קראתי באיזה מקום, ניסנשור אומר הוא לא נותן בראש לאיה ושירלי מגיא פינס. האינסטינקט הראשוני שלי אמר לי, ניסנשור לא נוגע בנשואות. נהיר לכל בר דעת שהשתיים באו בברית הנישואין כדת משה וישראל, ומאז, לפי הלכת הדאום, הן אסורות לכל גבר. אלא שאז הבנתי כי ניסנ רומז שלא ייתן בשתיים, יען כי אינן ראויות בעיניו. דבר ראשון קפצתי - הפוסל בניסניותו פוסל. דבר שני קפצתי - ניסנ צריך להגדיל מספר במשקפיים, דחוף! דבר שלישי קפצתי - ניסנ לא מכיר את מבחן שלושת מצבי הנתינה בלחץ.
תפקיד המבחן המדובר להקל על הגבר המתלבט. הוא מעמיד שלוש סיטואציות קיצוניות ומעמת את המתלבט עם האמת הפנימית שלו: מביא בראש, אם לאו? המבחן מורכב משלושה מצבי לחץ שבינו לבינה, ואם גם בהם יחליט המתבקש לא לתת, אזי אמת דיבר ובאמת לא נותן. רצ"ב סעיפיו.
1. מבחן הבליינד דייט - נאמר, חבר של ניסנ מודאג ממצב ההקפאה המינית בה הוא נתון ומחליט להביא לו אותה בשידוך עם אחת. עכשיו, ניסנ לא מכיר אותה. הוא יכול לסמוך על המילה של החבר שלו ויכול להגיד, "לא תודה, דודה שלי מחפציבה סידרה לי כבר מישהי". במקרה שלנו, ניסנ הולך על זה. הוא מחכה בבית, משמן את שרירי המתאגרף הקובני שלו, מוציא שערות מתוך אף האפולו שלו ומחכה לצלצול בפעמון. רינג רינג, ובפתח עומדת איה קרמרמן, עם גופיית מירי בוהדנה. עכשיו, ניסנ טורק לה את הדלת בפרצוף ואומר לה, "כבר תרמתי"? לא נראה לי. ואם מאחורי וילון מספר 2 מסתתרת שירלי גליק, מישהו מאמין שניסנ יגיד לאברי, אני מעדיף את המטבח של רגבה מעץ דובדבן? לא סביר. שירלי ואיה עוברות את מבחן הבליינד דייט, בקלות.
2. מבחן גורל האנושות - התמונה מוכרת: שואה אטומית, אי בודד, ניסנ ושתי נערות פינס על האי. אם לא יזדווגו, תיהפך הפלנטה למושבת ג'וקים, אם יתגברו על הגועל ההדדי, אולי בעוד כמה מאות מיליוני שנים, תהיה לנו ציויליזציה. אתם מתרכזים, כן? ניסנ, בג'ינס קרוע, בוער כולו מקרינה רדיואקטיבית, מסתכל על איה קרמרמן בבגד ים אוברזון ואומר לה, "תעבירי לי קצת מהגמל שלמה המבושל"? בלתי מתקבל על הדעת בעליל. ומה עם שירלי גליק? אם היא באה לניסנ בלבוש חווה ואומרת לו, "ניסנ, זה אתה ואני, כאן ועכשיו, או שאלוהים סוגר את הבאסטה", ניסנ מביא לה אותה ב"אני לא טיפוס של סטוצים עם אשכנזיות"? על מי אתה צוחק? ניסנ נוגס בבשר החי. אין אפס.
3. מבחן השבי הסורי - רב"ט ניסנשור נופל בשבי הסורי. הוא מוחזק במשך שנתיים במתקן כליאה סודי באום אטבח אל יהוד, רחוק מעין כל, עבד לגחמות השומר השעיר שלו, ג'ראסי אבן שטרונגול. פתאום נקישה על סורגי המתכת הקרים. ניסנ הודף מעליו שני עכברושים ומסתכל מי זה. בפתח עומד אבן שטרונגול עם שתי החברות, איה ושירלי, במדי אחיות רחמניות. "הגיעו מהצלב האדום", מסביר אבן שטרונגול. "חמש דקות". הוא מסמן לרב"ט ניסנ. מה נראה לכם, האם רב"ט ניסנ יגיד לשתיים "מה עם הגלויה מאמא"? או אולי יתפוס את שירלי ביד ויראה לה איפה נתפס לו שריר הירך בלחות של הכלא? ומה הוא יבקש מקרמרמן? את הלינק לאחרון של חנוכדאום? בטח, בטח. הוא יגיד לה, "בחייאת מתוקה, תתכופפי תראי איפה מגרד לאבא".
הקיצר, ניסנשור אולי כותב אמת כשהוא אומר שהוא לא היה מביא בגליק וקרמרמן, אבל הוא כותב מהראש, לא מאזור החלציים. בפעם האחרונה שבדקתי, עיתונאים אמנם כותבים מהראש, אבל גברים חושבים מאזור המפשעה. לפחות אלה שמזהים כוסוניות על כשהם רואים אותן.
ועוד הקיצר אחד לסיום, מה העניין הזה עם ההזנייה של מדורי התרבות? ככה להתייחס לנשים? להקדיש ספיישל "סלב על הסכין" כדי לדון באם, איפה ובאיזו גמישות, שני עיתונאים חננות היו מביאים בשתי בחורות מהשוות בנמצא? מה זה אם לא דרעק? מה עם כבוד האשה? מה עם חיסול המשתמשים בנשים כאובייקטים מיניים? אני בטוח שבסלב על דודי בלסר אף אחד לא היה כותב, "לא הייתי מביא לו". גם מפני שדודי שחקן כדוריד וגם מפני שדודי הוא גבר, ועל גבר לא מדברים ככה. אז תתבישו לכם ניסנ ושיגולדן, מי אתם חושבים שאתם בכלל? הייתם מתים להיות, נאמר, כתבי שטח אצל גיא פינס. לא, ואני בטוח שאף אחת לא הייתה רוצה להתנקנק עליכם.
שנעשה את זה בשלישיה, בנות?
29.8.2001 / 10:12