הצלחה=באזז, באזז=פרובוקציה. משוואה פשוטה. אם תשאלו את אנשי משרד הפרסום 'זרמון-גולדמן', הם יסבירו בכיף איך תופרים באזז סביב המתח המיני בין יהודה לוי ויב"ז, או איך מחברים בין פרסומות לבשר ונקניק לבין סקס.
יש מהלכים קיצוניים יותר של משרדי פרסום, כמו קמפיין לחברת אופנה שהתבסס לאחרונה על מוטיבים שואתיים - ציצים חשופים, איפור שחור, אנורקסיה. שואה. הקמפיין הפרובוקטיבי, ששחט פרה קדושה וקונצנזוס לאומי, עורר את הבאזז. לא נשכח ולא נסלח? כבר מזמן שכחנו (למעט, כמובן, מספר ניצולי שואה שחיים את חלומות הבלע על הנאצים עד היום. אבל על הזין. הם לא מתחום התקשורת).
כן, כן. פרובוקציה יכולה לעצבן. אבל היא מוכרת. אפשר גם למכור קרבוסילן באמצעות השואה (נו, הגזים), למה רק בגדים? ואפשר למכור בלטות בעזרת שימוש אלימינטיבי באולם ורסאי, או חברת אבטחה על רקע צילום רבין, נו זה עם הפרופיל שעושה הכי הרבה קוואץ' בבטן. זה הכי קל. ואפשר ואפשר ואפשר.
אבל בניגוד לקלישאה, יש חיה כזאת פרסום שלילי. אולי בישראל, המדינה שהמציאה את הג'יני העדתי ואין בכנסת שלה נציגות אתיופית, קל להחליק, אבל הגזענות בארה"ב - ותהא צבועה ככל שתהא - אינה נסבלת. בעוד בישראל הדור השלישי לשואה כבר מריץ בדיחות על ההבדל בין פיצה ליהודי (פיצה לא צורחת בתנור, אגב), הדור השלישי בהארלם קצת פחות משועשע מהומור קלו קלאקס קלאן.
זו הסיבה לכך שקמפיין אירית - בו מצולמת בר רפאלי על תקן נסיכה לבנה שמתאווררת תחת מניפתן של שלוש נערות שחורות שיוצרות בריזה נעימה - כבר זכה לביקורות קשות בארה"ב. אבל בישראל לא. לכן אירית עצמה יכולה לומר כאן "לא ראיתי אותן לרגע ככושיות" (כושיות!), או לספר שרצתה לשחזר את מצרים העתיקה (אם כך, תחליפי את בר בקליאופטרה לבנטינית), אבל בארה"ב היא מזמן הייתה חוטפת חבטה בראש ומסיימת לעבוד עם חוט ומחט.
אירית יכולה לישון בשקט. מחר כולם ישכחו את הקמפיין בעל הרושם הגזעני. מי שתשלם את המחיר הכבד עשויה להיות דווקא הפרזנטורית רפאלי. הדוגמנית ידעה מראש מהן השלכותיו של רומן עם ליאונרדו דיקפריו. היא ידעה שהוא טומן בחובו הצעות עבודה, פרסום, תזרים מזומנים שאתיופים משכונת הפחונים בדימונה יכולים רק לחלום עליו, והיא גם יודעת עמוק בפנים שמעורב בדיל הזה גם פפראצי. המבקרים בישראל? שימצצו.
איפשהו, בין הרצון שלה לרצון של אמה להגשים את הפנטזיה בגדול, השתיים לא הפנימו את העובדה שכותרת כמו "בר רפאלי נעשית גזענית" בקמפיין אמריקאי יכולה להיות משמעותית יותר לקריירה מ"ליאונרדו דיקפריו מתחתן עם הדוגמנית הישראלית שלו". את הכסף, הן יודעות, סופרים במדרגות, אבל דבר אחד הן לא לקחו בחשבון - בסמטה החשוכה שבמורד הרחוב, עלול לחכות להן איזה ניגר עם סכין קפיצית.
צבעוני שחור
פיני אסקל
4.5.2007 / 7:45