דידי איידול

חברים, אני מתחיל לפחד. תופעת סנג'אייה תופסת תאוצה ובונה לעצמה מומנטום. עכשיו, לא ממש נשארו אנשים שטוענים שהוא יודע לשיר, ומה שנותר הוא תופעת תרבות פופולרית. וזה לא בגלל VoteForTheWorst.com וזה לא הווארד סטרן - כי הרייטינג של סטרן עדיין לא יכול להתמודד עם הרייטינג של אמריקן איידול. ול- VFTW אין מספיק כוח. אם היה להם כוח, אנטונלה עדיין היתה איתנו.

הג'ננה של פאולה - 9. האמירה בנוגע לפיל (ראו בהמשך) מספיקה כדי להזכיר לכולנו שמדובר באישה שהשפיות ממנה והלאה.

הטמטום של רנדי - 1. הדביל היה במיטבו השבוע, ואני אפילו לא מתכוון לזה באירוניה. כלומר, ביקורת חיובית מדי לכריס ובלייק, אבל זה רגיל.

התשכבו-כבר של רייאן וסיימון - 6. השבוע זה התבטא בעיקר בפרצופים ותנועות ראש. כשסיימון אמר שהוא אוהב להיות רע לאנשים, ניד הראש העצוב של רייאן אמר הכל. גם הנזיפה של רייאן בסיימון כשזה חייך רגע לפני ההדחה היתה נזיפה של אוהב מאוכזב. אל תדאג רייאן. יום אחד סיימון יבין מה הזהות האמיתית שלו ואז אתם... תשכבו כבר!

בלייק - Mack the Knife
טוני בנט רצה שבלייק יגיע למשמעות המילים של השיר. דיבר אל הקיר. מקי סכינאי הוא טיפוס מסוכן, והשיר הוא שיר עם תחושת איום ברורה. אבל לא אצל בלייק. בלייק שוב נותן ביצוע חלקלק, קל לעיכול. קורט וייל לייט. אבל מעבר לכך, מבחינה קולית הוא נשמע לא רע. השופטים שוב החמיאו לו יותר מדי. סיימון נתן לו 7, ו-8 ללהקה, שבאמת נשמעה טוב.

פיל - Night and Day
התחלה מזעזעת. המשך פושר. תו סיום גדול. אבל המסלול של פיל ברור. הוא הגיע כמה שהוא יכול להגיע. הוא יעוף מתישהו בשלושת השבועות הקרובים, ובצדק. רנדי אמר שהוא נשמע קצת מנותק מהשיר, ואני מאד מסכים עם זה. פאולה עבדול אמרה שהוא מזכיר את סינטרה בצעירותו. אמרנו ג'ננה? אמרנו.

מלינדה - I Got Rhythm
אתם יודעים מה הבעיה עם מלינדה? הסעיף שלה בדיווח השבועי הזה נהיה משעמם. ביצוע גדול. מה גדול? ענק. מה ענק? עצום. בפעם הראשונה שצפיתי בתוכנית השבוע הייתי במערכת. אנשים נכנסו לחדר לראות מה אני שומע מרוב שזה נשמע טוב. היא גדולה, היא גדולה, היא גדולה. סיימון הודה שהוא סובל מבעיה דומה לשלי: קשה למתוח עליה ביקורת. אני מפחד שאנשים ישתעממו ממנה. בחיי.

כריס ריצ'רדסון - Mr. Saturday Night
השיר הזה אמור להיות בדיוק בקומפורט זון של כריס, אבל בחלקים מהביצוע, זה לא ניכר. הוא התקשה מאד בתווים הנמוכים, והיה מהנה מאד בתווים הגבוהים ובסלסולים הקטנים שלו. בסה"כ ביצוע סביר. מחמאות מוגזמות קצת מהשופטים שחשבו שזאת ההופעה הטובה ביותר שלו.

ג'ורדן - On a Clear Day
ביצוע טוב מאד בסה"כ, עם בעיה אחת: בחלקים רבים מהשיר, נראה שהיא קצת צועקת. יש לג'ורדן קול בעל עוצמה אדירה, ולפעמים צריך לדעת מתי להתאפק ולא ללכת בכל הכוח. ועדיין, ביקורת על ג'ורדן היא בסטנדרטים של ג'ורדן. היא בין שלוש הטובות בתחרות, וגם כשיש פגמים בהופעה שלה היא עדיין טובה מאד. פאולה קראה לה מגנט של אושר ואיבדה את המילים. סיימון התלונן שהיא לא הפכה את השיר לעדכני. נו, באמת. ביצוע קלאסי של סטנדרט זה דבר בעל ערך בפני עצמו.

