אמא ש'ך הולכת על הצד הפראי

שני סרטי רוק ישודרו החודש בערוץ 8. הראשון, שישודר הערב (ראשון), הוא "קליפורניה חולמת: האמהות והאבות". הסרט יצא לפני שנתיים, הופק לכבוד חגיגות ה- 40 לצאת האלבום הראשון של הלהקה, ומריח כמו לשון שהייתה תקועה בתחת של מאמא קאס מאז מותה ב-74'.

המאמאז אנד פאפאז (בעצם the mamas & the papas, אבל נקצר) היו ארבעה: כותב שירים גבוה ומוכשר (ג'ון פיליפס), זמר בעל קול טנור משגע (דני דוהרטי), זמרת שמנה בעלת ריאות מרשימות (מאמא קאס) וילדת פרחים יפהפיה (מישל פיליפס). הם יצאו מתוך סצינת הפולק של תחילת הסיקסטיז והמציאו את עצמם מחדש כלהקת סאנשיין פופ מלאת הרמוניות ואופטימיות קוסמית.

למי שאוהב את המוזיקה של המאמאז אנד פאפאז מכיל הסרט פוטג' נחמד, הלקוח בעיקר מתכניות טלוויזיה. הסרט מכיל גם ראיונות עם דני דוהרטי ומישל פיליפס (שני חברי הלהקה שעדיין היו בחיים בזמן הצילומים), עם המפיק לו אדלר, ג'ון סבסטיאן מה-Lovin’ Spoonful, וקטעי ארכיון עם ג'ון פיליפס שמת ב-2001, אבל לאף אחד מהם אין שום דבר ממש מעניין להגיד.

המאמאז אנד פאפאז כתבו שירי פופ יפים ומצליחים, אבל הדבר הכי מעניין בהם זה הפן הרכילותי. למרבה הצער הסרט לא ממש נכנס לזה. יש איזכור קצר על הבגידה של מישל בבעלה, ג'ון, עם חבר הלהקה דני, אבל לא מדברים על זה שמאמא קאס הייתה מאוהבת בדני, שמישל התנחמה בזרועותיו של ג'ין קלארק מה-Byrds, שהלהקה החליפה את מישל לזמן מה בג'יל גיבסון, חברתו של המפיק לו אדלר, וכל יתר מיתולוגיית הסיקסטיז הזו. כדי להתחיל להבין מה קרה שם באמת צריך לעשות השלמות רציניות. אפילו מילות השיר “Creeque Alley” מספרות יותר על ההיסטוריה של המאמאז אנד פאפאז מאשר הסרט הזה.

הדבר הכי מקומם ב"קליפורניה חולמת: האמהות והאבות" הוא שבזמן שפיליפס מדברת על האהבה בינה לבין מאמא קאס ועל כמה שכולם אהבו את כולם, אפשר לחוש את השקר הגדול. למרבה המזל לא הכל היפי-שיט צבוע, וגם בסיקסטיז הייתה לזה אלטרנטיבה. אם בצד אחד של המתרס עמדו המאמאז אנד פאפאז בבגדיהם הפרחוניים וההרמוניות המתוקות, בצד השני היה את הבגדים השחורים, משקפי השמש והמוזיקה הנסיונית, הצינית והמחוספסת של הוולווט אנדרגראונד.

המאמאז אנד פאפאז אמנם הוקמו בניו יורק, אבל נולדו מחדש בשמש הקליפורנית, ואת ההבדל המהותי בין הסצינות של החוף המערבי והחוף המזרחי בסיקסטיז אפשר לחוש גם בהבדל בין הסרט על המאמאז אנד פאפאז לזה על לו ריד. בסוף החודש, ב-29 במרץ, ישודר באותו ערוץ הסרט “Lou Reed: Rock and Roll Heart”, שנקרא על שם אלבום הסולו השביעי שלו. זהו סרט ממש לא חדש - נוצר ב-98' - אבל לכל מי שלא ראה אותו עד כה, מאוד מומלץ לצפות בו עכשיו.

גם הסרט על לו ריד הוא מהז'אנר המתלקק והחנפני וגם הוא לא סרט רכילותי, אבל הניתוח המעמיק שהוא עושה לעשייה של ריד, לפרסונה שלו ולחשיבות של שניהם בקונטקסט רחב יותר, דואגים לכך שתצא מהצפייה מסופק. אחרי שפיליפ גלאס מדבר על ריד מבחינה מוזיקלית, פטי סמית מנתחת אותו טקסטואלית, מורין טאקר וג'ון קייל מעלים זכרונות ותרסטון מור מסוניק יות מדבר עליו במונחים תדמיתיים, אי אפשר שלא לצאת מרוצים. הסרט כולל שורה ארוכה של מרואיינים מעניינים, ובין הראיונות ערוכים קטעי ארכיון וצילומים אווירתיים שמעניקים את התחושה שזכית לבקר בפקטורי של אנדי וורהול, לפטפט עם הדראג קווינז המפורסמות מ”Walk on the Wild Side” ו-Max’s Kansas City ולהציץ לתוך כל יתר העולמות עליהם כתב ריד בשיריו.

אנדי וורהול לימד את לו ריד הצעיר את חשיבותה של חריצות. בזכותו התמיד ריד בעבודתו וכל צומת יצירתית בחייו השפיעה על עולם הפופ בצורה מהותית. אם לו ריד, כחלק מהוולווט אנדרגראונד, הוא אבי הPאנק והמוזיקה האלטרנטיבית, הרי שבקריירת הסולו שלו הוא הוליד את הגלאם-רוק. "הוא העניק לנו את הסביבה לחזון התיאטרלי שלנו", ניסח זאת דיויד בואי בסרט. "הוא סיפק לנו את הרחוב ואת הנוף ואנחנו איכלסנו אותם". מאוחר יותר, באלבומו המסטולי “Metal Machine Music” מ-75', הוא גם הוליד את הנויז.

"לב הרוקנרול" ממקם את לו ריד כחולייה רבת חשיבות בהתפתחות התרבות המערבית מאז שנות ה-60. הציטוטים המובאים בהתחלה – "הוא הנשמה של אמריקה האורבנית מהסיקסטיז ועד היום" ו"לו ריד הביא את הרוקנרול אל האוונגרד" – מקבלים כיסוי בהמשך הסרט, שעושה פינגפונג בין הדמויות שהשפיעו על ריד (רובן ככולן מעולם הספרות והשירה) לדמויות שריד השפיע עליהן (החל מאמני הגל הראשון של הPאנק האמריקאי שצמח במועדון ה-CBGBs ועד לאמנים עכשוויים). בין אם אתם אוהבים את לו ריד או לא – מאז הוולווט אנדרגראונד אני אישית לא מתה עליו – הסרט הזה גורם לך להכיר בחשיבותו, ואולי אפילו לסלוח לו על תקופת תספורת האוחנה המתולתלת.


"קליפורניה חולמת: האמהות והאבות". ישודר ביום ראשון, 11.3 בשעה 22:50 בערוץ 8 (הוט).
"לו ריד: לב הרוקנרול". ישודר ביום חמישי, 29.3 בשעה 23:05 בערוץ 8.