע עם לובה ההיסטוריה הוטחה בפני"

זהו לא סרטו הראשון של אלון אבוטבול, שביים בשנת 1999 סרט בשם 'צלצולי פעמונים' על אהובה עוזרי. "עשיתי את שני הסרטים מאותם המניעים - אלה אנשים שלכאורה היה להם מקום בעולמי מאוד נכבד, אבל בציבוריות ובהוויה הישראלית לא ראיתי אותם. במסע עם לובה ההיסטוריה הוטחה בפני וזה היה אתגר רציני שכלל שנה וחצי של צילומים בארץ ובעולם, אליהם נסענו יחד, דבר שהוליד מאה שעות של חומר גלם."

מפיק הסרט היה ונשאר דורון צברי, אך אבוטבול החליף חמישה עורכים בדרך לתוצר המוגמר, ובכלליות לא היה לו קל: "היו ים קשיים בדרך. זה היה יותר קשה אפילו מ'[[רוקדים עם כוכבים]]'. הייתי צריך לשלב אותו יחד עם פרנסה, חיים, וסרטים. היה לי נורא קשה במובן הזה שאמרתי לעצמי שאני חייב להצליח לעשות את זה, אחרת מה אני שווה? כזה אני ביני לביני."

באיזשהו שלב הוא בחר עורך שגר ממש בסמוך לסח'נה, והפלאפון שלו נשטף בנהר. וזאת לא הצרה הכי גדולה שלו. " היה לי מזל גדול שהיה לי גם כמה אנשים פרטיים שתרמו לי כסף, כי צילמתי ביימתי והקלטתי לבד. כשהתחלתי אותו חשבתי שכל בן אדם עם מצלמה יכול להפיק סרט בבית. למזלי מתישהו רשות השידור תמכה בפיתוח שלו. מזלי הגדול היה שדורון צברי האמין בי.

"גם כשהייתי על רצפת חדר העריכה הוא גירד אותי ממנה, הרים אותי, נלחם איתי ותמך בי. עברתי תהליך מדהים, וכמובן אני חייב להודות לאישה שלי שבלעדיה לא היתי מצליח."

את הסרט הוא לא מגדיר כדוקומנטרי. "על לובה רציתי לכתוב שיר, בקולנוע." הוא מספר. לא שיר הלל, שיר אהבה. אפשר לומר. רציתי לעשות סרט שיהיה מצד אחד סיפור אהבה ומצד שני חשבון עם דור, אבל לא טלוויזיה חוקרת, זו לא העמדה שלי. סרט בגובה העינים, שיהיה קרוב מאוד בשפה שלו למי שאני."

הסרט ישודר באחת מהזכייניות של הרשות השניה. "יש מגעים עם אחת מהן, אבל שום דבר לא סגור."

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully