בסיסטית מחפשת להקה: ג'ון ווטרס

כפי שניתן היה לנחש מהאסתטיקה והפסקולים של סרטיו, ג'ון ווטרס - מלך סרטי הטראש והבמאי החשוב ביותר שיצא מבולטימור, שהכניס לסרטיו אס-אנד-אם, המפרודיטים, גילוי עריות וסקאטולוגיה, שלושים ומשהו שנה לפני "סאות' פארק", ובצורה לא פחות מצחיקה - הוא ידען פופ גדול. האיש מכיר מוסיקת וינטג' קאלטית ואת הפינות הביזאריות והנידחות ביותר בפופ האמריקאי מאז תחילת המאה הקודמת כאילו היו כף ידו, וכשהוא בא לערוך אוסף של שירים שהוא אוהב, הוא מצליח לגרד מתחתית פח הזבל של הפופ האמריקאי את המיטב.

לפני שלוש שנים ערך ווטרס אוסף בשם "A John Waters Christmas", ולפני חודשיים וקצת יצא אוסף בעריכתו לוולנטיינז דיי, המכיל את השירים הכי רומנטיים, ואת המנוני הפיתוי הגדולים ביותר, על פי תפיסתו של האיש. אם קוריוזים קאמפיים, סנסציוניות זולה, חתרנות הומואית מובלעת וסתם שירים תמימים שנשמעים גסים בטעות הם הקטע שלכם, תנו לווטרס להזמין אתכם לדייט.

מהרגע הראשון מדובר בעריכה גאונית. האוסף נפתח בקיטש פיפטיזי מתקתק של צמד האחיות Patience and Prudence בלהיטן "Tonight You Belong To Me", שהוקלט כשאביהן, שהיה מנצח תזמורת, לקח אותן איתו לאולפן ההקלטות. סבלנות הייתה בת 11 וזהירות בת 14 כשהשיר - קאבר ללהיט משנות העשרים - הוקלט.

משם עושה ווטרס פנייה לא חוקית ברוורס ונוחת ישר על המנון הגיי טינאייג'-סקס השערורייתי "Jet Boy, Jet Girl" של אלטון מוטלו, שזה בעצם המקור האנגלי של הלהיט הבינלאומי הענק "Ca Plane Pour Moi" של פלסטיק ברטרנד. הסיפור הוא כזה: כש"Jet Boy, Jet Girl" של אלטון מוטלו יצא, ב-77', הוא לא הושמע ברדיו מסיבות ברורות - בטקסט טוען הדובר שהוא בן 15 ופוצח בסיפורים על חדירות לבנים ולבנות ועל מין אוראלי שקיבל מגבר. עוד באותה שנה הפך השיר ללהיט ענק, אחרי שהוא קיבל מילים חדשות ונונסנסיות בצרפתית ובוצע מחדש בידי בחור בלגי בשם פלסטיק ברטרנד, שהוא לא אחר מאשר המתופף של אלטון מוטלו. מוטלו התבאס ואילו הגרסה הצרפתית התמימה זכתה במשך השנים לאינספור קאברים, בינהם של סוניק יות, Leila K וה-Headcoatees (הרכב הגראז' של הולי גולייטלי וחברותיה), כשרוב הסיכויים שמרביתם בכלל לא יודעים שהשיר התחיל כהמנון גייז פרובוקטיבי. אבל ג'ון ווטרס הוא אחד שיודע דברים כאלה, וכמו שפמיניסטיות דואגות לשכתב את ההיסטוריה מפרספקטיבה נשית, ולהפוך את ה-History ל-Herstory, כך ווטרס דואג לנראות הציבורית של עוד מיעוט שנדחק מעל דפי ההיסטוריה על ידי ההגמוניה הגברית הסטרייטית.

לאותה רוח אפשר לשייך גם את "Johnny Are You Queer", שמופיע בהמשך האוסף, בו מביעה ג'וזי קוטון חשש שהחבר שלה הומו. השיר נהיה להיט בתחילת האייטיז בעקבות הפסקול של סרט הנעורים "איזה מן נוער" ("Valley Girl") עם ניקולס קייג', וחזר לסיבוב נוסף בסוף הניינטיז ותחילת העשור הנוכחי - לצד "Jet Boy, Jet Girl" ו"Ca Plane Pour Moi" - בכל מסיבה בעלת פסקול טראשי או קווירי.

כמו השיר הפותח את האוסף, מכיל גם המשכו לא מעט קטעי וינטג' נאיביים, מהפיפטיז או מוקדם יותר, שעצם ההכלה שלהם באוסף של ווטרז טוענת אותם במשמעות קינקית. בין ההיילייטס ניתן למנות את "Ain't Got No Home" של כוכב הרית'ם נ' בלוז השחור קלרנס "פרוגמן" הנרי, שידע לשיר בקול של גבר, של אישה ושל צפרדע (הוא גם נהג להצטלם עם בובה של צפרדע) - שלוש אופציות אותן הוא מנצל עד תום בלהיטו זה; האס-אנד-אם המרומז של הלהיט ההיתולי משנות השלושים "אני אוהבת להישמע להוראות שלך" של מילדרד ביילי; השמאלץ של "Hit the Road to Dreamland" של דין מרטין (לאולפנים שהקים ווטרז בחדר השינה שלו בצעירותו קראו אולפני דרימלנד ולחבורה האקסצנטרית שהתגבשה סביבו קראו הדרימלנדרז); ולהיט הפיפטיז השמח יתר על המידה "If I Knew You Were Comin' I'd've Baked a Cake" של איילין ברטון.

גייז כידוע אוהבים הבעות רגש מלודרמטיות, כמו בשיר "All I Can Do is Cry" של אייק וטינה טרנר, בו טרנר מתארת בצורה קורעת לב איך זה לשבת לבדה בחתונה של אהובה, שנושא אישה אחרת. בסוף זה מגיע להתפרצות אמוציונלית ענקית והיא פורצת בבכי באמצע החתונה. ווטרס, ללא ספק, התמוגג. אבל הטעם הטוב שלו מתאפיין לא רק בטעם רע, ואחד הקטעים הכי יפים באלבום הוא דואט הקאנטרי הרומנטי אך ריאליסטי "In Spite of Ourselves" של ג'ון פריין ואיריס דמנט.

ג'ון ווטרס עושה כבוד גם לאנשיו שלו, כמו לאידית מאסי, ששיחקה בחמישה מסרטים וזכורה בעיקר בתור ה-Egg Lady ב"Pink Flamingos". אחר כך היא הפכה לזמרת הפאנק השמנה, הזקנה ובעלת בעיות השיניים החמורות ביותר בהיסטוריה, ולאוסף שלו מכניס ווטרס ביצוע שלה מ-82' - שנתיים לפני מותה - ללהיט הסיקסטיז "Big Girls Don't Cry". כשמאסי שרה את השיר הזה די ברור שהכוונה ב"ילדות גדולות" אינה לגיל אלא למשקל.

עוד נציגות לחבורה של ווטרס שייכת למינק סטול, שהשתתפה כמעט בכל סרטיו. היום חיה סטול בבית מלא חתולים וכותבת מדור יעוץ בעניינים שבינו לבינה במגזין בבלוטימור. משום מה אין כאן אף שיר של דיוויין, אבל אולי ווטרז מעולם לא ראה את המוזה שלו כסמל לרומנטיקה.


אמנים שונים, "A Date With John Waters"
(New Line Records)