איך מכניסים 180 קילו לג'יפ? דרך החלון, בדרך המשפילה ביותר שתוכלו להעלות בדעתכם, או לפחות כך חשבו בהפקה של "לרדת בגדול". אמש שודר הפרק הראשון בעונה השנייה של המופע הפורנוגרפי-מציצני בהנחיית ציפי שביט. ככה, כמו כלום, בלי כתובית להגבלת גיל הצפייה.
מדובר ביותר משעה תמימה של תכנית, לא כולל פרסומות, בה שזורים, כמו תמה נסתרת (יותר או פחות), משפטים כמו "זו ההזדמנות האחרונה להציל את החיים" ("את החיים... את החיים..." - אפקט האקו שמעצים את הדרמה בצורה זולה), או "אנחנו דוחים. אני מאוהבת באוכל במקום להיות מאוהבת בחיים". ציטטות, שמי שהצליח דרך נס לפספס, נועדו כדי להבהיר לנו, הצופים, שהמשתתפים החליטו להשתתף בדוקו-החושפני-מתעלל מיוזמתם.
מצד אחד - הכנות הברוטלית של המתמודדים פוגעת בדיוק בכפתור הרחמים. מצד שני - שיתוף הפעולה עם המשימה המבישה של היי הג'יפ - כשברור שלרובם סיכוי גדול יותר לקבל את קמפיין הקיץ של ורסאצ'ה מאשר להיכנס לרכב מכעיסה, כמעט מבחילה. חבל שלא ביקשו מהם להיכנס דרך האגזוז, לפחות אז היה מצחיק. ומה מקבל מי שמנצח? או, טוב ששאלתם. קילו חמאה, שבמקרה גם מתווסף למשקל של הקבוצה שהפסידה בשקילה, שזה בערך כמו לצחוק על עיוורים באוטובוס.
אני חייבת להודות שאני די חצויה. על כתפי האחת יושב שדון רזה שמתעב את השימוש הציני - הגובל בנבזות - בסצינת ההאבסה של השמנים ובשקילה בלבוש מינימלי, ועל כתפי האחרת יושב שדון חובב פחמימות מורכבות וסוכרים שמעריץ את האנשים האלו על שהגיעו לתכנית.
אלוהים גדול
מכיוון שז'אנר הדוקו-פורנו הנ"ל לא יכול לספק לקהל את האסתטיקה הוויזואלית שמעניקות לו תכניות ריאליטי אחרות מתמודדים נאי-ריבועים ומשתתפות הדוקות ישבן המהלכים העתידיים אינם צפויים מראש. בניגוד לממתקי-מציאות אחרים שמפציעים על מסכינו, בהם אפשר לזהות עוד מהפרומואים מי יהיו השלושה (לפחות) שיעפילו לגמר (שלישיית הביזאר, המסוקס והכוסית ע"ע מיקי קם, רודריגו ואילנית לוי, למשל, או סתם פיראס ומי שנותר איתו בווילה-דאז), ב"לרדת בגדול" הבחירה אינה יכולה להיעשות מטעמי חיטובים, שכן כאן, אפעס, יש אפס. לכן, האתגר, הסקרנות וההפכפכות בתוכנית ובין המתמודדים קטגוריות שאמורות היו לעמוד בבסיס הז'אנר מראשיתו קמים לתחייה.
המתמודדת הראשונה שהודחה מהתוכנית, אם כן, היא בחירה לא-טבעית לכאורה בנוף הריאליטי - שימי, בחורה יפה, עם סיפור יפה - וגם לא שמנה בצורה מעוררת ניכור. לצער יוצרי הסדרה - השליטה בהדחת המתמודדים עדיין לא נמצאת בידיים שלהם, והעובדה שהצופים בבית ירצו לראות נכנסת לסקיני מידה סמול ונעלי סירה שטוחות בכלל לא רלוונטית. בתוכנית הזו הקריטריונים להישרדות מסובכים יותר ומי יזכה? אלוהים גדול, תרתי משמע.
מי שמסתמן לפחות ככוכב של העונה הוא מוטי, 182 קילו של אהבה, והתבטאויות שמצטלמות היטב על אודות הסיכון הבריאותי שבהשמנה. מוטי כל כך שמן, שהוא אפילו נרדם ב"מעמד הדרמטי של השקילה" כמו שהגדירה זאת חברתו לתכנית (זו שבעלה מאיים לעזוב אותה אם לא תרזה. מילה קטנה מוורדה אם זה המצב, אולי המשקל הוא לא הבעיה הגדולה ביותר במערכת היחסים הזו). מבין כל החברים, נדמה כאילו מוטי זכה למקסימום זמן מסך. פשוט כי סוס מנצח לא מחליפים, רק עושים לו דיאטה.
מילה אחרונה להפקה: שיר הנושא, אם אפשר שיישמע קצת פחות כמו תשדיר בחירות לליכוד משנות ה-90? "עכשיו זה אני, ואני יכול, עכשיו זה הזמן לרדת בגדול". נו באמת, על מי אתם עובדים?
"לרדת בגדול 2", ימי ב', 21:00, ערוץ 10