ו?ה?ש???ת?י??ה כ?ד??ת, א?ין א?נ?ס
"סליחה, אפשר תפריט?". בפעם הרביעית. לא, השלישית. קיבינימט, זה הדלק.
"אה, לא שמו לכם?", אומרת באדישות מקפיאה, פניה נמסות מטפטפות אל תוך הגלובליזציה המקוממת של דדיה הליברליים.
פעם ראשונה בתל אביב. מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם ואני עברתי את אמסטרדם, סידני וניו-יורק. ושתיתי באוטו טו מאץ' פאקינג וודקה תפוזים לפני שנכנסתי.
"מצטערת", אומרת, שוכחת את הגוף הראשון.
"Happy Hour שמח", מברכת אותי ההיא עם העיניים. סתומה.
השניים שמשפשפים בפינה בטוח הומואים. איזה אלף בחורות והם חופרים לעצמם לעומק. על אלכוהול אני לא מצליח לזיין. יאללה, אני הולך הביתה. שונא הומואים.
*** ו?י??ק?צ?ף ה?מ??ל?ך? מ?א?ד, ו?ח?מ?תו? ב??ע?ר?ה בו?
עכשיו היא מדברת. פעם ראשונה בתל אביב וזהו, נפתחנו. מה אמרת? רוצה מכות? תביא מכות אם יש לך אומץ, יא בן של זונה. יותר מדי. אף אחד לא אומר על אמא שלי זונה. מעיף כיסא, מקמץ אגרוף, כתף, כתף כתף. פותח את הכף יד. פלאק. צד שני. פלאק. תעופי לי מהבית! אמרתי...
*** ו?ה?נ??ע?ר?ה, א?ש??ר ת??יט?ב ב??ע?ינ?י ה?מ??ל?ך?--ת??מ?ל?ך?, ת??ח?ת ו?ש??ת??י
מוסא, אני רוצה חדשה. מה רוצה? אני צריך חדשה. כמו רכב חלופי כשהאוטו שלך תקוע במוסך אחרי תאונה, ככה אני צריך מישהי חדשה. במיידי. אז יש לך או אין לך? עזוב אותך, מוסא, לא משהו רציני, מז דיי נת. אני יכניס אותך שותף.
*** ו?י??א?ה?ב ה?מ??ל?ך? א?ת-א?ס?ת??ר מ?כ??ל-ה?נ??ש??ים, ו?ת??ש???א-ח?ן ו?ח?ס?ד ל?פ?נ?יו מ?כ??ל-ה?ב??תו?לו?ת
"וואלה, יש לך אחלה ריח, איזה בושם?". פעמיים אמרתי לה מאז שנפגשנו. היא דלוקה עליי פחד. כל הזמן פותחת ת'רגליים. נמרה. ההורים שלה מתו בתאונה לפני שנתיים.
אני אומר לה "רוצה להתחתן?" והיא לא בקטע. צ'מעי נשמה, יש לי כסף, יש אהבה, חולה עלייך. בואי אלי שישי, אמ'שלי עושה שניצלים טריים.
*** א?ין א?ס?ת??ר, מ?ג??ד?ת מו?ל?ד?ת??ה? ו?א?ת-ע?מ??ה?
מה יש לה זאתי.
*** ק?צ?ף ב??ג?ת?ן ו?ת?ר?ש? ש??נ?י-ס?ר?יס?י ה?מ??ל?ך?, מ?ש???מ?ר?י ה?ס??ף, ו?י?ב?ק?ש?ו? ל?ש??ל?ח? י?ד, ב??מ??ל?ך? א?ח?ש??ו?ר?ש?
"אני רוצה שתכיר את דוד שלי".
"אהלן, מוטי, שמעתי עליך מאתי רק דברים טובים". שקרן. כל הדתיים שקרנים.
"שמע, אח שלי". אני מריח כשמתחנפים אלי וזה בא לי לא טוב. אבל אתי התחננה שנדבר אליו יפה. "שומע? אני עובד ב'אינטל'. השותפים שלך באו עם פחיות אתמול בצהרים וסיפרו לכולם שהם מתכוונים לעבוד מול המנהל האדמינסטרטיבי שלנו רק שניהם. אולי תבדוק את זה? שלא ידפקו אותך".
זה יכול לעצבן, אנשים שבאים אליך בקטע שלילי ומלכלכים על חברים שלך. אתי תביאי עראק. נו, תביאי מהמזנון. לא, לא שתיתי היום. נו, אתי! יא אללה, אישה!
*** ו?ה?מ?ן נ?פ?ל ע?ל-ה?מ??ט??ה א?ש??ר א?ס?ת??ר ע?ל?יה?
אני הולך לפאב להביא עראק. מוסא צריך לבוא כבר. תפתחי לו.
"נשמה, תפתחי לו, מוסא זה אח. סאלאמאת".
"אין עראק. נגמר", אומרת באדישות מקפיאה, פניה נמסות מטפטפות אל תוך הגלובליזציה המקוממת של דדיה הליברליים.
אני מסתכל עליה. רואה את עצמי מעלה לה את השמלה. סיבוב קצר והביתה.
עליוניתה מוסרת הצידה, קבקביה דוממים, אחד הפוך והשני ניצב על חלקה הימני של הסוליה. גונחת בלי גוף ראשון, בלי גוף, ניתזת בוץ על הרצפה, נאנקת עדינות. גו גו גו מרת. בלי גוף ראשון.
כמה עראק. אתי במיטה שלנו. מוסא נשען על מרפק במרחק-לא-מרחק ממנה. מוסא עושה פרצוף של. מזלם שלא שתיתי עראק.
*** כ??כ?ה י?ע?ש??ה ל?א?יש? א?ש??ר ה?מ??ל?ך? ח?פ?ץ ב??יק?רו?
אין חברים בעולם הזה, כולם זונות. חבר זה כן קיר. הוא קיר בין האינטימיות שלך עם עצמך לבין המסתורין שאתה חולק עם העולם. הוא פרפורי גסיסה, אי-ודאות, שירת ברבור. הוא דופק וזורק. החבר הוא האישה החדשה.שימות המנ-מניאק. שימותו החברים. חוץ ממוטי.
"מוטי, רוצה להיכנס שותף?".
"לא, אבל אני אשמח לסיבוב על ה-BMW".
"כוס אמק ערס, מוטי. סבבה, אבל דיר באלאק על הג'אנטים, קניתי יקר".
*** ו?מ?ה-ב??ק??ש??ת?ך? ע?ד-ח?צ?י ה?מ??ל?כו?ת, ו?ת?ע?ש?
"אתי, את באה להתחתן?", אני חצי-אומר.
"יאללה, למה לא?".
.
פיני אסקל, בן בלי גיל, הוא עורך וואלה! סלבס, מבקר הטלוויזיה של וואלה! תרבות ומחבר סיפורים קצרים.