טריילר פארק ואחותך הצולעת

היחס שלי כלפי ג'ים קארי הוא אמביוולנטי. מצד אחד, קשה שלא להעריך את היכולות שלו כשחקן קומי. פעמים רבות מדי הביצוע של הסרטים כושל. על הבמאי ג'ואל שומאכר בכלל אין מה לדבר. לדיראון עולם יזכרו לו סרטי באטמן המביכים ואני מקווה שיום אחד הוא יטרף בידי עטלף. והנה, מופיע לפנינו טריילר חדש לסרט של שומאכר ובכיכובו של קארי, "המספר 23".

בטריילר, קארי הוא אדם שהופך אובססיבי ופרנואידי בעקבות קריאת ספר, בו נטען כי המספר 23 הוא מספר טיפולוגי, שכל מאורע חשוב שמתרחש בעולנו נוסב סביב המספר המקולל. בניסיון להבין האם המספר הוא טוב או רע, מתחיל קארי לאבד אחיזה במציאות.

הטריילר מתקדם בצורה ליניארית ברורה למדי: אקספוזיציה ובה קארי נתקל בספר המדובר, הפיכתו אט אט לאובססיבי, ולבסוף - סימן שאלה לגבי העתיד. הכתוביות המלוות מטופשות ("כל תבנית מכילה מסר וכל מסר מכיל גורל") ונשמעות כמו כותרות מהעיתון "קבלה לעם". הטיעונים לכאורה, שכל מיני אירועים (כמו הפיצוץ בבניין באוקלהומה והשעה בה הפילו את הפצצה על הירושימה) מתקשרים למספר 23 – הם טיעונים תלושים ומזכירים לי את ההוכחות החותכות של הבאבא-בובה.

אחרי הצפייה בטריילר, מומלץ לראות את הפרודיה על הטריילר מיוטיוב כדי להבין את הגיחוך. הדבר האלוהי היחיד במספר 23 הוא הוד אווירותו מייקל ג'ורדן.

ציון טריילר: 23

קהל יעד: ילדי כאפות.

למרות שהאוסקר הוא כבר שלג דאשתקד, ממשיכים האולפנים להוציא שאריות סרטים עם יומרות. כזה הוא "Peaceful Warrior" שנשמע יותר כמו שם של סרט סמוראים מאשר דרמת-ההתגברות שהוא. סקוט משלוביץ - שהיה " Scotty Doesn't Know” בקומדיית הקיץ "יורוטריפ" ומזכיר שני עלי נענע את רן דנקר – משחק את דן מילמן, בחור שהכל הולך לו בחיים – ספורטאי מחונן, תלמיד מצטיין, זיין על ובטח גם מנגן כינור. לצערנו, הוא נפגע בתאונת דרכים, בעקבותיה הוא צריך ללמוד ללכת מחדש ולהשיב, בעזרת הרבה אמונה ופיזיותרפיה, את החיים האבודים שלו. ניק נולטה משמש למילמן כמנטור, אשר בתחילה זוכה ליחס עוין אך אט-אט הם הופך לחברו הטוב.

למרות שנולטה נראה כמו טייפקאסט מושלם, הוא מקבל מעט זמן מסך בטריילר, והתייחסות שטחית לדמותו. הדגש על כך שהסרט מבוסס על רב-המכר "Way of the Peaceful Warrior" הוא מוצדק - ואולי נקודת האור הכמעט-יחידה של הטריילר, שערוך בצורה קלישאתית ולעתים נראה כמו סאטירה על סרטי התגברות. נקודת האור השניה הוא הפסקול שמכיל את "Breathe Me " של המופלא של "Sia".

ציון טריילר: כל הקלישאות מרוכזות בטריילר אחד.

קהל יעד: מעריצות השיר שלנו.

עד לא מזמן חיבבתי את סקרלט ג'והנסן. כלומר שלא יובן לא נכון, אני עדיין חם עליה, אבל כמי שהחלה בתור אייקון אינדי איכותי שעשה את המעבר למיינסטרים, נראה לאחרונה שהיא התמסרה לחלוטין לצד האפל ולא נותר דבר מאותה בחורה איכותית. ככל שנוקפים הימים היא מתקרבת יותר ויותר אל פריס הילטון ובריטני ספירס. אם ההתחרמנות עם ג'סטין בקליפ הסקסי, או הקלטות האודיו שלה מבצעת אהבה אורלית עם אנונימי היו סממנים, השתתפותה בקומדיה הרומנטית החדשה "The Nanny Diaries" סותם את הגולל. היא פרחה.

בגדול, הסרט הלא-חדשני-בעליל מספר את סיפורה של אופר בניו-יורק שעובדת תחת בוסית מהגהנום (לורה ליני) ושומרת על ילדה המפונק עד אימה – ומנהלת סיפור אהבה עם השכן העשיר שאמור להיות לכאורה בלתי מושג. הטריילר הארוך מדי, הפסקול הצפוי ("(You Drive Me Crazy" של הקניבלים הצעירים והנאים) והאכזבה העמוקה מסקארלט עושים לי ליחה בגרון. למען ההגינות אני חייב לציין שכברונטית, סקארלט נראית אפילו יפה יותר.

ציון טריילר: עדיף יומני הנסיכה.

קהל יעד: נשים עם פלאפון ורוד.