פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשניקו יפסיק לשחק

      מה הופך את העיבוד לקומיקס "גוסט ריידר" לסרט כל כך מחורבן? ניקולאס קייג' כמובן. רותם דנון עזב את לאס-וגאס

      אם הייתי חובב אמיתי של קומיקס, מהז'אנר הפנאטי, סביר להניח שבשלב זה הייתי בעיצומו של תכנון התנקשות בחייו של מרק סטיבן ג'ונסון, אחד הבמאים הגרועים שהפציעו בדור החדש בהוליווד, ושנראה כי התמחותו העיקרית היא עיבודי קומיקס מחרידים. אחרי שביים את "דרדוויל" המזעזע, וכתב את "אלקטרה" הנלעג, הוא עולה לשיאים חדשים של זוועה ב"גוסט ריידר", עיבוד נוסף לקומיקס מבית מארוול ואבי ארד, שלא יירגעו עד שלוולברין תהיה טוק-שואו בערוץ FX, וש"הפנטסטיק פור" יהפכו למחזמר בברודוויי.

      גוסט ריידר הוא ג'וני בלייז (ניקולס קייג'), אופנוען פעלולים (מסוגו של איבל קניבל), שביום מתגרה בגורל ובלילה מתגרה בשטן, לו שייכת נשמתו. ברדת החשכה הוא הופך לשלד בוער ומאיים, והטוסטוס שלו מוסיף כמה צילינדרים תוך שהוא חורך את הכרך האפל. גוסט ריידר מתעמת עם כוחות האופל, נלחם ברשע ו-So on.

      עכשיו, בהחלט יכול להיות שעם 120 מיליוני הדולרים שהושקעו בזוועתון הזה, הוא היה יכול להיות נסבל למרות היעדר האיכויות של ג'ונסון כבמאי. היעדר איכויות, במקרה הזה, זה אנדרסטייטמנט. מדובר במוצר שהתכונה העיקרית שניתן להצמיד לו היא פיגור שכלי. אבל כן, יש דינרוס, אנשי ה-CGI עשו להבות יפות, החבר'ה מההפקה הביאו שישה מסוקי בלק-הוק לסצינה מרשימה של קפיצה מעל מגרש פוטבול והאופנוע באמת מאדר-פאקר, סקסי כמעט כמו חמוקיה של רוקסן סימפסון (אווה מנדז), הדמות הנשית הפלקטית של "גוסט ריידר".

      אז מה בכל זאת מחרבן כל טיפת הנאה שתנסו ללגום מ"גוסט ריידר"? כמובן – ניקולס קייג'. לקייג' היה הכל. ייחוס, שארם, איכויות, וקומבינציה טום-הנקסית קטלנית של אוסקר על המדף וצ'קים של 20 מיליון דולר בבנק. בין "בייבי אריזונה" ו"מוכת ירח" ל"לעזוב את לאס וגאס" ו"אדפטיישן", הוא היה יכול להיות מעין יורש לג'ק ניקולסון – גברי, מגוון ועם זיק של טירוף נצחי בעיניים. אך השנים האחרונות בקריירה של קייג' נראות כמו סשן קניות בוול-מארט: המון, ללא טיפת טעם. ואם היה זה מקרה של שחקן שעושה בחירות גרועות אבל הולך איתן עד הסוף, ונותן את כולו – ניחא.

      אך קייג', במין שילוב קטלני שכמעט אינו ידוע לאדם הלבן, גם בוחר סרטים מחורבנים וגם עושה את כל מה שהוא יכול כדי לחרבן אותם יותר. רשימה חלקית: "אוצר לאומי", "מגדלי התאומים" והרע מכולם: "איש הקש". אם כבר יש נקודות אור, מדובר בהבלחות של בינוניות ולא מעבר ("אנשי המזימות", "שר המלחמה"). ב"גוסט ריידר", נאבקת דמותו של קייג' להשתחרר מהעסקה בה הוא מכר את נשמתו לשטן. האם זהו משל להוליווד ולסוכנים האיומים שמנהלים ככל הנראה את קייג'? ניתן רק לקוות שכן.