גבר בקו?מה, רוצח אנאלי, מאצ'ו בוגדני ולוזר אלו הם הגברים של "עקרות בית נואשות", גירסת ה-3.0. העונה השלישית, שמגיעה אחרי נפילת המתח של העונה השניה והמאכזבת, אמורה להמציא מחדש את גלגל הכל-אמריקנה כדי לחזור הביתה בשלום ובאומרי "הביתה" אני מתכוונת לדרך המבריקה והסובטילית שבה העונה הראשונה קרעה לגזרים את אידיאל חיי האשה בפרברים האמריקאים. דרך שנזנחה בעונה השניה לטובת טוויסטים טלנובליים ורומנים רומנטיים. אופרת סבון עם תסריט טוב, תו לא.
אם לשפוט לפי פרק הפתיחה, יש מצב שהיומרה הזו תצליח. כלומר, אם נסיט רגע את המבט מהנשים שמובילות את ה"נואשות", נגלה שורה של מודלים גבריים מחורבנים למדי, ללא נקודת אור אחת. אסכם זאת כך: הגבר הכי מוצלח בסדרה שרוי בתרדמת בת חצי שנה. נכון, יש כאן מן האפקט הקרין-קורני, וקו?מה זה בהחלט כיוון עלילתי שיאה יותר לטלנובלה, ורצוי מוזיקלית, אלא שאם בוחנים את העניין בפרספקטיבה שכוללת את שאר המודלים הגבריים בסביבה של וויסטיריה ליין, מדובר בחתיכת חתרנות מבורכת. כלום אין לגבר האמריקאי הלבן מהמעמד הבינוני-גבוה שום דבר להציע מלבד אורגזמה? שאלה טובה. עושה רושם שהיא תמשיך להסתובב שם כמה פרקים טובים, בין בגידות בחיי נישואין לניסיונות פתטיים להגשמה עצמית.
ה"נואשות" עצמן לא זוכות לנפתולי עלילה ואישיות מבריקים במיוחד, אבל למי אכפת מהן כשיש גבריו?ת קורסת אול אובר דה פלייס. סוזן, זוגתו של מייק הווגיטטיבי, מפלרטטת עם גבר שאשתו אף היא בתרדמת; גבריאל ממשיכה לנהל מערכת יחסים פתטית עם קרלוס שלה, הגם שזו מערכת יחסים שמורכבת מהשפלות קטנות של חיי היום יום; לינט תומכת ברצונו של טום לחפש את עצמו, ממשיכה לפרנס אותו, ומוכנה לפתוח את התא המשפחתי שלהם לטובת בתו הלא חוקית; וברי הו, גולת הכותרת קושרת את חייה עם אורסון הודג', טיפוס אנאלי וחלקלק שחיסל את אשתו הקודמת וחמק מאשמה.
וויסטריה פיקס
דווקא הדמות החדשה, הודג', בגילומו של קייל מקלכלן, מצביעה על היומרות של יוצרי "נואשות". מקלכלן צבר בשנים האחרונות כמה שעות מסך מוצלחות כגבר האמיד האולטימטיבי אריסטוקרטי, מעודן האוצר איזשהו סוד אפלולי. אם ב"סקס והעיר הגדולה" הוא נחשף כאימפוטנט מינית ורגשית, הרי שכאן הוא רוכב על גל יותר קיצוני וקשה. למעשה, נדמה שהוא משחזר את הדמויות שגילם בסרטים הפרוורטיים של דיוויד לינץ', הבמאי המבריק והאקסצנטרי, שהתעסק באובססיביות בגבריות מסוכסכת, מסורסת, אלימה וסוטה. לינץ' היה זה שליהק את מקלכלן לתפקיד הבחור הכל אמריקאי בסרטיו. ומי שהיה בחור תמים באייטיז, שנופל ברשתה של מיניות אפלה וסדיסטית ב"קטיפה כחולה", חוזר בשנות האלפיים כבורגני חלקלק ורצחני; מי שהיה הסוכן קופר ב"טווין פיקס", שחצה לאיזה איזור דמדומים פרוורטי, שב כעת כחבר מכובד בקהילה שגם יודע לנקות היטב כוסות. בכל זאת, שנות האלפיים.
אותו הודג' מצליח להביא את ברי לאורגזמה הראשונה בחייה, תוך כנראה שאי אפשר בלי הרצת דאחקות על חשבון רפובליקנים. לא נורא, לפעמים המובן מאליו באמת צריך להיות שם כדי שהעניינים יתקתקו. ועושה רושם שהם אכן מתקתקים כמו שצריך, יחסית לפרק פתיחה. רק שיעיפו את סוזן וכל המישמש הרומנטי הזול שאופף אותה, זו כבר חצי מהדרך להשבת עטרה ליושנה. יותר מזה קצת מוגזם לבקש בשלב זה של מערכת היחסים. ממילא היוצרים חתמו על הארכת החוזה לעשיית הסדרה עד ל-2011, כך שיש זמן.
"עקרות בית נואשות", יס סטארז 1, ימי ראשון ב-21:45