אפשרות של אי

השבוע שוב עלה הרעיון להקים אי מול חופי תל-אביב, כאילו שאי באמת חייב להיות מוקף במים מלוחים ומדוזות כדי להיות אי. לא חסרים פה כבר כמה שרשרות של איים ותיקים, כמו האי הקטן של תל-אביב, האיים הפיצפונים של האלפיון העליון והאיים של שכונות מצוקה. למעשה, מדינת ישראל כולה נתפשת כאי: אי של דמוקרטיה בין מדינות דיקטטוריות, אי בין מדינות ערב ואפילו אי של ציביליזציה (מערבית כמובן). אז מי צריך עוד אי? או, בעצם, מה יהיה ייחודו של האי החדש?

איני נגד איים, ואיני פריק של איכות הסביבה שמגן על כל מדוזה מצויה. איים מלאכותיים ששימשו להקמת ערים ומצודות ידועים עוד משחר ההיסטוריה האנושית, וגם כיום הם נבנים במרץ בעקבות התפתחות הטכנולוגיה. איים כבר מזמן אינם רק שמורות טבע לשחפים ולצבים, אלא מהווים אלטרנטיבת מגורים לבני אדם בעולם צפוף שמחפש פתרונות.

עלויות הבנייה של אי מול חופי תל-אביב לא נראות כדאיות גם אחרי הזינוק האחרון במחירי הנדל"ן, היות ואיים נהוג לבנות במפרצים שקטים, בשפך נהרות או על גבי ריף טבעי קיים. לצער היזמים ולידיעת הרוחצים בים, כל אלה אינם בנמצא מול חוף פרישמן או הילטון, ונהר הירקון עדיין אינו "הדסון ריבר" של ניו-יורק. כך שכל מה שנשאר כרגע הוא לדון במישור הפילוסופי- פסיכולוגי של הקמת אי - ולא במישור הממשי.

נראה שהדימוי הנכון שצריך לדבוק באי החדש והמדובר הוא לא זה של קוקוסים וערסלים וחופים בטורקיז, או איזה מיקונוס קטן – אלא יותר בכיוון של "הישרדות", כמו זה של מדינת ישראל או סדרת הריאליטי האמריקאית.

התקוות לאי הן בעצם חרדות מצפיפות האוכלוסין, שבהן מתעסקת גם "תכנית 2020" לתכנון עתידי של ישראל בשנת 2020. אלא שכאן מדובר בחרדות האלפיון העליון מהתחזיות הדמוגרפיות המאיימות לשנת 2050, המדברות על מדינה שבה יש 30% חילונים והשאר – הסיוט הנורא של האלפיון – סלחו לי שאיני פוליטיקלי קורקט - ש-ח-ו-ר-י-ם. ובמילים סטטיסטיות: חרדים, ערבים ועובדים זרים. נהיה צפוף על החוף של ארסוף עם וילות של 1,000 מ"ר על 10 דונם ל-2 אנשים, 4 כלבים ו- 10 עובדי "משק בית". לכן, האלפיון מחפש לברוח. רוצים להקים את מלכות ישראל השנייה על אי: אי של מלכים ונסיכים, של ליגת האלופות, בעוד אנחנו נמשיך לשחק במגרש חול הים הישן.

חבל שהאפשרות להקים אי לא עולה במשמעות אחרת: אי חברתי ופוליטי ולא רק אי מטמון ונדל"ן. אי שיהיה הזדמנות להפוך את מדינת ישראל כולה מאי בלב עולם ערבי עוין וחורש רע, ליבשת אחת של שלום ודו-קיום. תארו לעצמכם, שהאי היה עוזר לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים שהיא הסיבה העיקרית לדחיית כל הצעת שלום עד היום. תארו לכם שהאי המתוכנן מול חופי צפון תל-אביב היה מוזז קצת דרומה, נגיד אל מול חופי יפו. ותארו לעצמכם שיום אחד גם עזה, שהיא בית כלא אחד גדול תיבנה אי וגם תקים נמל תעופה. אפשרות של אי יכולה להיות אפשרות של מזרח תיכון חדש, שבו נבנים בשנים האחרונות איים רבים בנסיכויות הנפט, כמו בדובאי. לידיעת הנסיך עבדאללה בן עבד אל עזיז אל סעוד.