תיאטרון, נטו

במסגרת טקס פרס התיאטרון הישראלי ה-11 המתקיים היום יקבל יעקב אגמון פרס מפעל חיים. מי שפרש לפני כשנתיים מהנהלת תיאטרון "הבימה", וסוגר כמה עשורים טובים בעולם התרבות הישראלי לא מסגיר התרגשות גדולה לקראת המעמד, ומגדיר אותה כחלק מהעשייה. "תראי, לפעמים נעצרים לרגע, מברכים, וממשיכים הלאה", הוא אומר, ומוסיף "אני לא יכול להגיד שאני הופתעתי שהעניקו לי את הפרס על כל מה שעשיתי, כי אם כל מי שפוגש אותי ברחוב, שיודע על כך, אומר לי 'מגיע לך' - אז אולי הם צודקים".

-כמתבקש ממי שמקבל פרס על מפעל חיים, אתה מרגיש שזוה סיכום קריירה?

"לא, לא. למחרת היום שעזבתי את 'הבימה', חזרתי אל התיאטרונטו, ואני מתכנן בשנה הבאה את התיאטרונטו הבינלאומי, ומתכנן פסטיבל נוסף. זה לא שאני רוצה לעבוד, אני פשוט ממשיך לעשות את זה וזה לגמרי טבעי בשבילי. התאהבתי בהתמודדות עם אירועים, עם הצד האמנותי שלהם, מן הרגע הראשון, מתנועת הנוער. כבר מגיל 16 ניהלתי את הפגנות האחד במאי של כל תנועות הנוער, ואם את שואלת אותי איזו תקופה אהבתי, אז זו כנראה התקופה שהייתי בשומר הצעיר כנער. משם הכל התחיל".

-הרבה שנים חלפו מאז שהיית נער, לאיזה עולם נכנס היום נוער שחולם על הבמה?

"הנוער של היום מושפע מכל כך הרבה אמצעים דרסטיים, שצריך להיות גיבור לאומי כדי ללכת בעקבות האהבה שלהם. אני באמת באתי לתיאטרון מאהבה".

-היום עולם התיאטרון קצת נכנע לאגרסיביות הזו, וגם הוא מקבל עליו את תרבות הסלבז, לא?

"אם מייצרים גיבורי תרבות שצורתם מתעלה מעל לתוכנם, והם מצליחים - מגיע לנו העונש הזה. אנחנו הרווחנו את זה ביושר. תמיד זה היה ככה, אבל הצליחו להכניס לראש שאדם יכול לקרוא לעצמו "סלב" - וזה שיגעון גדלות. הוא גם מתפורר מהר מאוד. והתחלופה שם גדולה מאוד".

מסתבר שתחלופה היא לא רק מילת גנאי, אלא עניין שאגמון מאמין בו באופן כללי, ואם יש מסר שהוא מבקש להעביר לדורות הבאים – הוא בדיוק זה: "אל תיצמד לכסא". הוא אומר: "אם יש לאנשים מקצוע והוא תיאטרון, שימשיכו בו. אבל שירפו אחרי שתי קדנציות ממוסד שמנהלים, ויתנו לכוחות אחרים לנסות ולהפעיל את הכישורים שלהם. אני בשום אופן לא הייתי ממשיך אחרי עשר שנים ב"הבימה", ואני חושב שהגישה העקרונית הזו מאוד מאוד חשובה לתרבות.

"באופן כללי אני בעד רוטציה. לא צריך להחליף אנשים רק כשמתגלה שחיתות, אלא באופן עקרוני. אדם צריך להגיע לתפקיד עם ידיעה שאתה לא נבחרת לנצח. כמו שזה לגיטימי לדרוש ממבקר תיאטרון לא להישאר לנצח".

-אתה מקבל פרס ממפעל שבעבר השמעת כלפיו הרבה ביקורת, ואחרי שבוטלה הצעה קודמת לפצל את הפרס לארבעה שחקנים

"על עיקרון הרוטציה, אני יכול לברך את האקדמיה שיחליפו את כולה ללא יוצא מן הכלל, וימנו אקדמיה אחרת. אני שנים רבות התנגדתי לפרס התיאטרון. אני מקבל את הפרס ברוח טובה, אבל יש הרבה הומור בכך שאני מקבל את הפרס. יכול להיות שהיה רגע שלא יכלו להתעלם ממה שעשיתי".

טקס פרס התיאטרון הישראלי ה-11 יתקיים בתיאטרון חיפה, בהנחיית מיה דגן ושלמה בראבא. הוא ישודר מחר בערוץ 2 בשעה 22:50. בטקס יוכרזו הזוכים בפרסים השונים: הצגת השנה, הקומדיה של השנה, המחזמר של השנה, הצגת הבידור של השנה וההעלאה המחודשת של השנה, שחקני השנה, שחקני המשנה והשחקנים המבטיחים, במאי/ת, מחזאי/ת ומתרגם/ת ומעצבים.