לשיר עם הדגים: הסופרנוס

קשה היה להתעלם מהסמליות של כמה מהשירים בפרק שובם של הסופרנוס. לא לחינם בעת מסיבת הקריוקי השיכורה שלהם כרמלה סופרנו זייפה לאוזני כל דווקא את בלדת הקיטש "Love Hurts" של Nazareth - מי כמוה יודעת שהאהבה שלה לטוני לעולם כואבת, ומסיבת יום ההולדת הכיפית שלו הרי לא יכלה להיגמר טוב עבור אף אחד מהם. מבחינת כרמלה, לשיר בסנטימנטאליות "האהבה כואבת" בשלב בו היא עוד נהנית, זה היינו הך לעובדה שבובי בקאלה החזיק נשק חם במערכה הראשונה שלו בפרק הנ"ל, כשעד סופו הוא גם ישתמש באחד כזה למטרות אמיתיות.

כשפיל ליאוטארדו עושה את הקאמבק שלו מול חבר מרעיו, מתנגן להיט הדו-וופ הדביק של "The Crests" משנות החמישים: "Trouble In Paradise", אבל שלא יהיו לנו ספקות לגבי הבלגן שעומד להתרחש בעתיד, מעט אחרי שהם יסיימו להתבדח על חשבון טוני וצרות המאסר בגן העדן הפרטי שלו.

בקו ישיר לחצי הקודם של העונה השישית, השירים האלו שייכים לעולם הישן של החבורה המזדקנת, ומזכירים להם ימים תמימים יותר. כמו שג'אניס שרה בזמן הקריוקי את "Out Of Time" של הרולינג סטונז, שמקועקעים לה על החזה.

ולכן, אין זה מקרה שהקש ששבר את גבו של בובי והצית את מהומת המכות בינו לבין טוני היה השיר "Under The Boardwalk". טוני שר את הלהיט הרומנטי הישן הזה ושינה את המילים על מנת לרדת על ג'אניס. יתרה מזאת - טוני לקח שיר שמסמל ימים יפים ונקיים עבור החבורה, ולכלך אותו. הוא החריב בגסות את מה שהם מחשיבים "יפה". זה היה מעשה מכוער ומתריס במיוחד מצדו, אחרי שהם התעסקו במשך כל הערב באותו סוג מוזיקה באופן רגשני כל כך.

אבל שיר המפתח של הפרק הוא זה שגם סוגר אותו. "This Magic Moment" של בן אי.קינג
(שמוכר לרבים מ-"Stand By Me"), בלדת פופ סולית-קיטשית, מתקתקה, קלילה, מחויכת ועמוסת כלי מיתר, שקינג ביצע לראשונה עםThe Drifters ב-1959. זה השיר שנועל בציניות את סוף השבוע הקסום הזה, שהתרחש על שפת האגם המרהיב, במקום כל כך שקט ויפה.

הסופרנוס יכולים לחיות את הקסם הזה רק בשירים, רק במה שמלווה את המציאות שלהם, אבל לא בדרך בה חייהם מתנהלים באמת. הם יכולים לנסות ולהיאחז ברגע הקסום כשהם יוצאים מניו ג'רזי לנופש, אבל גם מול האגם האושר הוא רק אשליה, רק מראה נוף, ואכן רק "רגע" בתוך אגם הרפש שהם עצמם לא מפסיקים לשחות בו ולהמציא כל הזמן מחדש.

"הרגע הקסום הזה/ כששפתייך קרובות לשלי/ ימשך לנצח/ לנצח עד סוף הזמן" (תרגום חופשי) - היה לכרמלה רגע קסום אחד, כשטוני קרא את רגשותיה בקול רם, כפי שביטאה בפתק הברכה למתנת יום ההולדת שלו. "לבעלי, אתה לא סתם בחור חכם, נאה ומצחיק - אתה שלי". טוני מאשר לה את זה בנשיקה, וזה הרגע המאושר ביותר שהיא תדע, לפני שיום ההולדת הזה יהפוך לעיי חורבות.

"הרגע הקסום הזה / כה שונה וכה חדש..."- עם זאת, ללא ספק השיר מתייחס יותר מכל לבובי בקאלה. אחרי שהעז להוריד סנוקרת לפנים של טוני, ועוד בנוכחות שתיים מהנשים המרכזיות בחייו, ועל אחת כמה וכמה לנצח אותו בקרב (לפחות בעיני טוני) - אחרי כל זה הוא נענש על ידי בריאתו מחדש כחבר מאפיה אמיתי: טוני שולח אותו לבצע את הרצח הראשון שלו, ואת הרגע ה"קסום" הזה בובי לעולם לא ישכח. הרגע בו הוא זכה לראשונה להשמיד אדם, בו הוא הצטרף לכת השטנית של החבר'ה הטובים. זה הרגע בו בובי נגאל, לכאורה, מייסוריו כאחד ששומר את הכל בבטן ורק משחק בכאילו.

"הרגע הקסום הזה / כה שונה וכה חדש / לא היה כמו שום דבר אחר/ עד שנישקתי אותך/ ואז זה קרה / זה תפס אותי מופתע/ידעתי שהרגשת את זה גם / דרך המבט בעיניך". הנשיקה שבובי נתן לא הייתה רומנטית. זו נשיקת המוות, הראשונה שהעניק למישהו. כן, הוא בא לעשות את זה, אבל אי אפשר היה לפספס את ההלם בעיניו שלו. את ההלם בעיני הקורבן שלא ידע שזה עומד לקרות. ואת המבט הכבה בעיני הבחור הצעיר ההוא, אחרי שבובי מחק אותו מהעולם. ובמאפיה כמו במאפיה, בובי שדאג לירות בראש הקורבן מטווח אפס באכזריות בלתי נסבלת, חוזר הביתה לאווירת הפיקניק האביבית, למשפחה וחברים שמאירים לקראתו פנים. מאירים אותם באושר מצד אחד, מכיוון שהם לא יודעים מאיפה בובי חזר ומה הוא עשה - מבחינתם הוא עדיין המאפיונר החביב, זה שעוד לא ראה את לב המאפליה מקרוב. זה רק הוא שמרגיש כל כך אחרת. אבל מצד שני, שלא במודע, פניהם מאירים גם כי זהו שחר של יום חדש עבור בובי. היום שבו בגילו המתבגר הוא הפך רשמית מילד - לחיית טרף. היום ממנו אי אפשר לסגת חזרה. זו כבר לא אחת מהפאשלות המגושמות והידועות שלו, זה לא כמו לירות בתחת של ראפר, וגם לא אפילו כמו לפרק את הבוס במכות ולבקש יפה סליחה. זהו רגע כה שונה וכה חדש שבובי לא הכיר. ובאופן מחריד, העולם נראה לא פחות יפה באותו רגע, הוא אולי אפילו נראה יפה מידי. וזה, כמה נורא, זה כל הקסם.