ג'ינה - Smile
יש משהו מקסים בלראות את ג'ינה עם הפירסינג בלשון שרה בלדה כל כך מתוקה. וזה באמת היה ביצוע מתוק מאד. נקי מאד. מדויק מאד. סיימון לא התלהב מהשירה, במיוחד יחסית למלינדה וג'ורדן. השופטים האחרים אהבו מאד. גם אני.

סנג'אייה - Cheek to Cheek
סנג'י לפני השיר: מטרתי השבוע היא להראות לאמריקה שאני דווקא כן יודע לשיר. נכשל. וגם נראה נורא עם המקטורן שהיה גדול עליו והשיער החלק המזוויע. הביצוע הגרוע ביותר של סנג'י בחודש האחרון. כולל פרצופים מפחידים לקהל וכל שאר הדברים שהופכים אותו לפנומן של ביזאריות. סיימון הבין שלקטול את סנג'אייה כבר לא עוזר, ואמר: "טוב, אנסה טקטיקה חדשה: נהדר".

היילי - Ain't Misbehaving
לא נעים לי לגנוב דווקא מפאולה עבדול, אבל הדבר הראשון שיש לומר הוא שהיא נראתה מדהים. בעוד ג'ורדן מפתחת את יכולות השירה שלה משבוע לשבוע, היילי הבינה כנראה שמה שמחזיק אותה איתנו הוא הרגליים, והיא בחרה בשיר סקסי ושימלה שגרמה לה להיראות מדהים. הביצוע עצמו היה לא רע בכלל בסטנדרטים של היילי. מהטובים שלה בשבועות האחרונים, אבל זאת בסטנדרטים של היילי, שאינם גבוהים במיוחד. הביקורת של סיימון על ההופעה: "יש לך רגליים נהדרות". נו, אמרנו.

לאקישה - Stormy Weather
החלקים הטובים בהופעה של לאקישה השבוע היו מדהימים, לא פחות. הקול שלה אדיר ויפה וכל זה. חבל שלא הקשיבה לטוני בנט והוסיפה תוספת אחרי התו הגדול בסוף. וחבל גם שהיו אי דיוקים קלים במהלך השיר. סיימון אמר שהיא חזרה לכושר. מעניין. הוא לא אמר שום דבר בשבועות האחרונים על כך שהיא לא היתה בכושר. אבל זה נכון. בסה"כ, זאת לאקישה שאנחנו אוהבים.

התשעה חולקו לשלוש שלישיות: שלישייה, שלישייה אמצעית ושלישיית התחתית. מבט אחד הספיק כדי לדעת איזו שלישייה היא זאת שזכתה לקולות הרבים ביותר: מלינדה, לאקישה וג'ורדן. לפחות הציבור האמריקאי לא חירש לגמרי. השלישיית שבאמצע כללה את בלייק, כריס ו... סנג'י. כן, הסיוט המתמשך אפילו לא הגיע לשלישייה הנמוכה ביותר. את מקומו תפסה שם ג'ינה, ביחד עם פיל והיילי הצפויים.

ואז שוחרר פיל לשבת. ואז... ג'ינה הודחה. רגע, לא. לא יכול להיות. (rewind, חזרה). כן. ג'ינה. אחד באפריל עבר כבר? כן. רייאן רציני? כן. הוא רציני. ג'ינה המתוקה גם אמרה להיילי "כל הכבוד", ואפילו לא באירוניה. סרטון הסיכום שלה הזכיר לי כמה חיבבתי אותה עוד מהאודישנים. היא מותק. והיא מוכשרת. והיא לא היתה צריכה לעוף השבוע. הדמעות של מלינדה וג'ורדן אמרו הכל.

תשמעו, יש משהו שצריך לדבר עליו: מצביעי הרוקרים באמריקן איידול. מה שצריך לומר עליהם הוא שהם חבורת חארות. בכל פעם שהרוקר השנתי שר שיר שקט מדי, הם פשוט לא מצביעים. בו בייס כמעט עף ככה. כריס דוטרי שר שני שירים שקטים בכל העונה שעברה. בראשון הוא היה בשלישייה התחתית. בשני הוא עף. באמריקן איידול יש ערבי נושא, ולא תמיד אפשר לכופף אותם לז'אנר שנוח לך. רבים מהאנשים שמצביעים לשירים כמו Smile לא יצביעו לג'ינה בחיים. כי יש לה פירסינג. כי השיער שלה שחור/אדום. כי היא רחוקה מדי ממה שהם רגילים לראות בחווה שלהם. האנשים שאוהבים את מה שהיא עושה בכל שבוע הם אלה שאמורים לעזור לה לשרוד שבוע כזה, במיוחד כשהביצוע עצמו היה טוב מאד.

וסנג'אייה? הבדיחה כבר לא מצחיקה. שיעוף כבר.